בן גביר: "מי שמתנגד להצעה שלנו - מתנגד לציונות"

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התייחס הבוקר (ראשון) לדיווחים כי היועמ"שית גלי בהרב מיארה מתנגדת להצעת עוצמה יהודית לעגן בעבודת הממשלה את הציונות כערך מנחה, הצעה שאמורה לעלות להצבעה בישיבת הממשלה ותקף בחריפות.

בן גביר אמר: "אני שומע שיש כל מיני קולות שרוצים להתנגד לדבר הזה. מי שמתנגד להצעת מחליטים שלנו, מי שמתנגד לאמירה שלנו שהציונות תהיה ערך מנחה, מי שמתנגד לאמירה שלנו בעד חיילי צה"ל, למעשה הופך את עצמו למתנגד לציונות. אני מאוד מאוד מקווה שאנחנו לא נשמע קולות כאלה".

כזכור, על פי דיווח ב'וואלה', היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה מביעה התנגדות להצעת עוצמה יהודית לעגן בעבודת הממשלה את הציונות כערך מנחה.

בחוות דעת של עו"ד גיל לימון, המשנה ליועמ"שית, נכתב כי ההצעה "מעניקה לערכי הציונות מעמד הגובר על ערכי יסוד אחרים, שהם בעלי מעמד נורמטיבי זהה מבחינה חוקתית". לימון הוסיף כי "ההצעה היא למעשה הצהרתית" בלבד.

לימון העביר את חוות הדעת למזכיר הממשלה יוסי פוקס ובה טען כי "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מחייבים את כלל משרדי הממשלה, יחידותיה ועובדיה וממילא אין צורך בעיגונם בהחלטת ממשלה. משכך, ההצעה היא למעשה הצהרתית".

עוד טען לימון כי "קושי נוסף מקביעתם בהחלטה של שיקולי חובה, אשר יחולו באופן גורף על מגוון רחב של החלטות מנהליות, גם כאשר אין לכך רלוונטיות או שהרלוונטיות היא מאוד מוגבלת בנסיבות העניין".

לימון הציע נוסח אחר להחלטה בחוות דעתו ש"תשקף את המצב החוקתי הקיים ותעלה בקנה אחד עם כללי המשפט המנהלי" ולפיה "ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כפי שהם באים לידי ביטוי בחוקי יסוד, יהיו ערכים מנחים, בעלי משקל נכבד כנדרש לאור מעמדם החוקתי ובהתאם לנסיבות העניין", זאת מבלי לתת דגש מיוחד לערך הציונות.

גורמים בעוצמה יהודית אמרו בתגובה: "בלשכת היועמ"שית תמיד היו מנותקים מהמציאות בשטח וגם כעת לא שמים לנגד עיניהם את הציונות. הנגב והגליל בסכנה ובעקבות ההתעלמות הזאת, הגענו למצב של 14% יהודים בכל הגליל. לכן, אנחנו מתעקשים לעלות את הערך החשוב הזה של הציונות לחיזוק הנגב והגליל".

הצעת החלטה של עוצמה יהודית תחת הכותרת "הציונות כערך מנחה בפעולות הממשלה", מבקשת לקבוע כי הערכים המעוגנים בחוק הלאום יעוגנו במדיניות הממשלה.

שר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף הוא יוזם ההצבעה והיא נכללה בהסכמים הקואליציוניים של עוצמה יהודית, שנועדה לתרגם למדיניות בשטח את חוק הלאום שחוקק ב-2018 ומעגן את אופייה וזהותה היהודיים של המדינה.

ההצעה עוררה מחלוקת וכן ביקורת בינלאומית ופנימית מאחר ואינה מעגן את אופיה הדמוקרטי או את שוויון הזכויות של המיעוטים בישראל.

ההחלטה קובעת כי על הממשלה "להורות למשרדי הממשלה וכלל זרועות הממשלה, כי ערכי הציונות, כפי שהם באים לידי ביטוי בחוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, יהוו ערכים מנחים ומכריעים בעיצוב מדיניות המנהל הציבורי, מדיניות הפנים והחוץ, החקיקה והפעולות של הממשלה וכלל יחידותיה ומוסדותיה - הן בשלב עיצוב המדיניות הציבורית והן בשלב ההטמעה והביצוע של המדיניות הציבורית, בראש ובראשונה בתחומי ההתיישבות ובמתן הטבות לאלו ששירתו בצבא ובכוחות הביטחון או בשירות לאומי אזרחי, תוך העדפת משרתי שירות קרבי. זאת, מבלי לגרוע מהעקרונות המעוגנים בחוקי היסוד".

על פי ההצעה יתאפשר לתת עדיפות ללוחמי צה"ל וליוצאי הצבא, "לבסס את זיקת העם היהודי לארצו ולחזק את הנגב, הגליל ויהודה ושומרון".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!