הקופה נתבעת: הרופא ביצע ניתוח מיותר וכושל

תושבת ראשון לציון כבת 62, איבדה אחוזים ניכרים מכושר ראייתה בעין ימין בגלל ניתוח קטרקט מיותר שנבע מרדיפת בצע - כך נטען בתביעה אותה הגישה עו"ד אברהמי יום טוב, בשם האישה, נגד קופת החולים.

על פי התביעה, בחודש יולי 2021, פנתה התובעת לרופא עיניים בקופת החולים, והלינה על ירידה בחדות הראייה. ברשומה הרפואית שערך הרופא לאחר שביצע לה בדיקת ראייה צוין, כי התובעת סובלת מקטרקט, והוא הפנה אותה לרופא עיניים שהוא גם מנתח לשקילת ניתוח.

כחודשיים לאחר מכן, ביקרה התובעת אצל רופא עיינים מנתח מטעם הקופה, שהמליץ לה על ניתוח קטרקט בשתי העיניים ועל השתלת עדשה יקרה מסוג 'מולטיפוקל' לשיפור הראיה מקרוב ומרחוק. בסיום אותו ביקור, נקבעו לתובעת שני תורים לשני הניתוחים, שיבוצעו באופן פרטי על ידי אותו הרופא.

אילוסטרציה. צילום: אנספלש.

על פי התביעה, הסביר הרופא המנתח לתובעת, כי הירידה בראייתה נובעת מקטרקט, וכי מדובר בניתוח פשוט שעתיד להביא לשיפור בראייתה, ואף ייתכן כי לאחריו לא תזדקק למשקפיים או שתזדקק למשקפיים במספר נמוך.

עו"ד אברהמי יום טוב טוענת, כי לרופא היה אינטרס כלכלי מובהק לבצע את הניתוחים הפרטיים באישה, משום שאלה רווחיים מאד עבורו. בשל כך, לדבריה, הוא המליץ לה על שורה של ניתוחים שכלל לא תאמו את מצבה הרפואי.

בספטמבר 2021, כך נטען, ביצע הרופא בתובעת ניתוח בעין ימין, שכלל את הסרת הקטרקט והשתלת עדשת מולטיפוקל. אלא ששבוע בלבד לאחר הניתוח, החלה התובעת סובלת מטשטוש בראייה ופגיעה בשדה הראייה. היא שבה לרופא המנתח והלינה על כך. הרופא הפנה אותה לבדיקת OCT (בדיקת הדמיה לעין ברזולוציה גבוהה) ואמר לה לשוב אליו עם תוצאות הבדיקה.

מתוצאות בדיקת ההדמיה לעין נמצא כי התובעת סובלת ממחלת רשתית ניוונית בשם MacTel2 בשתי עיניה (מחלה הפוגעת ברשתית ובשקיפותה).

אילוסטרציה. צילום: אנספלש.

בתביעה נטען כי חרף תוצאות הבדיקה, הרופא המנתח המליץ לתובעת לבצע את ניתוח הקטרקט והשתלת העדשה גם בעין שמאל, בניגוד לכל פרקטיקה רפואית מקובלת. התובעת סירבה לכך בכל תוקף.

לדברי עו"ד אברהמי יום טוב, כחודש לאחר הניתוח הכושל בעין ימין, נבדקה התובעת אצל מומחה לרשתית, שאבחן ירידה ניכרת בחדות הראייה בעין המנותחת ואישש את האבחנה כי התובעת לקתה במחלת MacTel2.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של מומחה ברפואת עיניים, אשר קבע, כי רופאי העיניים, שטיפלו בתובעת, התרשלו בכך שלא יידעו אותה בדבר האפשרות לבצע בדיקת OCT טרם הניתוח. מטרתה של בדיקה זו, לדברי המומחה, היא לאבחן או לשלול מחלות רשתית נוספות, שיש בהן כדי לגרום לירידה בראייה.

לדברי המומחה, ה-OCT היא בדיקה פשוטה, המניבה תוצאות ברמת דיוק גבוהה, ולכן מנתחי קטרקט רבים הוסיפו אותה לרוטינת הבדיקות הקודמות לניתוח קטרקט. "הבדיקה מאפשרת מתן מידע מדויק יותר לחולה, שיסייע לו בגיבוש ההחלטה האם הוא מעוניין בביצוע הניתוח", דברי המומחה.

אילוסטרציה. צילום: אנספלש.

המומחה מתח בחוות דעתו ביקורת חריפה על הרופא המנתח, שבחר להמליץ לתובעת גם על ניתוח קטרקט מהיר בעינה השמאלית, וזאת למרות שבעין זו היא ניחנת בחדות ראייה סבירה ביותר (6-9), ואין בה כמעט קטרקט. לדבריו, "רק בשל ההסתבכות שלאחר הניתוח בעין ימין, התובעת נמנעה מהניתוח המיותר בעין שמאל".

באשר להשתלת עדשת המולטיפוקל בעין ימין, קבע המומחה, כי לא רק שהייתה מיותרת, אלא שפגעה עוד יותר באיכות ראייתה של התובעת. המומחה העריך את נכותה של התובעת בשיעור של 20 אחוז לצמיתות.

לדברי עו"ד אברהמי יום טוב, התובעת סובלת כיום מאיכות ראייה ירודה ביותר בעינה הימנית, עם החמרה ברורה ומשמעותית לעומת מצבה שקדם לניתוח. היא מתקשה לתפקד בבית ובעבודתה אשר כוללת שעות מסך רבות. התובעת אף מעידה שהיא מתקשה לעבוד במשך שעה רצופה וזקוקה להפסקות רבות, אחרת היא חשה לחץ בעיניים וכאבי ראש.

לדברי עו"ד אברהמי יום טוב, מאז הניתוח, תכפו התקפי המיגרנה של התובעת, והתגברו בעוצמתם, והיא חוששת שגם מצב ראייתה בעין שמאל, הבריאה יחסית, ילך ויחמיר, והיא תהפוך לעיוורת.

בתביעה מתבקש בית המשפט להורות לקופת החולים, לפצות את התובעת בגין נזקי גוף עקב רשלנות רפואית בסכום המקסימלי שבסמכותו (עד 2.5 מיליון שקלים). התביעה הוגשה לאחרונה לבית משפט השלום בבת ים. טרם הוגש כתב הגנה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!