סיכום הנאום באו"ם: הם לא רוצים להקשיב • טור

נאום מצוין היה לבנימין נתניהו, במליאת האו״ם השבוע. אנגלית משובחת, מטבעות לשון מבריקות, סיסמאות קליטות, אמירות מושחזות, המחשות מקוריות, נתניהו אושש את הקביעה המפורסמת ״מה שלא עושות 1000 מילים עושה תמונה אחת״! בנימין נתניהו אמן הניסוח וההסברה במיטבו.

האמנם?

תלוי את מי אתה שואל. משנה לאיזה מחנה אתה משויך. באיזה צד של הגלובוס ממוקמת מדינתך. האם אזנך כרויה לשמוע? להבין? להשתכנע? או שמראש, דעתך מסומנת. ״אנטי״ ולא משנה מה, מי, והיכן.

קשה ל״הסברה הישראלית״ בעולם המערבי והעולם המפותח. מלאכתה כמעט בלתי אפשרית בארצות העולם המגדיר עצמו גוש ה״בלתי מזדהות״. אין בכלל ״הסברה ישראלית״ בארצות ערב והאיסלם. קשה גם לרוה״מ נתניהו אלוף המילים והטריקים, במליאת האומות המאוחדות שבניו יורק, עיר שמסבירה לו פנים בדרך כלל.

נתניהו הציב ״מראה״ מול קהל שומעיו. הוא השמיע והראה להם את המציאות העכשווית בצבעים חיים. חלק מהמשלחות הצביעו ברגלים ולא איישו את מושביהם. בכך נקבעה עמדתם מראש. החלק שכיבד את המעמד, ברובו החליט שלא להביט.

נתניהו ניסה, התאמץ, הבריק, המחיש, דיבר דברי טעם. הוא לא ויתר, לא התיאש מראש. הבעיה! הוא דיבר ל״אזנים ערלות״. אזנים שלא רוצות לשמוע. אזנים שבויות, עיניים שטחו מלראות.

המגפה האיסלאמיסטית הדעעשית-חמאסית, אותה הציג בנימין נתניהו בנאומו, מאיימת על העולם החופשי כולו. אירופה וארה״ב באותה קלחת. איראן גרעינית תמחק את החיוך הדיפלומטי ממנהיגי ה-G7. פעילות טרור של דעע״ש באירופה, רק שאלה של זמן ולא הרבה זמן. לא רק נגד מוסדות ישראלים או יהודים, כנגד כל מוסדות השלטון, דת וחוק. זו חתירה וקעקוע יסודות ובסיס העולם המודרני-חופשי, ג׳יהאד נגד הציווליזציה נגד הדמוקרטיה. נסיון השלטת וביסוס שלטון תיאוקרטיה איסלאמיסטית קיצונית מטורפת ובכוח. במילה ״חליפות״ הם מנסים ״לכבס״ ולהמתיק ביטוי לצורת שלטון של עריצות דתית דיקטטורית ללא ערך לחיים של האחר. שטופה בנחלי דם ופליטים, הנשענת על קני רובים ומקלעים.

אתה נחשף לסרטי האימה והרצח של דעע״ש שבוימו במקצועיות, אותם הם משחררים בכשרון תקשורתי מעורר התפעלות, תוך ניצול מקסימלי של המדיה האלקטרונית אותה השכילו לרתום לשירותם. ״מקיוויאלי״ לא היה מתבייש בתלמידיו בני דורנו.

אתה שומע את הנאום, ״מבין״ את ההגיון הצרוף... ומשתגע! מה, הם לא מבינים? הם לא רואים את שמתרגש ובא עליהם, בתוך עריהם, שכונותיהם השלוות הטבולות בירק ופרחים?

אתה מסתובב באירופה המערבית הדשנה שמקדשת את ״זכויות הפרט״, מעצימה את נושא ״השיויון״, מאדירה את עניין ״אי הדרת נשים״. רואה את עדרי הנשים הלבושות-עטופות שחור, מכוסות ברעלה כשרק העיניים מציצות, את הזקנים המגודלים והשנאה בעינים לכל דבר מערבי מודרני ולא מבין.
״עיוורון כללי״? ״חרשות מדבקת״?

הם בכלל לא שומעים! הם מסתכלים אך לא רואים! וודאי לא מפנימים.

מה בין המיעוט הערבי למיעוט החילוני
התשובה: אזנים ערלות, עולם מושגים אחר, ״עייפות החומר״. רצון טבעי להדחיק, אי יכולת להתעמת, איבוד הכוח להיאבק. קידוש חיי הרגע והנוחות. מחר יהיה רק מחר. ״אכול ושתה כל זמן שאתה יכול״. עולם חומרני, נוצץ ללא תוכן, מבריק לרגע כבה בשנייה. חיים דלי ערכים, אידיאות ואידיאלים. מציאות עייפה, שבעה, בורגנית.

זה מרגיז, מכעיס, מעצבן, ובעיקר לא מובן. לבן זה לא לבן, שחור פתאום לבן!

ככה בדיוק בדיאלוג שבינינו, בין הציבור היהודי לציבור הערבי ״השונא״, לא כולו בארצנו הקטנטונת.

עולם מושגים שונה לחלוטין. ״אמיתויות שונות״ ובהחלט משונות. אנשי דת מוסלמים הממומנים ע״י משרד הדתות הישראלי ״מצהירים״ בקול חזק ובוטה שמבצע ״צוק איתן״ נועד ויועד לטבח בילדי עזה על מנת לדללם!!!

שלושת הקדושים שנטבחו בגלל היותם יהודים ״חוסלו״ ע״י השב״כ בכדי למצוא סיבה למסיבה.

צה״ל, הצבא המוסרי ביותר בעולם, שספג אבדות וקורבנות יקרים בגלל מדיניות ״ טוהר הנשק״ שנכפית עליו, יורה בכינון ישיר ובכוונה תחילה למוסדות חינוך ובתי חולים.

״לשמוע״ לקרוא ולא להאמין. כתב הפלסתר האווילי ״הפרוטוקולים של זקני ציון״ שאיים על שלום היהודים במאה ה19, כאין וכאפס לעומת ההמצאות והדימיונות החולניים של התקשורת הערבית גם בתוך המדינה הישראלית, בחסות ובהובלת מי שמכונים ״מנהיגי דת״ לרוב במימון ממשלת ישראל.

למה? כי האזנים ערלות. האמת שלי לא האמת שלך. האמת נקבעת לפי דת, גיאוגרפיה, מוצא, אמונה, כדאיות וכמובן כסף.

גם הדיאלוג בין הציבור החרדי לציבור החילוני בארצנו הקטנטונת הינו ״שיח חרשים״. אנו ״אחים״ שלא משדרים על אותו גל. חוסר ההבנה, אי הידיעה והבלטת המוזרות, מוקצנות ע״י התקשורת בשני הצדדים כולל ובפרט התקשורת החרדית לסוגיה המרובים. תקשורת ועיתונות שמחפשים להעצים את השונה ואת שנאת הזר שמאיים על ״אורח החיים״ שהיא ״כאילו" מייצגת.

לא נצביע על אשמים! למרות שישנם ״אשמים״ בולטים, בכל קצווי הקשת הפוליטית והעיתונאית בישראל. כי ״אשמים״ כולנו במידה זו או אחרת, לא עשינו די. לא חיפשנו ״להאהיב״ לקרב, ללמוד וללמד. להבין. וודאי לא נתנו דוגמא אישית ציבורית ״במחלוקות והאיבה״ שקורעות את הציבור החרדי היום.

ערב יוה״כ, אנו מצווים להסיר את ערלת הלב, לא פחות ״חשוב״. להסיר את ערלת האוזן.

״לשמוע״, לא להיות שבוי באקסיומות, באמיתויות משתנות חדשות לבקרים בהתאם לצורך ולחשק. צום קל וגמר חתימה טובה להמוני בית ישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!