האם המאגר הביומטרי יכלול תמונות פנים בלבד

הוועדה המשותפת לוועדת החוקה, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע בהתאם לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע קיימה דיון בנושא היערכות הרשות לניהול המאגר הביומטרי לסיום תקופת הוראת השעה לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים. יוזכר כי בשנת 2017 נקבע כי המאגר הביומטרי יכיל תמונות פנים בלבד. במקביל, התקבלה הוראת שעה לחמש שנים, הניתנת לחידוש בצו שר הפנים, ולפיה ימשיך המאגר לכלול גם טביעות אצבע.

היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד נירה לאמעי רכלבסקי, סקרה בפתח הדיון את המצב המשפטי: "בשנת 2017 תוקן החוק והוחלט עקרונית שבמאגר תישמרנה רק תמונות פנים ולא טביעות אצבע. במקביל, הוחלט שעד שהחוק יהפוך לקבוע תהיה הוראת שעה למשך 5 שנים והשר יוכל להאריך אותה ב-5 שנים כל פעם, ולפיה ימשיך המאגר לכלול גם טביעות אצבע. לפני שנה נסתיימו 5 השנים הראשונות, ואז הייתה דחייה בשלושה עשר חודשים – עד לסוף יוני 2023".

ח"כ חנוך מילביצקי בוועדה. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת.

"במקביל", הזכירה יועמ"שית הוועדה, "הוציאה שרת הפנים צו שמסמכי זיהוי ומסע – דרכונים ותעודות זהות, יינתנו לכל תושב שמבקש אותם לתוקף של 10 שנים, בניגוד למה שהיה בתקופת הוראת השעה, אז נקבע שמי שמתנגד להכנסת טביעות האצבע שלו למאגר יקבל תעודה רק ל-5 שנים בלבד. כמו-כן, ראש מערך הסייבר נתן חוות דעת בדבר קיום טכנולוגיות לזיהוי פנים שמספקות את הדרישה של החוק לביצוע זיהוי ביומטרי, ולפיכך ניתן להיערך לסיום הוראת השעה לעבור לחוק הקבוע, כך שטביעות האצבע תימחקנה ובמאגר הביומטרי תישמרנה רק תמונות פנים. היום, מזה כשנה, כבר לא שומרים טביעות אצבע בכלל, וזאת מאז אותו דיון הארכה במאי 2022. אנו כחודשיים וחצי לפני תום תקופת הוראת השעה, שהוארכה ב-13 חודשים בשנה שעברה. אציין כי עד כה לא קיבלנו בקשה רשמית להארכה נוספת".

ראש הרשות לניהול מאגר ביומטרי, עמיר אריהן, הציג לוחות זמנים צפויים להטמעת המערכת לזיהוי פנים בלבד ואמר: "אכן לא הוגשה בקשה להארכת הצו שכן השר רק נכנס לתפקידו. לפני כשנה ביקשנו הארכה לשלוש שנים, אך הוועדה אישרה רק 13 חודשים. מבחינה טכנולוגית אנו יודעים להרים את העניין הזה בשלוש שנים. בדצמבר 2022 יצאנו למכרז עם שלב מיון מוקדם. מדובר במכרז גדול ומורכב. הדרישות הביומטריות עצמן יוצאות רק בשלב הזה. הטכנולוגיה שמאפשרת זיהוי על בסיס פנים בלבד הוצגה לראשונה רק בשנת 2019. עד אז היה ספק בודד ובשנה האחרונה נוספו שניים-שלושה ספקים יכולים לעמוד בקריטריונים. כלומר, אין הרבה ספקים".

לדבריו, "עברנו את השלב הראשוני. כאמור, ההליך המכרזי צפוי להסתיים עד סוף 2023, אז אנו מתוכננים להיות עם ספק זוכה. אח"כ נכנסים לשלב מאוד מורכב, בעצם התנעה של פרויקט. אנו המאגר הביומטרי היחיד בעולם ככל שאני יודע שאין בו נתונים ביוגרפיים או נתונים מזהים אחרים של מי שנכלל בו למעט תווי פנים. רמת הפרטיות במאגר הזה היא גבוהה, ויכולת לעבוד ברמת דיוק גבוהה, אחרת נשמוט את הקרקע מתחת לרגלי הפרויקט. בסוף הרבעון השלישי של השנה הבאה אנו אמורים להיות עם מערכת שהיא עובדת. במקביל יהיה פיתוח מלא והטעמה והכנסה של מערכת אלינו. אח"כ נפעיל תקופה משמעותית את שתי המערכות במקביל כדי להימנע מבעיות ומשברים, ובאמצע 2025 אנחנו עוברים למערכת".

בדיון. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת.

הממונה על היישומים הביומטריים במערך הסייבר הלאומי, רועי פרידמן אמר כי "המטרה של הפרויקט היא הנפקת תיעוד לאומי אמין וחזק, מניעת הרכשות כפולות ותמיכה במרשם אוכלוסין מדויק. כל זאת ניתן לעשות על בסיס תמונות פנים בלבד. בתכניות קודמות שהציגה הרשות לניהול המאגר צפינו שיהיו דחיות כי זה פרויקט מורכב. כמדינה היה נכון שהיינו נערכים קודם. אפשר לצמצם במעט את לוחות הזמנים אבל כנראה שלוחות הזמנים שהוצגו זה פחות או יותר מה שנדרש".

"עם זאת", הבהיר פרידמן, "אנו יכולים לאפשר מחיקה של טביעות האצבע של אזרחים שבאים לחדש את התיעוד ההיסטורי שלהם. כרגע רק אם האזרח מבקש – המחיקה ההיסטורית מתבצעת. מי שבא לחדש תיעוד טביעות שלו נשארות במאגר – ורק אם הוא מבקש באופן יזום למחוק את הטביעות – הן נמחקות. לדעתי צריך לשנות זאת כך שברירת המחדל היא שטביעות האצבע נמחקות, וזו גם כוונת המחוקק. מעבר לכך נדרש פיקוח הדוק ושוטף על התקדמות הפעילות ברשות לניהול המאגר. בדו"חות הקודמים שלנו התרענו שהיערכות הרשות לניהול המאגר ומשרד הפנים כנראה לא תתאם לזמני תקופת הוראת השעה. יש פה עבודה ממשלתית איטית ויסודית שצריכה להתבצע. כיום, בעת הנפקת דרכון חדש – האזרח מקבל אותו ל-10 שנים, ולא שואלים אותו אם הוא רוצה להכניס את טביעות האצבע".

לדברי מנהל אגף מרשם וביומטרי ברשות האוכלוסין, אלי לוי: "ברגע שאדם מבקש למחוק נכון להיום את טביעות האצבע מהמאגר, אז כל מסמכי הזיהוי שברשותו מבוטלים, והוא יצטרך להנפיק חדשים. כך על פי התקנות. הדבר ייצר לנו עבודה נוספת על כל הלחץ שקיים בכל מקרה. לכן אני מתנגד למה שמציע פרידמן בקשר למצב ברירת המחדל".

זאב שטח, מנכ"ל חברה שעוסקת בביומטריה הציג את דעתו בעניין ואמר: "אחוז השגיאה שיש בפנים הוא גבוה יותר מאצבע. הביומטריה הרבה יותר טובה כאשר יש טביעת אצבע. זיהוי הפנים זה אמצעי זיהוי פחות טוב בהרבה מאשר טביעת אצבע, בצורה חד משמעית. אם בכרטיס החכם – בדרכון או ת.ז, יש טביעות אצבע – אז צריך להתייחס לעניין. יש טביעת אצבע וצריכה להיות, וזאת מטעמים ביטחוניים".

מילביצקי בדיון. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת.

ח"כ יוליה מלינובסקי 'ישראל ביתנו' חידדה נקודה חשובה ואמרה: "אף אחד לא יודע שיש לו זכות למחוק את הטביעות שלו כאשר הוא מחדש את המסמכים שלו". עוד שאלה מהו אחוז אזרחי ישראל שעדיין אינם מחזיקים בתעודה ביומטרית, ונענתה שיש כבר כ-7 מיליון תושבים במאגר. בנוסף, שאלה כמה ניסיונות פריצה למאגר היו. "הרי אחד הטיעונים לחוק היה שדרך המאגר נוכל למנוע התחזות וגניבות זהות", אמרה.

בתגובה לשאלותיה, אמר הממונה על היישומים הביומטריים במערך הסייבר הלאומי, רועי פרידמן: "במסגרת ההמלצה שלנו האם ניתן להסתמך על זיהוי פנים בלבד בדקנו את היקף תופעת ההתחזות, לאורך מספר שנים. בסוף ראינו שיש ניסיונות ספורים מאוד שבהם חשבנו שיש ניסיון לבצע הרכשה כפולה, כלומר התחזות. המאגר מאתר 95% ויותר מאותם הניסיונות, כך שניתן לומר שיש שברירי סיכוי שיש זהויות כפולות במאגר".

ח"כ חנוך מילביצקי, יו"ר הוועדה המשותפת, אמר: "ביחס לצרכים של המאגר שאנו מדברים עליו כרגע, – לא משטרה או שב"כ, כלומר אנו מדברים על הצורך שהוגדר ולגביו התקבלה החלטה ב-2017 לפיה מספיק תיעוד פנים – האם יש איזשהו צורך שתהיינה במאגר טביעות אצבע ולמה?". לשאלתו, ענה ראש הרשות לניהול מאגר ביומטרי, עמיר אריהן כי ביחס למשמעויות של מחיקת טביעת האצבע של תושב שבא לחידוש מסמכים ולא מביע בקשת מחיקה – הדבר יעלה אל מול שר הפנים ותשובה תינתן לוועדה לאחר שהשר ייתן דעתו בנושא.

הממונה על היישומים הביומטריים במערך הסייבר הלאומי, רועי פרידמן השיב והבהיר כי "כשהתקבלה ההחלטה, בין היתר בכנסת, של מחיקת טביעות אצבע הנושאים היו על השולחן והכנסת החליטה שלא נדרשות טביעות אצבע. הנוסח העכשווי של החוק הוא שלא נוטלים טביעות לשמירה במאגר וכהוראת שעה ישמרו הטביעות הקיימות עד להתארגנות הרשות לניהול המאגר לקראת הטכנולוגיה המתקדמת יותר. כלומר, להבנתי השאלה העקרונית האם טביעות האצבע צריכות לשמש לשימושים נוספים – כבר הוכרעה. לכן נכון יותר לממש את ההכרעה הזו".

רמ"ד אח"מ וטכנולוגיה בייעוץ המשפטי במשטרה, גלעד בהט הסביר ליושבי החדר ש"היה צורך לקבוע תקנות כדי לאפשר למשטרה שימוש. הייתה אי הלימה בין הבקשות שלנו לבין היכולת של משרד הפנים לתת תשובה. לדוגמא, כדי לעשות שימוש בנתונים אנו זקוקים למידיות. אם המענה מוגבל לשעות מסויימות ולא ניתן למשל בשבתות ובחגים וכדומה – אז יש איתו בעיה. לדעתי, אמצעי טביעות האצבע מדויק הרבה יותר מזיהוי פנים. באירועי רב נפגעים, כאשר אין מקור זיהוי ויש מקרים חלילה שהפנים לא ניתנות לזיהוי – נותרות 3 אפשרויות לזיהוי – די אן איי ושיניים – שלהם אין מאגר, ועניין טביעות האצבע. כאשר הולכים רק על תמונות פנים – לדעתי אנחנו כמדינה נפסיד בסיפור הזה. כיום אנו לא עובדים עם המאגר של משרד הפנים".

ח"כ חנוך מילביצקי, יו"ר הוועדה המשותפת אמר מציד לשמע הדברים: "אם אין בזה צורך מבצעי ואשתכנע בכך – אז מבחינתי צריך לראות איך מחסלים את הדבר הזה לגמרי ומיד, ולא באופן איטי או הדרגתי. אם יש צורך מבצעי לגיטימי אז אני לא אפגע באורגן אחר של המדינה בגלל הדבר הזה. לכן אני רוצה להיות משוכנע לפני קבלת החלטה שהסתכלנו על כל הדברים. אני רוצה כאמור להבין אם יש איזשהו צורך מבצעי".

נציג התנועה לזכויות דיגיטליות, צבי דביר הציג את דעתו באומרו: "פגיעה בפרטיות היא ערך חשוב ולכן צריך לבדוק האם השימוש במידע מסוים נדרש לצורך מטרת החוק או לא. אם אנו חוזרים לשאלת הנחיצות צריך לשאול כמה מקרים של התחזות מסוג הרכשה כפולה התגלו. שאלת טביעות האצבע היא פרקטית ומשפיעה על כולנו. הטביעות תמיד תהיינה בתוך התעודה, גם אלו שבוחרים שלא לתת טביעות – זה אומר פשוט שהם לא נותנים למאגר הביומטרי. כל הדיון הוא על המאגר ולא על התעודות עצמן ששם כל הביומטריה תישמר. כיום, השאלה הפרקטית היא לשם מה צריך את הטביעות שכבר נמצאות במאגר. המגבלה היא סך הכול בתקנות".

ח"כ חנוך מילביצקי, יו"ר הוועדה המשותפת, סיכם את הישיבה ואמר: "לאחר פרסום דו"ח המבקר בנושא הזה בזמן הקרוב, לאחר קבלת עמדת משרד הפנים ולקראת מועד פקיעת התוקף של התקנות – נתכנס שוב ונמשיך את הדיון".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!