עושק הארנונה: אלה העיריות שמבקשות לייקר שוב

מבדיקת איגוד לשכות המסחר עולה כי הציבור הרחב והמגזר העסקי עלולים לשלם בשנת 2015 כ-183 מיליון שקל תוספת חריגה לארנונה, וזאת אם שרי הפנים והאוצר יאשרו את הבקשות של הרשויות המקומיות להעלאת ארנונה. זאת למרות שבשנה הבאה תעמוד הארנונה הארצית על שיא של 21.4 מיליארד שקל בעקבות תוספת ההעלאה הקבועה בחוק שתעמוד בשנה הבאה על תוספת של 0.75%.

למרות שכבר החלו לדון בבקשות להעלאות חריגות לשנת 2015, מזה חודשיים ממתין איגוד לשכות המסחר לקבלת המידע למי נתן המשרד אישורים להעלאות חריגות לשנת 2014, אך ללא הצלחה. באיגוד אומרים כי התנהלות כזו של משרד ממשלתי היא שערורייתית ומהווה זילות בכספי המסים.
על-פי הנוסחה הקבועה בחוק הארנונה מתעדכנת מדי שנה. מחצית מההתייקרות נובעת משיעור עליית המדד ומחצית מההתייקרות נובעת ממדד השכר במגזר הציבורי. מבדיקת איגוד לשכות המסחר עולה כי למרות שבשנה הבאה תעמוד הארנונה על שיא של 21.4 מיליארד שקל, מעל ל-120 רשויות מקומיות הגישו למשרד הפנים בקשות לגביית ארנונה חריגה לשנת 2015, בשיעורים שבין 3%-10% בסכום המצטבר לכ-183 מיליון שקל.

עוד עולה מהבדיקה כי 27 רשויות לא הסתפקו בבקשות להעלאה חריגה שהגישו בשנת 2014 והגישו בקשות שכאלה גם לקראת שנת 2015. בין הרשויות שהגישו בקשות מדי שנה, בשנתיים האחרונות נמצאות עיריות תל-אביב (שחזרה בה מהבקשה בעקבות מבצע צוק איתן), חיפה, באר-שבע, חולון, טבריה וכפר-סבא.

נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין: "בימים בהם משרד האוצר עושה כל מאמץ שלא להעלות מסים, ולנוכח העובדה כי בממוצע כ-60% מכלל הכנסות הרשויות מארנונה מגיע מהמגזר העסקי, על שרי הפנים והאוצר להורות לעצור לפי שעה מתן אישורים חריגים נוספים להעלאות מס הארנונה לשנת 2015".

בין הרשויות המקומיות שביקשו העלאות חריגות במס הארנונה בשנת 2015, ניתן למצוא את עיריית הוד-השרון שהגישה בקשה להעלאה גורפת על כלל הנכסים (כולל מגורים) של 5% שמשמעותה 18.7 מיליון שקל הכנסות מעבר לתעריף שנקבע בחוק; עיריית בית-שמש שהגישה בקשה להעלאה גורפת על כלל הנכסים של 5% שמשמעותה 6.6 מיליון שקל הכנסות; עיריית קריית גת שהגישה בקשה להעלאה של 5% עבור כלל הנכסים שמשמעותה 9 מיליון שקל הכנסות; עיריית ביתר עילית שהגישה בקשה להעלאה עבור כלל הנכסים שמשמעותן תוספת של 5 מיליון שקל הכנסות, ועיריית בני-ברק שהגישה בקשות להעלאות חריגות עבור כלל הנכסים שמשמעותן 10.3 מיליון שקל הכנסות.

מנגד, חלק מהרשויות מקומיות ביקשו הפחתה של מס הארנונה לעסקים, ביניהן עיריית ירושלים – שהגישה בקשה להפחתה על נכסי משרדים, מסחר ושירותים שמשמעותה 15.9 מיליון שקל; מועצה אזורית תמר – הפחתה בשווי של 4.4 מיליון שקל למגזר העסקי; קריית אונו – הפחתה בשווי של 754 אלף שקל למגזר העסקי; עפולה – הפחתה בשווי של 909 אלף שקל למגזר העסקי; בת-ים – הפחתה בשווי של 1.7 מיליון שקל למגזר העסקי; עיריית אשדוד –הפחתה בשווי שמשמעותה 1.4 מיליון שקל למגזר העסקי.

חלק מהרשויות מקומיות ביקשו הפחתה ובנוסף העלאה, ביניהן: עיריית ראשון-לציון – שהגישה בקשה להפחתה למגורים שמשמעותה 4.4 מיליון שקל, והעלאה לעסקים בשווי של 7.8 מיליון שקל ועיריית רעננה – שהגישה בקשה להפחתה לעסקים בשווי של 3.7 מיליון שקל, והעלאה למגורים בשווי של 207 אלף שקל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!