מאמץ להפחית כ-30% מן האשפוזים במחלקות הפסיכיאטריות
מנהל המערך הקליני במשרד הבריאות במאמץ להפחית כ-30% מן האשפוזים במחלקות הפסיכיאטריות באמצעות הקמה של בתים מאזנים ציבוריים. "הקמת בתים מאזנים למתמודדי נפש היא בגדר שינוי מגמה"
- אלי קליין
- כ"ד אייר התשפ"ג
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, בראשות חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, המשיכה היום (שני) לדון בסכום ההקצאה השנתי מהקרן במסגרת הדיונים על הצעת התקציב לשנות הכספים 2023 ו-2024, תוך התמקדות בתחום בריאות הנפש ובפרט בפתרונות דיור לשיקום מתמודדי נפש בקהילה.
מנהל המערך הקליני במשרד הבריאות, ד"ר אודי ססר, ציין כי בקהילה ישנה המתנה בלתי סבירה לפסיכיאטר וכי קיים ואקום גדול בין הטיפול במרפאה לבין האשפוז. "אנו מתחילים למלא את הואקום על ידי בתים מאזנים, אשפוזי בית, צוותי משבר וכדומה. אנו צריכים בין 100 ל-130 בתים מאזנים ציבוריים בהתקשרות מלאה עם קופות החולים. הדבר הזה יכול להפחית כ-30% מן המתאשפזים – שאינם צריכים להגיע למחלקות פסיכיאטריות ויכולים לקבל טיפול טוב ויעיל בקהילה", אמר.
ד"ר ססר העיר כי מלבד בינוי בבתי חולים, אפשר לשפץ מרפאות בקהילה ולהשקיע בפרויקטים של פיתוח מערכות מחשוב. "אם הייתי יכול הייתי לוקח את הכסף לדברים אחרים כמו מבחני תמיכה ומענקים לנושאים של נטישת הרופאים את המרפאות ויצירת יציבות מרפאתית. הרבה מגיעים למיון ולאשפוז כי אין ברירה ואין תורים בקהילה. אלו אנשים שלא בהכרח להיות בבתי החולים. צריך לתמרץ שירותים מונעי אשפוז בצורה מאוד מסיבית – אשפוז בית, בתים מאזנים, צוותי משבר ועוד", ציין.
לסיכום דבריו, הדגיש ד"ר ססר כי ניתן יהיה להשתמש בכספי ההקצאה מן הקרן לצרכי בינוי, פיתוח מערכות מחשוב ובינוי בתים מאזנים אל מול קופות החולים ויזמים – כאשר בנושא האחרון עדיין מתקיימים מגעים וטרם הושגו סיכומים אל מול הקופות.
מנהל מחלקה במשרד הבריאות, פרופסור פסח ליכטנברג: "המטרה של כולם זה להקטין את הצפיפות אבל אסור שזה ייעשה על ידי תוספת מיטות ושיפוץ בניינים. מה שייזכר כתפנית – הסטת ההשקעה לקהילה כדי למנוע את האשפוז. למשל, מרפאות, צוותים ניידים שמגיעים הביתה ובתים מאזנים. בית מאזן יכול להכיל עד 12 אנשים. זה מרגיש כמו בית, כשמסתכלים על אנשים לא מבינים מי מקבל או נותן את העזרה. כולם מתמודדים ביחד. כך יוצרים הווי לגמרי שונה ואחר בבתים האלו. זה לא מיועד לכל אחד כמובן. לא נפתור את הצפיפות בלי חלופות טובות ובתים מאזנים מהווים בהחלט אחת מן החלופות. אם אנו מצליחים להגיע לאותם ההישגים ללא החוויה של מוסד פסיכיאטרי – דיינו".
ח"כ לימור סון הר-מלך סיכמה את הדיון: "אין חולק שההקצאה של הקרן לטובת מתמודדי נפש צריכה להיות ייעודית לתחום של שיקום בתוך הקהילה. אם נוכל, על ידי הקמה של עוד בתים מאזנים נוספים, לצמצמם את המאושפזים במחלקות הפסיכיאטריות – זה יביא לכל כך הרבה טוב. אני רואה חשיבות בהקמת בתים מאזנים עם הגדרה ייעודית – ילדים, נערים, נשים, הפרעות אכילה וכדומה. הנושא הזה הוא שינוי מגמה ושינוי מהות. שכל אחד יחשוב על הילד שלו, על האח, ההורה – איפה הוא היה רוצה לראות אותו והתשובה היא חד משמעית – בקהילה. חלק מהדאגה לדורות הבאים הוא הדאגה לחוסן שלהם. אין מענה יותר מכבד ומוסרי מאשר להשקיע באותם פרויקטים שמשלבים בקהילה, והדבר הזה הופך אותנו לחברה מיטיבה. המענה הזה נותן תשובה אמיתית לצרכים ולמצוקות של מתמודדי הנפש".
עוד אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ לימור סון הר-מלך, במהלך הדיון: "אנו רואים בבתים מאזנים שינוי פרדיגמה ויחס אחר לאדם. זה נותן תקווה וחזון שגם למטופל עצמו יש לאן לחזור בתוך הקהילה. אני רוצה שמהוועדה הזה ייצא קול אחר ביחס למתמודדי נפש – לא עוד אלו שנמצאים שם בקצה המחנה. כמו כן צריך שלקופות החולים תהיה היכולת לתפעל את זה ושיהיו כספים צבועים לטובת בתים מאזנים. השאלה שאנו נדרשים אליה היא כיצד לעודד את הקופות לרכוש את השירותים של הבתים המאזנים. ביחס לבינוי מוקד ארצי לצוותי משבר – נבחן כיצד ניתן לקדם גם את הנושא הזה באמצעות ההקצאה".
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות