נחשף: כמה משתכר רופא וכמה מקבלת אחות

הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר (בפועל), אפי מלכין, מפרסם את דוח הוצאות השכר בבתי החולים הציבוריים לשנת 2021. הדו"ח מציג את נתוני השכר של העובדים במערך בתי החולים ובפעם הראשונה גם את נתוני השכר של הרופאים בפילוח לפי התמחויות – על מנת לאפשר הבנה מעמיקה יותר של מערך תגמול הרופאים ושל האתגרים הקיימים במערכת הבריאות הציבורית.

להלן עיקרי הדוח:

• שכר ממוצע: השכר הממוצע למשרה בבתי החולים בשנת 2021 עמד על 20,472 ₪, ואילו השכר החציוני למשרה עמד על 16,684 ₪, ללא שינוי ניכר לעומת שנת 2020. עם זאת, בעשור האחרון עלה שכרם של העובדים המתמידים בכ-42%. שכרם הממוצע של עובדי בתי החולים הכלליים גבוה ב-%14 משכרם של עובדי בתי החולים הגריאטריים וב-%7 משכרם של עובדי בתי החולים הפסיכיאטריים.

• גידול בצוותי הרפואה: ההון האנושי בבתי החולים גדל בשנים האחרונות בקצב מהיר יותר מקצב גידול האוכלוסייה, לטובת שיפור והרחבת שירותי הבריאות לציבור. הגידול הניכר ביותר בבתי החולים נצפה בדירוג הרופאים - מספרם עלה בעשור האחרון ב-36%, בעוד האוכלוסייה גדלה בפרק זמן זה בשיעור של 18%.

• אחים ואחיות: השכר הממוצע של אחים ואחיות בבתי החולים עומד על כ- 21,598 ₪. ככלל, ואף בדרגה התחילית, שכרן של האחיות גבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק, וכן משכר דרגות תחיליות בדירוגים אחרים במערכת הבריאות, ועומד על כ-17,800. כמו כן, היחס בין שכר האחים והאחיות לשכר הממוצע בישראל גבוה מממוצע ה-OECD וממרבית המדינות כך שבישראל, שכר האחים והאחיות גבוה פי 1.5 מהשכר הממוצע במשק.

אילוסטרציה. צילום: אנספלש.

• פילוח לפי התמחויות: בפעם הראשונה, דוח זה מציג את נתוני השכר של רופאים מומחים בבתי החולים בפילוח לפי תחומי התמחות. פערי השכר מוסברים בין היתר על ידי מבנה השכר בתחומי המומחיות השונים: רופאים מומחים בהרדמה, למשל מבצעים את רוב עבודתם בבתי החולים וזכאים למכסה גדולה של כוננויות.

• תורניות מתמחים: מספר התורנויות החודשי הממוצע שמבצע רופא מתמחה בבית חולים ירד לאורך השנים בכל הארץ ובכל מקצועות ההתמחות. בשנת 2021 מספר התורנויות שביצע מתמחה בחודש בבתי החולים הכלליים עמד על 5.1, לעומת 6.4 בשנת 2012. למרות זאת, עדיין קיים פער במספר התורנויות הממוצע בין תחומי ההתמחות השונים ובין בתי חולים באזורים גאוגרפיים שונים. מתמחה בפריפריה העמוקה מבצע בממוצע 5.6 תורנויות בחודש, זאת ביחס ל-4.9 תורנויות בחודש שמבצע מתמחה במרכז.

• הזדקנות אוכלוסיית הרופאים: כרבע מהרופאים המומחים המועסקים בבתי החולים נמצאים לקראת גיל פרישה (רופאים מעל גיל 60 ורופאות מעל גיל 55). כך למשל, 61% מהמומחים ברפואת אף, אוזן וגרון נמצאים לקראת גיל פרישה. כיום, לא מתבצע כל תכנון של מערך ההתמחויות, וכל בית חולים מקבל בעצמו את ההחלטה כמה מתמחים להכשיר בכל תחום. יש לפעול לתכנון כוח האדם במערכת הבריאות לאור תחזיות על היצע כוח האדם העתידי, ובחינת צרכים עתידיים בראיה רוחבית, של רפואת בתי החולים ורפואת הקהילה.

אילוסטרציה. צילום: אנספלש.

• פערים בין הפריפריה למרכז: הדוח מציג את פערי השכר המשמעותיים בין רופאים המועסקים באזור המרכז לרופאים המועסקים בפריפריה. כך למשל, מומחה בכיר המועסק בפריפריה ישתכר בממוצע 45% יותר מעמיתו המועסק במרכז.

• פערי שכר בין מתחילים לוותיקים: דירוגי הרופאים, עובדי המעבדה והרוקחים בבתי החולים מאופיינים בפערי שכר גדולים ביחס לעובדים מאותו הדירוג. כדי לצמצם את אי-השוויון בין עובדים ותיקים לעובדים מתחילים, יש להמשיך ולהתמקד בהסכמי השכר הבאים בתוספות שכר דיפרנציאליות ולפעול לשיפור השכר התחילי, יחד עם התאמת מבנה השכר לשוק העבודה המודרני. בקרב הרופאים, פערי השכר הם הגדולים ביותר, כאשר רופאים בעשירון העליון משתכרים בממוצע פי 5.2 מאשר רופאים בעשירון התחתון.

• פערים מגדריים: קיימים פערי שכר משמעותיים בין גברים לנשים בבתי החולים. פערים אלה נובעים, בין השאר, מהבדלים בהיקף העבודה הנוספת, מבחירת התמחות שונה ומייצוג נמוך יחסית של נשים במשרות בכירות.

הממונה על השכר והסכמי העבודה (בפועל), אפי מלכין מגיב: "הדוח שאנחנו מפרסמים היום, מוקדש למערכת הבריאות הציבורית ולאתגריה, מתמקד בבתי החולים הציבוריים ומציג לראשונה נתוני שכר בפילוח לפי התמחויות. נתונים אלו מאפשרים לנו להמשיך ולפעול עבור צמצום הפערים, שיפור שירותי הבריאות בפריפריה, מענה למקצועות במחסור והתאמת השכר לשוק העבודה הנוכחי עבור גיוס עובדים צעירים ומוכשרים שיהוו את דור העתיד של מערכת הבריאות. אלו יאפשרו להעניק שירותי רפואה מיטביים בצורה יעילה ולחזק את המערכת הרפואה הציבורית בישראל".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!