קבינט הדיור אישר: מיליארד שקל לחידוש שער ירושלים
שר הבינוי והשיכון אורי אריאל: "מדובר בהחלטה חשובה ומרגשת שתהפוך את הכניסה הישנה והפקוקה לבירת ישראל לכניסה מודרנית"
שר האוצר, יאיר לפיד, שר התחבורה, ישראל כץ, שר הבינוי והשיכון, אורי אריאל, ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת וראש רשות מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן, חתמו היום (ב) על הסכם פיתוח אזור הכניסה לעיר שאושר על ידי קבינט הדיור. מטרת ההסכם הינה לאפשר את פיתוחו של אזור הכניסה לעיר, בשטח כ-211 דונם, ולהפכו רובע עירוני המותאם לפעילות עסקית אינטנסיבית הכולל שימושים מעורבים (מגורים, מבני ציבור, מסחר וכו').
המתחם החדש יהווה את השער לעיר ירושלים ובמסגרת זאת ישווקו שטחים סחירים בהיקף שלא יפחת מ-731 אלף מ"ר (לשם השוואה בשלושת מגדלי עזריאלי היקף השטח הבנוי הוא 150 אלף מ"ר, בפרויקט דרום הקריה בתל אביב, כולל המגדלים שעתידים להבנות בו בשנים הקרובות היקף זכויות הבנייה הוא 460 אלף מ"ר). מימוש הפרויקט יאפשר את יצירתו של רובע עסקים מוביל בירושלים שיהיה מן המרכזיים במדינה, ימשוך חברות רבות להתמקם בירושלים ובכך יגדיל בצורה ניכרת את אפשרויות התעסוקה בעיר וכן את הכנסות עיריית ירושלים מארנונה עסקית.
זכויות הבנייה הסחירות בפרויקט יהיו כמפורט: תעסוקה- כ-230,000 מ"ר, מלונאות - כ-130,000 מ"ר מסחר, בילוי ופנאי - כ-49,000 מ"ר, סה"כ זכויות סחירות -כ-410,000 מ"ר. בנוסף כולל הפרויקט הגדלה של השטחים הציבוריים כגון בנייני האומה והפיכתו למרכז קונגרסים בינלאומי וכן את שטחי הארכיון הציוני. מבחינת תחבורה ציבורית יתרכזו ברובע תחנה מרכזית לאוטובוסים, תחנות של 2 קווי רכבת קלה (הקו הקיים וקו עתידי), תחנת רכבת בין עירונית הנמצאת בבנייה וחניון חנה וסע הכולל כ-1,300 מקומות חניה.
התכנית החדשה כוללת בנייתם של 12 גורדי שחקים המיועדים לתעסוקה, משרדים, מלונאות תרבות ותיירות מכביש מספר 1 וגשר המיתרים על ציר שז"ר (במקביל לדרך יפו), הרצל ושדרות רבין. במסגרת התכנית תוקם בכניסה לעיר קריית המחוזות הממשלתית אשר בה ימוקמו משרדי הממשלה. בנוסף ייבנו 2000 חדרי מלון חדשים במטרה לספק מענה לגידול הניכר בענף התיירות לירושלים. מרכז הקונגרסים בבנייני האומה יורחב וישודרג ויהפוך למרכז הקונגרסים המוביל בארץ.
רובע העסקים החדש כולל גם פתרונות תחבורה יעילים ההופכים אותו לנגיש ביותר ממרכז הארץ ומתוך העיר. אל הרובע תגיע הרכבת המהירה ממרכז הארץ (28 דקות מתל אביב), 2 קווי רכבת קלה פנים עירוניים ישרתו את המועסקים ואת התושבים. שדרות שז"ר ישונו וייבנו בשני מפלסים: מפלס הרחוב שבו ייסלל תוואי הקו הירוק של הרכבת הקלה ומפלס תת קרקעי שיכלול מנהרה למעבר מכוניות וחניון חנה וסע שיכיל 1,300 מקומות חנייה. כל אלה יביאו למהפך תחבורתי ויהפכו את רובע הכניסה לעיר למרכז הכי נגיש לשירותי הממשלה, לעסקים ולשירותים נוספים.
בנוסף, תוכננו ברובע שטחים פתוחים, כיכרות ופיאצות מרכזיות וכן שטחי מסחר שישרתו את באי הרובע וכן ימשכו מבקרים וקונים, יתנו דגש על חווית הולכי הרגל ושימוש בתחבורה ציבורית נוחה ויהוו מוקד לאירועי תרבות מגוונים.
במסגרת ההסכם יממנו משרדי הממשלה ועיריית ירושלים את הפרויקטים התחבורתיים הנגזרים מהפרויקט. מדובר על שתי מטלות מרכזיות: הקמת חניון חנה וסע אשר עלותו היא קרוב ל-600 מלש"ח וביצוע הפרדה מפלסית ברחוב שז"ר כך שבקטע מסוים של הרחוב ייסעו כלי הרכב מתחת לפני הקרקע בעוד הרכבת הקלה תיסע על פני הקרקע. עלות ההפרדה המפלסית נאמדת בכ-450 מלש"ח. מטלות אלו ימומנו לפי המתווה הבא: משרד התחבורה יממן 500 מלש"ח. רשות מקרקעי ישראל תעמיד קדם מימון בסך של 550 מלש"ח הנותרים. ככל שיתקדמו השיווקים במתחם, ועיריית ירושלים תקבל תשלומי חלף היטל השבחה והיטלי השבחה היא תשיבן לקופת רשות מקרקעי ישראל.
בנוסף, מטלות הפיתוח הנדרשות לפיתוח הרובע- כבישים פנימיים, גדרות, כיכר הרובע, חיבורים לחשמל ולמים ועוד ימומנו באמצעות אגרות והיטלים שיגבו מהיזמים. רשות מקרקעי ישראל תעמיד לצורך כך קדם-מימון בסך של כ-60 מלש"ח לטובת האצת הפרויקט ומניעת עיכובים בעבודות הפיתוח.
שר הבינוי והשיכון ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל אורי אריאל אמר כי: "מדובר בהחלטה חשובה ומרגשת שתהפוך את הכניסה הישנה והפקוקה לבירת ישראל לכניסה מודרנית, נגישה ונוחה שתהווה את החיבור המושלם בין החדש והמודרני ובין ההיסטוריה שמייצגת עיר הנצח. זוהי השקעת ענק שתקדם את הבאים לעיר בתחבורה מהירה ובאזורי תעסוקה, מסחר ומלונאות מתקדמים ונרחבים. אנחנו יוצאים היום לדרך ברגל ימין לקראת משמעות נוספת ומבורכת ל'עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים".
שר האוצר, יאיר לפיד: "אני חושב שכל חלקי הממשלה מאמינים בירושלים חזקה ובקידום ירושלים כבירה מובילה, חדשנית ומודרנית. נמשיך לקדם את פיתוח האיזור ואפשרויות מגורים בו כיוון שהשאיפה שלנו היא שאנשים שיגיעו לעבוד במתחם התעסוקה הזה גם יתגוררו באיזור".
שר התחבורה, ישראל כץ: "זו העת לקדם יוזמות שיחזקו את ירושלים כבירת ישראל. אנחנו גם מקצרים את הדרך לירושלים על ידי שדרוג כביש מס 1 ובניית הרכבת המהירה מת"א, וגם משקיעים בפיתוח הכניסה לעיר עצמה. הרובע החדש יפתח את העיר ויהפוך אותה למרכז בכל המובנים. אני משוכנע שמה שאנחנו עושים כאן זה עוד שלב בחיזוק ירושלים המאוחדת ולא רק במילים אלא גם במעשים. נבנה כאן מוקד תחבורתי שימצב את ירושלים בראש המטרופולונים".
ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת: "היום אנו מתחילים להוציא לפועל את פרויקט הפיתוח הכלכלי המרכזי בעיר, רובע הכניסה לעיר שיוסיף לעיר 50,000 מקומות עבודה חדשים. במיקום הנגיש ביותר אנו בונים מרכז עסקי כלכלי בשילוב מרכז כנסים גדול, תיירות ענפה ומגוון תרבותי רחב שימשוך אליו חברות, משקיעים, וגופים כלכליים רבים. זוהי בשורה אדירה לתושבי ירושלים. אני מודה לשרי האוצר התחבורה והשיכון על תמיכתם ועל שיתוף הפעולה בקידום התכנית והוצאתה לפועל. ירושלים הפכה בשנים האחרונות אטרקטיבית יותר ויותר בפני משקיעים מהארץ ומהעולם ורובע העסקים החדש בכניסה לעיר ייתן תוספת כוח משמעותית לפיתוחה של ירושלים".
מנהל רשות מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן: "הסכם זה מבטא את תפיסתי לפיה הרשויות המקומיות הן שותף אסטרטגי של רשות מקרקעי ישראל .הסכמי הגג שנחתמו עם הרשויות המקומיות הן המענה בתחום הדיור והסכמים כדוגמת שער העיר בירושלים והקו הירוק בתל אביב נותנים מבטאים שיתופי פעולה המהווים מנוף כלכלי להתפתחות העיר. רשות מקרקעי ישראל רואה בקרקע משאב לאומי מרכזי למתן מענה בסוגיית הדיור ולהנעת המשק .קרקעות המדינה אינן מכונה לייצור מזומנים אלא תשתית לבניין וצמיחה".
המתחם החדש יהווה את השער לעיר ירושלים ובמסגרת זאת ישווקו שטחים סחירים בהיקף שלא יפחת מ-731 אלף מ"ר (לשם השוואה בשלושת מגדלי עזריאלי היקף השטח הבנוי הוא 150 אלף מ"ר, בפרויקט דרום הקריה בתל אביב, כולל המגדלים שעתידים להבנות בו בשנים הקרובות היקף זכויות הבנייה הוא 460 אלף מ"ר). מימוש הפרויקט יאפשר את יצירתו של רובע עסקים מוביל בירושלים שיהיה מן המרכזיים במדינה, ימשוך חברות רבות להתמקם בירושלים ובכך יגדיל בצורה ניכרת את אפשרויות התעסוקה בעיר וכן את הכנסות עיריית ירושלים מארנונה עסקית.
זכויות הבנייה הסחירות בפרויקט יהיו כמפורט: תעסוקה- כ-230,000 מ"ר, מלונאות - כ-130,000 מ"ר מסחר, בילוי ופנאי - כ-49,000 מ"ר, סה"כ זכויות סחירות -כ-410,000 מ"ר. בנוסף כולל הפרויקט הגדלה של השטחים הציבוריים כגון בנייני האומה והפיכתו למרכז קונגרסים בינלאומי וכן את שטחי הארכיון הציוני. מבחינת תחבורה ציבורית יתרכזו ברובע תחנה מרכזית לאוטובוסים, תחנות של 2 קווי רכבת קלה (הקו הקיים וקו עתידי), תחנת רכבת בין עירונית הנמצאת בבנייה וחניון חנה וסע הכולל כ-1,300 מקומות חניה.
התכנית החדשה כוללת בנייתם של 12 גורדי שחקים המיועדים לתעסוקה, משרדים, מלונאות תרבות ותיירות מכביש מספר 1 וגשר המיתרים על ציר שז"ר (במקביל לדרך יפו), הרצל ושדרות רבין. במסגרת התכנית תוקם בכניסה לעיר קריית המחוזות הממשלתית אשר בה ימוקמו משרדי הממשלה. בנוסף ייבנו 2000 חדרי מלון חדשים במטרה לספק מענה לגידול הניכר בענף התיירות לירושלים. מרכז הקונגרסים בבנייני האומה יורחב וישודרג ויהפוך למרכז הקונגרסים המוביל בארץ.
רובע העסקים החדש כולל גם פתרונות תחבורה יעילים ההופכים אותו לנגיש ביותר ממרכז הארץ ומתוך העיר. אל הרובע תגיע הרכבת המהירה ממרכז הארץ (28 דקות מתל אביב), 2 קווי רכבת קלה פנים עירוניים ישרתו את המועסקים ואת התושבים. שדרות שז"ר ישונו וייבנו בשני מפלסים: מפלס הרחוב שבו ייסלל תוואי הקו הירוק של הרכבת הקלה ומפלס תת קרקעי שיכלול מנהרה למעבר מכוניות וחניון חנה וסע שיכיל 1,300 מקומות חנייה. כל אלה יביאו למהפך תחבורתי ויהפכו את רובע הכניסה לעיר למרכז הכי נגיש לשירותי הממשלה, לעסקים ולשירותים נוספים.
בנוסף, תוכננו ברובע שטחים פתוחים, כיכרות ופיאצות מרכזיות וכן שטחי מסחר שישרתו את באי הרובע וכן ימשכו מבקרים וקונים, יתנו דגש על חווית הולכי הרגל ושימוש בתחבורה ציבורית נוחה ויהוו מוקד לאירועי תרבות מגוונים.
במסגרת ההסכם יממנו משרדי הממשלה ועיריית ירושלים את הפרויקטים התחבורתיים הנגזרים מהפרויקט. מדובר על שתי מטלות מרכזיות: הקמת חניון חנה וסע אשר עלותו היא קרוב ל-600 מלש"ח וביצוע הפרדה מפלסית ברחוב שז"ר כך שבקטע מסוים של הרחוב ייסעו כלי הרכב מתחת לפני הקרקע בעוד הרכבת הקלה תיסע על פני הקרקע. עלות ההפרדה המפלסית נאמדת בכ-450 מלש"ח. מטלות אלו ימומנו לפי המתווה הבא: משרד התחבורה יממן 500 מלש"ח. רשות מקרקעי ישראל תעמיד קדם מימון בסך של 550 מלש"ח הנותרים. ככל שיתקדמו השיווקים במתחם, ועיריית ירושלים תקבל תשלומי חלף היטל השבחה והיטלי השבחה היא תשיבן לקופת רשות מקרקעי ישראל.
בנוסף, מטלות הפיתוח הנדרשות לפיתוח הרובע- כבישים פנימיים, גדרות, כיכר הרובע, חיבורים לחשמל ולמים ועוד ימומנו באמצעות אגרות והיטלים שיגבו מהיזמים. רשות מקרקעי ישראל תעמיד לצורך כך קדם-מימון בסך של כ-60 מלש"ח לטובת האצת הפרויקט ומניעת עיכובים בעבודות הפיתוח.
שר הבינוי והשיכון ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל אורי אריאל אמר כי: "מדובר בהחלטה חשובה ומרגשת שתהפוך את הכניסה הישנה והפקוקה לבירת ישראל לכניסה מודרנית, נגישה ונוחה שתהווה את החיבור המושלם בין החדש והמודרני ובין ההיסטוריה שמייצגת עיר הנצח. זוהי השקעת ענק שתקדם את הבאים לעיר בתחבורה מהירה ובאזורי תעסוקה, מסחר ומלונאות מתקדמים ונרחבים. אנחנו יוצאים היום לדרך ברגל ימין לקראת משמעות נוספת ומבורכת ל'עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים".
שר האוצר, יאיר לפיד: "אני חושב שכל חלקי הממשלה מאמינים בירושלים חזקה ובקידום ירושלים כבירה מובילה, חדשנית ומודרנית. נמשיך לקדם את פיתוח האיזור ואפשרויות מגורים בו כיוון שהשאיפה שלנו היא שאנשים שיגיעו לעבוד במתחם התעסוקה הזה גם יתגוררו באיזור".
שר התחבורה, ישראל כץ: "זו העת לקדם יוזמות שיחזקו את ירושלים כבירת ישראל. אנחנו גם מקצרים את הדרך לירושלים על ידי שדרוג כביש מס 1 ובניית הרכבת המהירה מת"א, וגם משקיעים בפיתוח הכניסה לעיר עצמה. הרובע החדש יפתח את העיר ויהפוך אותה למרכז בכל המובנים. אני משוכנע שמה שאנחנו עושים כאן זה עוד שלב בחיזוק ירושלים המאוחדת ולא רק במילים אלא גם במעשים. נבנה כאן מוקד תחבורתי שימצב את ירושלים בראש המטרופולונים".
ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת: "היום אנו מתחילים להוציא לפועל את פרויקט הפיתוח הכלכלי המרכזי בעיר, רובע הכניסה לעיר שיוסיף לעיר 50,000 מקומות עבודה חדשים. במיקום הנגיש ביותר אנו בונים מרכז עסקי כלכלי בשילוב מרכז כנסים גדול, תיירות ענפה ומגוון תרבותי רחב שימשוך אליו חברות, משקיעים, וגופים כלכליים רבים. זוהי בשורה אדירה לתושבי ירושלים. אני מודה לשרי האוצר התחבורה והשיכון על תמיכתם ועל שיתוף הפעולה בקידום התכנית והוצאתה לפועל. ירושלים הפכה בשנים האחרונות אטרקטיבית יותר ויותר בפני משקיעים מהארץ ומהעולם ורובע העסקים החדש בכניסה לעיר ייתן תוספת כוח משמעותית לפיתוחה של ירושלים".
מנהל רשות מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן: "הסכם זה מבטא את תפיסתי לפיה הרשויות המקומיות הן שותף אסטרטגי של רשות מקרקעי ישראל .הסכמי הגג שנחתמו עם הרשויות המקומיות הן המענה בתחום הדיור והסכמים כדוגמת שער העיר בירושלים והקו הירוק בתל אביב נותנים מבטאים שיתופי פעולה המהווים מנוף כלכלי להתפתחות העיר. רשות מקרקעי ישראל רואה בקרקע משאב לאומי מרכזי למתן מענה בסוגיית הדיור ולהנעת המשק .קרקעות המדינה אינן מכונה לייצור מזומנים אלא תשתית לבניין וצמיחה".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות