כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024
במפלגה תקפו

היועמ"שית נגד ההצעה של עוצמה יהודית לעיגון הציונות

היועמ"שית הביעה התנגדות להצעת עוצמה יהודית לעגן את ערך הציונות כערך מנחה בעבודת הממשלה. המשנה ליועמ״שית, טען בחוות דעתו כי מדובר בהחלטה ״הצהרתית בלבד״ שמעוררת קשיים. גורמים בעוצמה: "בלשכת היועמ"שית תמיד היו מנותקים מהמציאות בשטח"

היועמ"שית נגד ההצעה של עוצמה יהודית לעיגון הציונות
צעדת הדגלים בירושלים צילום: אריה לייב אברמס, פלאש 90

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה מביעה התנגדות להצעת עוצמה יהודית לעגן בעבודת הממשלה את הציונות כערך מנחה, הצעה שאמורה לעלות להצבעה ביום ראשון הקרוב בישיבת הממשלה. כך דווח ב'וואלה'.

בחוות דעת של עו"ד גיל לימון, המשנה ליועמ"שית, נכתב כי ההצעה "מעניקה לערכי הציונות מעמד הגובר על ערכי יסוד אחרים, שהם בעלי מעמד נורמטיבי זהה מבחינה חוקתית". לימון הוסיף כי "ההצעה היא למעשה הצהרתית" בלבד.

לימון העביר את חוות הדעת למזכיר הממשלה יוסי פוקס ובה טען כי "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מחייבים את כלל משרדי הממשלה, יחידותיה ועובדיה וממילא אין צורך בעיגונם בהחלטת ממשלה. משכך, ההצעה היא למעשה הצהרתית".

עוד טען לימון כי "קושי נוסף מקביעתם בהחלטה של שיקולי חובה, אשר יחולו באופן גורף על מגוון רחב של החלטות מנהליות, גם כאשר אין לכך רלוונטיות או שהרלוונטיות היא מאוד מוגבלת בנסיבות העניין".

לימון הציע נוסח אחר להחלטה בחוות דעתו ש"תשקף את המצב החוקתי הקיים ותעלה בקנה אחד עם כללי המשפט המנהלי" ולפיה "ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כפי שהם באים לידי ביטוי בחוקי יסוד, יהיו ערכים מנחים, בעלי משקל נכבד כנדרש לאור מעמדם החוקתי ובהתאם לנסיבות העניין", זאת מבלי לתת דגש מיוחד לערך הציונות.

גורמים בעוצמה יהודית אמרו בתגובה: "בלשכת היועמ"שית תמיד היו מנותקים מהמציאות בשטח וגם כעת לא שמים לנגד עיניהם את הציונות. הנגב והגליל בסכנה ובעקבות ההתעלמות הזאת, הגענו למצב של 14% יהודים בכל הגליל. לכן, אנחנו מתעקשים לעלות את הערך החשוב הזה של הציונות לחיזוק הנגב והגליל".

הצעת החלטה של עוצמה יהודית תחת הכותרת "הציונות כערך מנחה בפעולות הממשלה", מבקשת לקבוע כי הערכים המעוגנים בחוק הלאום יעוגנו במדיניות הממשלה.

שר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף הוא יוזם ההצבעה והיא נכללה בהסכמים הקואליציוניים של עוצמה יהודית, שנועדה לתרגם למדיניות בשטח את חוק הלאום שחוקק ב-2018 ומעגן את אופייה וזהותה היהודיים של המדינה.

ההצעה עוררה מחלוקת וכן ביקורת בינלאומית ופנימית מאחר ואינה מעגן את אופיה הדמוקרטי או את שוויון הזכויות של המיעוטים בישראל.

ההחלטה קובעת כי על הממשלה "להורות למשרדי הממשלה וכלל זרועות הממשלה, כי ערכי הציונות, כפי שהם באים לידי ביטוי בחוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, יהוו ערכים מנחים ומכריעים בעיצוב מדיניות המנהל הציבורי, מדיניות הפנים והחוץ, החקיקה והפעולות של הממשלה וכלל יחידותיה ומוסדותיה - הן בשלב עיצוב המדיניות הציבורית והן בשלב ההטמעה והביצוע של המדיניות הציבורית, בראש ובראשונה בתחומי ההתיישבות ובמתן הטבות לאלו ששירתו בצבא ובכוחות הביטחון או בשירות לאומי אזרחי, תוך העדפת משרתי שירות קרבי. זאת, מבלי לגרוע מהעקרונות המעוגנים בחוקי היסוד".

על פי ההצעה יתאפשר לתת עדיפות ללוחמי צה"ל וליוצאי הצבא, "לבסס את זיקת העם היהודי לארצו ולחזק את הנגב, הגליל ויהודה ושומרון".

עוצמה יהודית יצחק וסרלאוף גלי בהרב מיארה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}