כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024

עוד חוזר הניגון: שרים את תפילת יום הדין

הניגון משתנה מבית כנסת למשנהו, אך הכוונה והרגש זהים • מהניגונים של ר' שלום שבדרון ועד הקלויז באומן

עוד חוזר הניגון: שרים את תפילת יום הדין

הררי מילים, רבבות מאמרים, מליוני אמירות, כבר נאמרו על החיבור והזיקה של תפילה לנגינה, מה לא נאמר בעניין הזה, לכאן או לכאן...

בחרתי ערב יום הדין לעסוק בקשר הוודאי שקיים בין שני העולמות האלה שקרובים כל כך ומאידך שונים כל כך,

בכל בית כנסת, מכל עדה/חסידות/קהילה, תמיד תמיד יהיה בנוסח התפילה של ה"ימים נוראים" איזה שהוא שיר/מנגינה/המהום הכל לפי העניין, לא נמצא ולא ימצא בית כנסת אחד על פני כל תבל שלא מושר בו שיר כזה או אחר במהלך התפילה של היום הנשגב בשנה. יותר מכך, התפתח בשנים האחרונות באופן דרמטי עניין החזנות והמקהלות המקצועיות ברחבי הגלובוס כולו ביום הדין, מה לנו יותר מכך, מה צריך חיזוק גדול מזה להוכיח שיש קשר הדוק בין עולם התפילה לעולם הנגינה.

כבר אמר אותו חכם שאין תפילה גדולה מזו שמגיעה על ידי שירה (הציטוט אינו מדוייק אבל העיקרון כן), כבר טחנו נושא זה עד דק גדולי עולם וחכמי התורה מכל הזמנים, מי לנו כר' שלום שבדרון שניסח את נוסח "חברון" וכולו מלא שיר ורנן, איייי איזה רגש הצליח ר' שאלעם להעביר דרך הניגון,

כשהניגון מגיע בעיתוי הנכון, מולבש על המילים הנכונות, מושר נכון, וודאי הוא מסוגל לסליחת חטא ולמירוק עוון מלב נשבר,

הספקתי במהלך ימי חיי הקצרים עד עתה לבקר ביום הדין כמעט בכל בית כנסת בכל סגנון אפשרי וכל פעם התרגשתי מחדש יחד עם הקהל כשפצחו בניגון כזה או אחר במהלך התפילה, הרגש היוצא במהלך שירה טהורה אין לו אח ורע בשום צורה, אלפי זעקות של ונתנה תוקף "לפעמים" לא ישוו לשיר אחד פשוט ברגע הנכון על המילים הנכונות, שבכוחו לסחוט את כל תמצית הנפש עד הטיפה האחרונה.

במהלך ביקוריי בבתי הכנסת השונים גיליתי גם את הבדלי הגישה לניגון ממקום למקום, כשם שתפילתם שונה ונוסחיהם שונים - כך שירתם ונגינתם שונה, כששומעים את השירה בבית הכנסת הליטאי הגדול בירושלים "בית ישראל" השירה שונה לחלוטין מבית הכנסת הגדול של חסידות "בעלז" השוכן סמוך ונראה, על הכל ומעל הכל יש לציין את הקלויז הגדול באומן של חסידי "ברסלב", העיירה כולה מלאה מכל גווני היקום אבל השירה בקלויז אחידה היא וכולה דבקות והשתפכות הנפש נוסח ברסלב מימים ימימה.

כל גווני הקשת, כל העדות והחוגים, כל סוגי היהודים, מזקני החסידים עד לנערי שוליים, מאברכי כולל ליטאים עד לחסידי גור או סאטמער, מבני עדות המזרח עד לדתיים לאומיים, כולם שווים בפני הקב"ה, כולם מנגנים את ניגון הנשמה, כולם כאיש אחד פוצחים בשיר והתחושה באוויר היא של הנה באה הישועה, הנה ה' הטוב שולח לנו מטוב חסדו הבלתי נדלה ופודה אותנו פדות עולם, יה"ר שנזכה השנה לחזור בתשובה שלימה מתוך התפילה והניגון, אמן.


הכותב עומד בראש משרד ההפקות 'ישמח ישראל' ו'סדר שלישי'
פיוס מוזיקה הירשמן טור מילים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}