כושר הקניה של הישראלים פחות ב-30% משאר מדינות

הוועדה לענייני הצעירים דנה בהשפעת שחיקת השכר על צעירים. לדברי יו"ר הוועדה ח"כ נעמה לזימי ממפלגת 'העבודה' ציינה כי ב-1 במאי "אנחנו חוגגים את שכר המינימום, חוק הפנסיה וחוקי מגן נוספים. יש מי שנדמה לו שהחג מיושן ותם זמנו, אני רוצה לומר לו שהמאבק לא תם. אתמול נהרג בתל-אביב עובד חברת וולט, משפחתו לא תקבל פיצויים כיון שהוא פרילנס. עדיין קיימת העסקה פוגענית, ויש לנו מה לשנות. אנחנו עובדים שעות רבות מידי והפריון נמוך. אנחנו נשחקים ומתעייפים. מחקרים הראו שבמדינות שהפחיתו את שעות העבודה, הפריון עלה כמו גם האושר של העובדים. הצעירים והצעירות הם חוד החנית, רובם משתכרים בשכר מינימום - ולא יודעים איך יצאו לפנסיה".

ח"כ יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל) אמר כי "אחד הכשלים בחינוך, הוא שלא פיתחו את החינוך הטכנולוגי. חינוך טכנולוגי יכול לתת מענה ראוי לשוויון הזדמנויות. בפינלנד קיימת מערכת חינוך מתקדמת מאוד, וענף החינוך הטכנולוגי, נמצא במקום מרכזי ומתקדם".

עמית בן-צור מפורום ארלוזורוב הציג נתונים על שוק העבודה הישראלי. לדבריו, כושר הקניה שלנו ביחס למדינות ה-OECD נשחק. אנחנו בפער של 28% לעומת מדינות ה-OECD. אם לא נטפל בצד ההכנסות, כח הקניה ימשיך להיחלש. מתחילת שנות ה-2000 הפריון עולה, אולם הוא מתנתק מהשכר. אם הפריון לא יהיה צמוד לשכר, לא נשיג את המטרה. אי השוויון בשכר בישראל הגיע לשיא מאז שנת 2012. 30.5% בשנת 2012 היום, לעומת 20.3% בשנת 2012.

היינו מצפים שבענפים בהם יש חוסר עובדים, השכר יעלה אולם בפועל, בענפים בהם יש חוסר בידיים עובדות, השכר הכי נמוך. לאן העובדים האלו נעלמו? יתכן שהמעסיקים למדו שאפשר להסתפק עם פחות עובדים. בענף שירותי המזון והמשקאות שנפגע הכי הרבה בקורונה, היום עובדים בו פחות 30,000 צעירים.

אביעד הומינר-רוזנבלום מקרן ברל כצנלסון הוסיף כי "מעמד הביניים מרגיש את האינפלציה ואת עליית המחירים. התוכנית שפורסמה אתמול חסרה, אולם יש בה צדדים חיוביים". לדבריו, ריב בין שרים, לא מאפשר הכשרות מקצועיות. לא יכול להיות שעקב ריב סמכויות, ימנע הכשרת צעירים.

לדברי רכז תעסוקה באגף תקציבים במשרד האוצר רום בר-אב האינפלציה השנה גבוהה וחריגה ושחיקת השכר הריאלית הינה תופעה עולמית. בישראל התופעה פחות משמעותית. האינפלציה בישראל עומדת עלכ-5% לעומת 8% בארה"ב ו- 6% באירופה. בחודשים האחרונים קיימת ירידה באינפלציה ובמגמת השחיקה. שכר המינימום עלה ב-5% באופן שמפצה חלקית על עליית האינפלציה.

לפי יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית יובל ריבלין קשיים כלכליים, הינו הגורם הראשון לנשירת סטודנטים או לעיכוב סיום הלימודים. ההוצאה הממוצעת של סטודנט, עומדת על 6,000 ₪ לעומת הכנסה ממוצעת של 5,000 ₪, כך שבכל חודש החוב עולה. מאחר וסטודנטים משתכרים בשכר מינימום, השכר לא עולה. המלגות לסטודנטים פחתו והסטודנטים נעזרים בהורים. 22% מהסטודנטים נוטלים הלוואות כדי לסיים לימודים. לימודים לתואר ראשון נמשכים ארבע שנים לעומת שלוש שנים בעבר.

אדם בלומנברג מהסתדרות החדשה אמר, נושא העסקה שעתית לא נמצא על שולחן הממשלה. מדובר בהעסקה פוגענית שמיועדת לאוכלוסיות מוחלשות, לשלם להם כמה שפחות, ולשלוח אותם הביתה בקלות. צריך להגביל את אופציית ההעסקה שעתית לתקופות ולענפים ספציפיים בלבד.

אורי מתוקי מהסתדרות הנוער העובד והלומד אמר, בפועל הצעירים הם חיית ושדה הניסויים של צורות התעסוקה החדשות. 500 עובדים בוולט עברו ביום אחד ממועסקים למובטלים שאפילו לא זכאים לדמי אבטלה. השוק מכוון כל הזמן איך לקחת מהזכויות הסוציאליות של העובדים ואח"כ מתפלאים למה יש חוסר בידיים עובדות.

לדברי שיר אלוק מארגון "מתחת לרדאר", "הגענו לפה סקפטיות אולם הייאוש אינה תוכנית עבודה. בממשלה עסוקים ברפורמות במקום בצעירים. קשה להיות צעירה בישראל וקשה יותר להיות צעירה וסטודנטית. הצעירים נעזרים בהורים, או לעבוד בכמה עבודות במקביל על מנת לשרוד. הקבינט החברתי הכלכלי התכנס השבוע לראשונה, אולם הוא לא דן ביוקר המחייה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!