סיפור לשבת: אישה בת 92 הצליחה להגיע לפסגת ההר

"כשהייתי בן 23", סיפר לי איש עסקים מצליח, "החלטתי לטפס יחד עם חבר על הר פוג'י ביפן, המטרה הייתה להגיע לפסגה בזריחה.

התחלנו באמצע הלילה, והטיפוס אמור היה להימשך כחמש שעות.

באמצע הטיפוס פגשנו קבוצה שליוותה אישה יפנית מבוגרת. כששאלתי בת כמה היא, ענו לי: 'בת 92, וטיפוס שלוקח לנו חמש שעות, לה לוקח חמישה ימים . אבל היא לא מוותרת '.

"ניגשתי אליה ושאלתי אותה – 'מה הסוד שלך?'. היא הרימה את הראש ואמרה בצורה ישירה: ' אל תפריע לי, אני מטפסת על הר '. בהתחלה נפגעתי, ותהיתי לעצמי למה היא לא יכולה לדבר קצת

אך כעבור כחצי שעה הגענו לבקתה לא רחוקה מהפסגה, להכנסת אורחים

נכנסנו, ויפנים נחמדים הגישו לנו סאקה (משקה אלכוהולי יפני מסורתי). הם התעקשו, אז שתינו עוד כוס, ואולי עוד כוס, וכבר התיישבנו, וקצת נחנו, ולפתע החבר אמר לי: 'נסחפנו, בוא נמשיך לטפס'. פתחנו את הדלת, והנה... פספסנו , הזריחה כבר החלה

רצנו לעבר הפסגה, וכשהגענו (באיחור) ראינו את הקבוצה עם האישה היפנית יושבים רגועים ונהנים מזיו הזריחה .

 הבנתי משהו ששינה לי את ההסתכלות בעסקים ובחיים: ' אל תיתן להסחות דעת להסיט אותך מהמטרה !'".

בפרשת השבוע שואל החוזה מלובלין, למה נסמכה פרשת "ערכין" (צורת תרומה לבית המקדש, שבה האדם תורם סכום כסף ששווה לערך של אדם, על פי תעריף קבוע שתלוי במספר גורמים) לפרשת התוכחה. והוא עונה – כיוון שחששה התורה שמא אחרי תוכחה שכזו, האדם ישבר ויחשוב "אין לי שום ערך, אני אפס". באה התורה ומלמדת: אף פעם אל תישבר .

גם אם לא הצלחת במשהו, גם אם פישלת וקיבלת ביקורת לא נעימה – הערך שלך לא השתנה . אתה שווה, בלי קשר לתוצאות של המעשים שלך. עשית טעות - בסדר, תלמד ממנה , תחזור למסלול, ואל תוותר על המטרה . אל תיתנו להפרעות מבית או מחוץ ללחוש לך: "תעזוב את המטרה, לך", "לא נראה לנו שתצליח", "בוא תשתה סאקה". תענה להם, ולעצמך: "סליחה, לא להפריע לי. אני מטפס על הר ...".

שבת שלום

שלכם, יצחק פנגר

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!