עתירה: מינוי המנכ"לית לבתי הדין - "חטא מינהלי"
התנועה למדינה יהודית בעתירה דחופה לבג"ץ: יש לבטל את המינוי לאלתר, ולכנס את הוועדה לבחירתם של 20 דיינים חדשים
- אלי שלזינגר
- י"ב תשרי התשע"ה
- 6 תגובות
התנועה למדינה יהודית הגישה היום (שני) עתירה לבג"ץ נגד שרת המשפטים, ציפי לבני, בבקשה לבטל את מינויה של עו"ד אמי פלמור לתפקיד זמני של מנהלת בתי דין רבניים ולמנות לאלתר מנהל לבתי הדין בהתאם להוראות החוק
שופטי בג"ץ גם מתבקשים בעתירה לחייב את שרת המשפטים לבני לכנס לאלתר את הוועדה לבחירת דיינים לישיבות ככל שיידרש כדי לאייש 72%(!) מהתקנים של דיינים לבית הדין הרבני הגדול בירושלים (5 דיינים חסרים מתוך 7, מלבד הרבנים הראשיים), ולישיבה נפרדת כדי לאייש 15% מהתקנים של דיינים חדשים לבתי הדין האזוריים הפרוסים ברחבי הארץ.
בעתירה אף מתבקשת מנכ"לית משרד המשפטים להודיע לשרה לבני כי איננה יכולה ואיננה רשאית לשאת באחריות האדמיניסטרטיבית על בתי הדין הרבניים שהשרה לבני הטילה עליה, משזו ניתנה לה בניגוד לחוק ובחוסר סמכות מינהלית.
בשלב זה, עד להכרעה בעתירה, שופטי בג"ץ מתבקשים להוציא צו ביניים כנגד מנכ"לית משרד המשפטים, האוסר עליה להשתמש בסמכויות האדמיניסטרטיביות המסורות למנהל בתי הדין הרבניים שיש בהן ממדים של סופיות.
מעבר לכך, התבקש בית המשפט העליון לקיים דיון דחוף בעתירה, נוכח הצורך למנוע מצב בו לא מכהן בפועל מנהל קבוע לבתי הדין הרבניים מה-15 לאוגוסט בגלל מה שמכנה התנועה "חטא מינהלי" של השרה לבני, וכדי למזער את קריסת המערכות של בתי הדין הרבניים כי מזה שנים לא ממונים דיינים חדשים הנחוצים מאוד לריענון מערכת בתי הדין הרבניים ובפרט 5 דיינים לבית הדין הרבני הגדול, שאליו לא מונו דיינים במינוי קבוע מזה 7 שנים ארוכות(!), חרף פרסומים חוזרים ונשנים של הודעות ברשומות בדבר הצורך במינויים.
"למרות הצורך הדחוף למנות מנהל לבתי הדין הרבניים, סיבת העיכוב במינוי מנהל קבוע לבתי דין רבניים היא ככל הנראה מחלוקת בין השרה לבני והרב יצחק יוסף סביב זהותה של האישיות שתנהל את המערכת, וזאת מתוך שיקולים זרים לכאורה, בהתנהלות הנוגדת את האחריות הציבורית (אישית ומיניסטריאלית), וחרף המחיר היקר מנשוא שמשלמים כיום ועלולים להמשיך לשלם ציבור המתדיינים הגדול הנזקק לשירותי מערכת בתי הדין", טוען בעתירה עו"ד אורי ישראל פז, ב"כ התנועה למדינה יהודית. "לדעתנו, אין זה תקין מינהלית שמחלוקתם תתנהל על גבם של האזרחים מעוני-דין, שעניינם תלוי ועומד בבתי הדין הרבניים בעל-כורחם, או על גבה של מערכת בתי הדין הקורסת והמשותקת. הדברים נכונים שבעתיים בשעה שבגלל הרכבים חסרים, כתוצאה מהתנהלות השרה לבני והרב יוסף, נגרם עינוי דין חמור וחריף למסורבות ולמסורבי גט בישראל וכפועל יוצא, מעוגנות נשים רבות ומעוכבות גט לתקופות ארוכות שלא לצורך אמיתי".
לדברי עוה"ד פז, "מינויה של הגב' פלמור, בכל הכבוד, לתפקיד מנהלת זמנית לבתי הדין הרבניים פוגע באמון הציבור ברשות שופטת זו, שוחק את היושר והיושרה של השרה לבני והרב יוסף, פוגע בתדמיתו וביוקרתו של השירות הציבורי ומכרסם בשלטון החוק. לכן אנו סבורים כי על שופטי בג"ץ, האמונים על שמירת קיומו התקין מינהלית של שלטון החוק במדינה, להתערב ולבטל מינוי בלתי חוקי ובלתי סביר בעליל".
בעתירה נחשף מצבה העגום של מערכת בתי הדין הרבניים, המשוועת לאיוש של 20 תקני דיינים מזה מספר שנים, כדי להתגבר על העומס השוחק והבלתי-אנושי: בשנת 2013 נפתחו 90,237 תיקים, ומדובר בעלייה של 2.5%; בשנה זו נסגרו 89,175 תיקים, ומדובר בעלייה של 4.5%; כמות הזוגות שהתגרשו נאמדת ב-11,219, ומדובר בעלייה של 5.8%. בתקופה זו הותרו וניתן גט ל-159 נשים שבעליהן נעלמו בארץ ובחוץ-לארץ, וכן הופעלו סנקציות נגד סרבני וסרבניות גט במסגרת 168 פסקי דין. רק 2.25% מהתביעות לשלום בית אושרו בידי הדיינים המכהנים.
בעתירה לבג"ץ מציגה התנועה למדינה יהודית את חוות דעתו של מזכיר בית הדין הגדול, בנימין שונם, המצביעה על היקף העומס הבלתי נסבל המוטל רק על שני דיינים שמכהנים בביה"ד הגדול:
• כ-3,000 תיקים נפתחים בשנה אחת (ערעורים ובקשות שונות).
• 1,325 תיקים פתוחים (ערעורים ובקשות שונות).
• 213 תיקים שנקבעו לשמיעה לפני הרכב במעמד הצדדים.
• 128 תיקי בקשות עיכוב ביצוע פתוחים.
• 330 משימות ממתינות להחלטה בבקשה.
• 111 משימות ממתינות להחלטה לאחר דיון.
• 480 תיקים במערכת פתוחים מעל שנה.
• 230 תיקים במערכת פתוחים מעל שנתיים.
י. נדרשים לפחות תשעה חודשים כדי לשמוע את הערעורים בתיקים שנקבעו לדיון.
כתוצאה מכך שחסר 72% מהיקף כוח האדם בשדרת השיפוט בבית הדין הגדול, מגיע המזכיר שונם למסקנה החמורה כי "מצבו הנוכחי של בית הדין גורם לאי-מתן אפשרות ראויה לאזרח, בזמן סביר, לקבל את זכותו להגיש ערעור או בקשות אחרות, ודבר זה גורם נזק רב והפסדים מרובים לפונים בבקשות ובמתן צווים ולא נענים", מלין שונם.
העותרים גם מציגים מכתבים ותלונות של עורכי דין העוסקים בדיני משפחה עשרות בשנים, המלינים בשנה האחרונה בפני ראשי מערכת המשפט כי מעולם לא היה מצב בתי הדין הרבניים גרוע כפי שהוא כיום, מסיבה אחת כאובה: חוסר דיינים במערכת.
התנועה למדינה יהודית מוחה בפני בג"ץ על הפגיעה הממשית, הקשה והצורמת בציבור המתדיינים הפוקדים את שערי בתי הדין הרבניים, בשל המחלוקות הפוליטיות בין השרה לבני והרב יוסף.
לטענת התנועה למדינה יהודית, כפי שמוצגת בעתירה לבג"ץ היא שהמהלכים של שרת המשפטים לבני בנוגע לבתי הדין הרבניים מונעים משיקולים זרים לכאורה, בהתנהלות הנוגדת את האחריות הציבורית, המפרים ופוגעים בעקרונות יסוד חוקתיים ומינהליים, כמו: מינוי לא חוקי ובחוסר שיקול דעת סביר בנסיבות, חריגה מסמכות, הפרה של חובת ההתייעצות עם הנפגעים מהמינוי, חשש ממשי לניגוד עניינים מוסדי של כל הנפשות הפועלות, פגיעה צורמת בעיקרון הפרדת הרשויות ופגיעה אנושה באמון הציבור ובזכות הגישה לערכאות.
שופטי בג"ץ גם מתבקשים בעתירה לחייב את שרת המשפטים לבני לכנס לאלתר את הוועדה לבחירת דיינים לישיבות ככל שיידרש כדי לאייש 72%(!) מהתקנים של דיינים לבית הדין הרבני הגדול בירושלים (5 דיינים חסרים מתוך 7, מלבד הרבנים הראשיים), ולישיבה נפרדת כדי לאייש 15% מהתקנים של דיינים חדשים לבתי הדין האזוריים הפרוסים ברחבי הארץ.
בעתירה אף מתבקשת מנכ"לית משרד המשפטים להודיע לשרה לבני כי איננה יכולה ואיננה רשאית לשאת באחריות האדמיניסטרטיבית על בתי הדין הרבניים שהשרה לבני הטילה עליה, משזו ניתנה לה בניגוד לחוק ובחוסר סמכות מינהלית.
בשלב זה, עד להכרעה בעתירה, שופטי בג"ץ מתבקשים להוציא צו ביניים כנגד מנכ"לית משרד המשפטים, האוסר עליה להשתמש בסמכויות האדמיניסטרטיביות המסורות למנהל בתי הדין הרבניים שיש בהן ממדים של סופיות.
מעבר לכך, התבקש בית המשפט העליון לקיים דיון דחוף בעתירה, נוכח הצורך למנוע מצב בו לא מכהן בפועל מנהל קבוע לבתי הדין הרבניים מה-15 לאוגוסט בגלל מה שמכנה התנועה "חטא מינהלי" של השרה לבני, וכדי למזער את קריסת המערכות של בתי הדין הרבניים כי מזה שנים לא ממונים דיינים חדשים הנחוצים מאוד לריענון מערכת בתי הדין הרבניים ובפרט 5 דיינים לבית הדין הרבני הגדול, שאליו לא מונו דיינים במינוי קבוע מזה 7 שנים ארוכות(!), חרף פרסומים חוזרים ונשנים של הודעות ברשומות בדבר הצורך במינויים.
"למרות הצורך הדחוף למנות מנהל לבתי הדין הרבניים, סיבת העיכוב במינוי מנהל קבוע לבתי דין רבניים היא ככל הנראה מחלוקת בין השרה לבני והרב יצחק יוסף סביב זהותה של האישיות שתנהל את המערכת, וזאת מתוך שיקולים זרים לכאורה, בהתנהלות הנוגדת את האחריות הציבורית (אישית ומיניסטריאלית), וחרף המחיר היקר מנשוא שמשלמים כיום ועלולים להמשיך לשלם ציבור המתדיינים הגדול הנזקק לשירותי מערכת בתי הדין", טוען בעתירה עו"ד אורי ישראל פז, ב"כ התנועה למדינה יהודית. "לדעתנו, אין זה תקין מינהלית שמחלוקתם תתנהל על גבם של האזרחים מעוני-דין, שעניינם תלוי ועומד בבתי הדין הרבניים בעל-כורחם, או על גבה של מערכת בתי הדין הקורסת והמשותקת. הדברים נכונים שבעתיים בשעה שבגלל הרכבים חסרים, כתוצאה מהתנהלות השרה לבני והרב יוסף, נגרם עינוי דין חמור וחריף למסורבות ולמסורבי גט בישראל וכפועל יוצא, מעוגנות נשים רבות ומעוכבות גט לתקופות ארוכות שלא לצורך אמיתי".
לדברי עוה"ד פז, "מינויה של הגב' פלמור, בכל הכבוד, לתפקיד מנהלת זמנית לבתי הדין הרבניים פוגע באמון הציבור ברשות שופטת זו, שוחק את היושר והיושרה של השרה לבני והרב יוסף, פוגע בתדמיתו וביוקרתו של השירות הציבורי ומכרסם בשלטון החוק. לכן אנו סבורים כי על שופטי בג"ץ, האמונים על שמירת קיומו התקין מינהלית של שלטון החוק במדינה, להתערב ולבטל מינוי בלתי חוקי ובלתי סביר בעליל".
בעתירה נחשף מצבה העגום של מערכת בתי הדין הרבניים, המשוועת לאיוש של 20 תקני דיינים מזה מספר שנים, כדי להתגבר על העומס השוחק והבלתי-אנושי: בשנת 2013 נפתחו 90,237 תיקים, ומדובר בעלייה של 2.5%; בשנה זו נסגרו 89,175 תיקים, ומדובר בעלייה של 4.5%; כמות הזוגות שהתגרשו נאמדת ב-11,219, ומדובר בעלייה של 5.8%. בתקופה זו הותרו וניתן גט ל-159 נשים שבעליהן נעלמו בארץ ובחוץ-לארץ, וכן הופעלו סנקציות נגד סרבני וסרבניות גט במסגרת 168 פסקי דין. רק 2.25% מהתביעות לשלום בית אושרו בידי הדיינים המכהנים.
בעתירה לבג"ץ מציגה התנועה למדינה יהודית את חוות דעתו של מזכיר בית הדין הגדול, בנימין שונם, המצביעה על היקף העומס הבלתי נסבל המוטל רק על שני דיינים שמכהנים בביה"ד הגדול:
• כ-3,000 תיקים נפתחים בשנה אחת (ערעורים ובקשות שונות).
• 1,325 תיקים פתוחים (ערעורים ובקשות שונות).
• 213 תיקים שנקבעו לשמיעה לפני הרכב במעמד הצדדים.
• 128 תיקי בקשות עיכוב ביצוע פתוחים.
• 330 משימות ממתינות להחלטה בבקשה.
• 111 משימות ממתינות להחלטה לאחר דיון.
• 480 תיקים במערכת פתוחים מעל שנה.
• 230 תיקים במערכת פתוחים מעל שנתיים.
י. נדרשים לפחות תשעה חודשים כדי לשמוע את הערעורים בתיקים שנקבעו לדיון.
כתוצאה מכך שחסר 72% מהיקף כוח האדם בשדרת השיפוט בבית הדין הגדול, מגיע המזכיר שונם למסקנה החמורה כי "מצבו הנוכחי של בית הדין גורם לאי-מתן אפשרות ראויה לאזרח, בזמן סביר, לקבל את זכותו להגיש ערעור או בקשות אחרות, ודבר זה גורם נזק רב והפסדים מרובים לפונים בבקשות ובמתן צווים ולא נענים", מלין שונם.
העותרים גם מציגים מכתבים ותלונות של עורכי דין העוסקים בדיני משפחה עשרות בשנים, המלינים בשנה האחרונה בפני ראשי מערכת המשפט כי מעולם לא היה מצב בתי הדין הרבניים גרוע כפי שהוא כיום, מסיבה אחת כאובה: חוסר דיינים במערכת.
התנועה למדינה יהודית מוחה בפני בג"ץ על הפגיעה הממשית, הקשה והצורמת בציבור המתדיינים הפוקדים את שערי בתי הדין הרבניים, בשל המחלוקות הפוליטיות בין השרה לבני והרב יוסף.
לטענת התנועה למדינה יהודית, כפי שמוצגת בעתירה לבג"ץ היא שהמהלכים של שרת המשפטים לבני בנוגע לבתי הדין הרבניים מונעים משיקולים זרים לכאורה, בהתנהלות הנוגדת את האחריות הציבורית, המפרים ופוגעים בעקרונות יסוד חוקתיים ומינהליים, כמו: מינוי לא חוקי ובחוסר שיקול דעת סביר בנסיבות, חריגה מסמכות, הפרה של חובת ההתייעצות עם הנפגעים מהמינוי, חשש ממשי לניגוד עניינים מוסדי של כל הנפשות הפועלות, פגיעה צורמת בעיקרון הפרדת הרשויות ופגיעה אנושה באמון הציבור ובזכות הגישה לערכאות.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות