כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024
נותר עם נכות משמעותית וקבועה

בגלל אבחון שגוי: תביעת מיליונים נגד בית החולים

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף עקב רשלנות רפואית הוגשה נגד אחד מבתי החולים הגדולים בישראל ונגד מדינת ישראל המפעילה את בית החולים. בתביעה מתבקש בית המשפט לחייב את המדינה לפצות את התובע בפיצויים המקסימליים שבתחום סמכותו - עד 2.5 מיליון שקלים | כל הפרטים

בגלל אבחון שגוי: תביעת מיליונים נגד בית החולים
אילוסטרציה צילום: unsplash

הגיע למיון עם אירוע מוחי, ורופא מתמחה אבחן בטעות כי מדובר בפציאליס. המטופל שוחרר לביתו, עם מרשם לטיפות עיניים וטיפול סטרואידי, והפך לשבר כלי.

אבחון מהיר של שבץ מוחי ומתן טיפול רפואי מידי, בחלון זמן מוגדר של שעות בודדות, הם קריטיים להצלת חיי החולה, ויכולים לשנות מקצה לקצה את מידת הנזק ודרגת הנכות שייוותרו בעקבותיו.

את זאת ידע היטב תושב רמת גן, בן 58, שפנה למיון בבית חולים גדול ומפורסם, לאחר שחש לפתע בחולשה קיצונית, הפרעה בדיבור וקושי בהליכה. אלא שאבחון שגוי של הצוות הרפואי במיון הסב לו נזקים בלתי הפיכים, כך נטען בתביעה אותה הגישו לאחרונה עו"ד דוד פייל ועו"ד גל מרקוביץ, ממשרד עורכי הדין פייל ושות', בשמו של החולה, נגד ביה"ח ומשרד הבריאות המפעיל אותו.

אילוסטרציה. צילום: אנספלש.

על פי התביעה, בדצמבר 2020 פנה התובע למיון בביה"ח, כשהוא מלין על תסמינים, שיש בהם כדי להעיד על אירוע מוחי. אך במקום לפעול על פי ההנחיות הרפואיות והפרקטיקה הרפואית המקובלת, נטען בתביעה כי הרופא המתמחה שבדק אותו, שלל תוך מספר דקות לאחר קבלתו לבית החולים אפשרות של שבץ מוחי, מבלי שבוצעו לתובע בדיקות הדמיה מתאימות, מבלי שתועדה בדיקה נוירולוגית על מרכיביה ומבלי שזומן נוירולוג, או לכל הפחות רופא בכיר ברפואה דחופה לבדוק אותו. המתמחה ציין ברשומה הרפואית, כי אין אפילו צורך בבדיקות מעבדה.

לדברי עו"ד פייל, הרופא המתמחה הסתפק בהפניית התובע לבדיקת CT ללא חומר ניגוד, בדיקה שאינה מתאימה לאבחון של אירוע מוחי אלא לשלילת דמם תוך-גולגולתי.

לדברי עו"ד פייל, בסיכום הבדיקה שבוצעה על-ידי הרופא המתמחה נרשם, כי התובע סובל משיתוק היקפי של עצב הפנים מימין עקב פציאליס. לדבריו, הפרעה זו, הנקראת גם 'שיתוק על שם בל' – הינה הפרעה עצבית בשרירי הפנים, שברוב המקרים חולפת מאליה כעבור תקופה. התסמונת עלתה לאחרונה לכותרות בשל וידוייה החושפני של מיכל אנסקי, אשר לקתה בתסמונת.

עו"ד דוד פייל | צילום: אושי יובל.

לדברי עו"ד פייל, הרופא לא התייעץ עם עמית ותיק ממנו, ולא עם נוירולוג, ושחרר את התובע לביתו עם הפניה לטיפול בסטרואידים וטיפות עיניים, תוך הנחייה להמשך מעקב רפואי בקופת החולים.

על פי התביעה, יומיים לאחר ששוחרר מהמיון, אושפז התובע במחלקה לאירועים מוחיים בבית חולים אחר במרכז. שם נמצא, כי הוא סובל מאוטם מוחי חריף, שהסביר את החולשה בפלג גופו הימני.

עוד נטען, כי התובע עבר שיקום ארוך שכלל פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, אולם הוא נותר עם נזקים קשים, ובהם חולשה בפלג הגוף הימני ובפנים, ירידה קוגניטיבית עם קשיים בקשב, בריכוז ובשפה, והפרעה בדיבור.

לדברי עו"ד פייל, האבחנה השגויה של הצוות הרפואי ב'אסף הרופא', לפיה התובע סובל מפציאליס, היא פועל יוצא של בדיקה נוירולוגית לוקה בחסר. לדבריו, הרופא המתמחה התעלם מתסמינים ברורים שהעידו על אירוע מוחי מתפתח עם שיתוק מרכזי של עצב הפנים, לא ביצע את הבדיקות הנדרשות והתעלם מגורמי סיכון בהם התאפיין התובע, שתמכו אף הם בכך שמדובר באירוע מוחי.

אילוסטרציה. צילום: אנספלש.

לכתב התביעה, צורפה חוות דעת רפואית מאת פרופ' שמואל היימן, מומחה ברפואה פנימית וברפואה דחופה מ'פורום רופאים', שקבע, כי הטיפול שניתן לתובע ב'אסף הרופא' היה רשלני ביותר, וכי הוא זה שגרם באופן בלעדי לנזקיו.

לדברי המומחה, האבחנה השגויה, לפיה מדובר בפציאליס, היא בגדר טעות גסה, שהחטיאה את האבחנה האמיתית של אירוע מוחי המתפתח בהדרגה.

המומחה מסביר בחוות דעתו, כי האבחנה בין פגיעה היקפית בעצב הפנים (פציאליס) לבין שיתוק מרכזי בעצב הפנים היא פשוטה למדי, וטעות באבחון בין שני מצבים אלה היא נדירה.

לדברי עו"ד פייל, במקרה של התובע, האבחנה הייתה פשוטה אף יותר, שכן הוא הציג סימנים ברורים וחד משמעיים שהעידו על אירוע מוחי וכלל לא התאימו לפציאליס ואם לא די בכך, הוא סבל מגורמי סיכון שתמכו אף הם באפשרות של אירוע מוחי על רקע טרשת עורקים, גם מהם התעלם הרופא המתמחה.

אילוסטרציה. צילום: אנספלש.

פרופ' היימן הוסיף וקבע בחוות דעתו, כי טעותו החמורה של הרופא המתמחה במיון בית החולים הראשון יכולה הייתה להימנע, לו רק היה מערב בבדיקה רופא נוירולוג, כנדרש, או לכל הפחות רופא בכיר, מומחה ברפואה דחופה. באשר לבדיקת ה-CT, שבוצעה ללא חומר ניגוד ופורשה כתקינה, קבע המומחה, כי היא כלל אינה שוללת אירוע מוחי מתפתח וכי הייתה חובה לעשות שימוש בהדמיות בפרוטוקולים מיוחדים עם חומר ניגוד להדגמת האוטם המתהווה.

לדברי המומחה, בשל הכשל האבחוני במיון, לא ננקטה כל פעולה של התערבות מוקדמת לפתיחת החסימה העורקית בחלון הזמן שהתאפשר, ולפיכך, כאשר התובע הגיע לבית החולים השני במרכז, הוא כבר סבל מנזק מוחי נרחב ובלתי הפיך, מחוץ לחלון הזמן המאפשר התערבות רפואית. כתוצאה מכך, לדברי המומחה, נותר התובע עם נכות תפקודית משמעותית וקבועה.

לתביעה צורפה חוות דעת רפואית נוספת של ד"ר סרחיו ראובן אייכנבאום, מומחה בנוירולוגיה וברפואה פיזיקלית ושיקום, שהעריך את נכותו המשוקללת של התובע, עקב הרשלנות, בשיעור של 68 אחוז. לדברי מומחה זה, עקב מצבו של התובע, נשלל ממנו רישיון הנהיגה מסוג D (רישיון לאוטובוס ומונית), והוא לא יוכל לשוב עוד למעגל העבודה. כמו כן קבע המומחה, כי התובע נזקק לעזרה לצורך הטיפול במשק ביתו.

עו"ד פייל ועו"ד מרקוביץ הגישו לאחרונה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף עקב רשלנות רפואית, בשמו של התובע, נגד מדינת ישראל המפעילה את בית החולים. בתביעה מתבקש בית המשפט לחייב את המדינה לפצות את התובע בפיצויים המקסימליים שבתחום סמכותו (עד 2.5 מיליון שקלים). התביעה נדונה בימים אלה בבית משפט השלום בתל אביב. טרם הוגש כתב הגנה.

תביעת פיצויים תביעת רשלנות רשלנות רפואית בית חולים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}