טפל עלילות שווא על גרושתו וישלם לה אלפי שקלים

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, דחה בימים אלה את תביעת נזיקין בסך 250 אלף שקלים, אותה הגיש תושב המרכז נגד גרושתו, ובה האשים אותה בהסתת שני בניו נגדו, ובגרימת נתק ביניהם, נתק שלטענתו הסב לו נזקים נפשיים וגופניים כבדים.

כבוד השופטת איריס אילוטוביץ' סגל קבעה בהחלטתה כי התביעה הנזיקית נגד האם איננה הפתרון הראוי לנתק בין האב לבניו. לדבריה, על האב לקחת אחריות על הקשר עם ילדיו, ולשם חיזוקו היה עדיף אילו נקט בהליך טיפולי על פני הליך משפטי.

בפסק הדין, שהותר לפרסום, מצוין כי בני הזוג התגרשו לפני כתשע שנים, לאחר 18 שנות נישואין, כשלהם שני ילדים בוגרים, הבכור, כבן 22, הנמצא על הספקטרום האוטיסטי, והשני כבן 20.

בפסק הדין מתואר כיצד זמן קצר לאחר הגירושים, האב מצא בת זוג חדשה, אם לשני ילדים קטינים, ולאחר זמן קצר עברו השניים לגור יחדיו, בביתה, יחד עם ילדיה. על פי המתואר, מהלכו זה של האב הקשה עד מאד על בנו הנמצא על הספקטרום האוטיסטי.

אילוסטרציה. צילום: אנספלש.

בפסק הדין מציינת השופטת אילוטוביץ' סגל, כי המפגשים בין האב לילדיו לא היו פשוטים כבר בחודשים הראשונים שלאחר הגירושין. בשלב מסוים סירבו הילדים להגיע לביתו, והוא נפגש עימם במקומות אלטרנטיביים. קשיים אלה הם שהובילו לנתק בין האב לילדיו.

לאורך הדיון טען האב כי הנתק בינו לבין ילדיו, ובמיוחד עם בנו האוטיסט, פרץ לאחר שגרושתו הגיעה לבית בו התגורר עם זוגתו החדשה, בעוד הוא שוהה בעבודה, ו'חטפה' את הילדים מהמקום. לטענת האב, מאותו אירוע ילדיו סרבו להגיע לביתו.

אלא, שהשופטת אילוטוביץ' סגל דחתה את גרסת האב, וקיבלה את טענת האם, שיוצגה על ידי עו"ד לירית אביטל בר נתן. לדברי עו"ד אביטל בר נתן, הייתה זו זכותה המלאה של האם ליטול את בנה האוטיסט מביתם של האב וזוגתו, וזאת משום שבהסכם הגירושין מצוין במפורש כי על האב נאסר להשאיר בן זה לבדו, ללא השגחתו האישית, ולו לרגע אחד.

כמו כן, קבעה השופטת, שבכל מקרה, תהליך הנתק לא החל עם נטילת הילדים מביתם של האב וזוגתו, אלא כשנה וחצי לאחר מכן, כאשר הילדים סרבו ללון אצל האב בשל מעשיו של האב וחוסר יכולתו להכיל את הבן האוטיסט.

השופטת אילטוביץ' סגל מדגישה בפסק דינה, כי האב מסרב ליטול אחריות על חלקו בהתדרדרות היחסים בינו לבין ילדיו. לדבריה, האב לא התייחס ברגישות נאותה למצבו המיוחד של בנו האוטיסט, בכל הנוגע למערכת היחסים החדשה אותה רקם עם משפחתו החדשה.

אילוסטרציה. צילום: אנספלש.

השופטת קובעת, מאידך, כי האם טעתה בכך שהגישה בקשה חד-צדדית למנותה כאפוטרופסית בלעדית על בנם האוטיסט, וזאת מבלי לערב את האב. חרף כך, לא מצאה השופטת בפעולה זו עדות לניכור הורי. לחיזוק קביעה זו, מציינת השופטת את מאמציה של האם למנוע את התדרדרות הקשר בין בעלה לשעבר לילדיהם, מאמצים שנכשלו.

בסיום פסק הדין קיבלה השופטת אילוטוביץ' את טענות עו"ד אביטל בר נתן ודחתה השופטת אילוטוביץ' סגל את כל טענות האב נגד האם וקבעה כי "לא מצאתי כל הוכחה, שהאשמה לפגיעה בקשר בין האב לבין הילדים, מוטלת על האם, ונבעה מהסתה מצידה. נראה, כי להתנהלות האב ובחירותיו הייתה השפעה על יחסיו עם ילדיו ועם כל הקושי והכאב שבדבר, עליו להכיר באחריותו לכך".

השופטת מצאה לנכון לחייב את האב לשלם לאם, לצורך כיסוי חלק מההוצאות המשפטיות אליהן נקלעה, סכום לא מבוטל של 30 אלף שקלים, ואף העבירה ביקורת על האב מעצם בחירתו לפנות לבית המשפט בעניין: "לשם חיזוק הקשר בין האב לילדיו נדרש הליך טיפולי ולא הליך משפטי" קבעה השופטת אילוטוביץ' סגל. "תביעה נזיקית נגד האם אינה הפתרון הראוי".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!