בדיון בכנסת נחשפה כמות האזנות הסתר

ועדת החוקה קיימה דיון חסוי ודיון נוסף פתוח בדוח משטרת ישראל בנושא האזנות הסתר לשנת 2021 ודוח משרד המשפטים בנושא הפעלת הרוגלות על-ידי משטרת ישראל (פרשת NSO). בישיבה השתתפה עו"ד עמית מררי, המשנה ליועמ"שית, שעמדה בראש צוות הבדיקה של משרד המשפטים בפרשת NSO.

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן אמר בדיון: "נושא האזנת הסתר הוא כמו מסיבת חתולים השומרת על שמנת. הכנסת יושבת פה כגוף מפקח כי יש אינטרס משותף לגיטימי ונכון של אכיפת החוק ושמירת הסדר ואם נופל כשל בתהליך הזה אין גוף מפקח כי אם מתברר שהוציאו צו האזנת סתר על מישהו לא נכון וכתוצאה כבר חשפו מידע או נעשה שימוש מודיעיני בכך, אנחנו מצפים משופט שלום או מחוזי לומר שנשיא בימ"ש מחוזי נתן צו שאסור היה לו לתת והתרשל בתפקידו".

לדבריו, "מה שהתגלה בדוח מררי הוא שמ-2015 ועד 2022 אמרו שוב ושוב, ובחלק מהמקרים גם כתבו לבימ"ש שוב ושוב, כאילו יש פיקוח על כלי האזנות הסתר אבל זאת בדיחה עצובה אם הם לא היו מודעים ליכולות הכלי. זה אומר שבמידה מסוימת בגלל אותו כשל פיקוחי גם נגרם כשל פיקוח בגורם ב' שהוא הכנסת שלא ידעה מה השופט יודע או לא ומה המשטרה יודעת או לא. יש את שאלת הגורם האנושי ושאלת החקירה".

רוטמן הדגים ואמר: "נניח לצורך הדיון שעכשיו מגיע אליי אדם עם מקור מתוך המערכת ומראה לי שעבדו עליכם וכוח הבדיקה שלגם בצוות מררי כשל, שהוגש מידע לא נכון לבימ"ש ובגללו האזינו וחקרו, למי אני פונה עכשיו שיחקור את זה? יש פה כשל מערכתי שהגוף החוקר הוא גם הגוף שכשל בין אם כמשטרה, כמפקח על המשטרה, כאחראי על מח"ש, כל מערכת החוק נגועה פה בניגוד עניינים מוסדי בלי כוונה רעה בכלל. צוות מררי זיהה 4 מקרים של ניסיון פגיעה בפרטיות לכל הפחות, הוצאת רכש של כספי ציבור בהיקף אדיר ללא הסמכה חוקית מספקת, כשל פיקוחי".

בדיון. צילום: נועם משקוביץ, דוברות הכנסת.

עוד חשף יו"ר הוועדה בדבריו: "ב-1086 מספרי טלפון ביצעו פעולה של פגיעה בפרטיות ללא הסמכה כדין. בכל מקרה של הדבקה להבנתי נעשתה פעולה שאינה עולה בקנה אחד עם החוק. בשורה התחתונה מספר לא ידוע של נשיאי מחוזי וסגניהם שהם המוסמכים לאשר שימוש בכלי, אישרו שימוש בכלי לא ידוע שאסור היה להשתמש בו. זה אומר שמנגנוני ההבנה שלהם את הכלי לא היו מספקים. הצווים הללו הם באחריותם. אלמלא חסינות לנושאי משרה שיפוטית היו נתבעים על עוולה של פגיעה בפרטיות על כל צו שנחתם. זה לא משהו לזלזל בו. עובדה שהם לא בדקו ולכן החזקה שבדקו לא קיימת".

"איך יכול להיות שלא הניפו דגל על כך שהכלי מאפשר דברים שאסור לאשר? במקרה הזה בעקבות חשיפת עיתונאי כלכליסט התעוררנו כולנו וייתכן שאמירות כמו חזקת תקינות מרגיעות בעולם רגיל אבל לאחר החשיפה, אי אפשר לומר זאת", תהה ח"כ שמחה רוטמן.

ח"כ טלי גוטליב מ'הליכוד' אמרה בדיון: "יש מספר צווים שבימ"ש מוסמך לתת ליחידה חוקרת. הדיון כאן הוא על הצווים המוצאים במסגרת חוק האזנות הסתר. זה תמיד צו מכאן ולעתיד ובשום פנים ואופן לא מקנה לשאוב מידע באמצעי טכנולוגי כזה או אחר לאחור. יודעים היום שהיה שימוש בטכנולוגיה במסגרת הבקשה לצו האזנת סתר באמצעות תכנת סייפן שהמשטרה קנתה ולא יכול להיות שהמשטרה לא ידעה את יכולותיה מאחר והתכנה עברה שכלולים. אף אחד לא יכול להעביר על עצמו את הביקורת ויש לחשוב על בדיקת הדברים בוועדת חקירה ממשלתית או ממלכתית".

צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת.

ח"כ משה סעדה, מ'הליכוד', לשעבר מ"מ ראש מח"ש, אמר: "הבעיה בצוות הבדיקה שהיה היא מנדלבליט. הגוף שאמור לחקור הוא מח"ש ואם עולים ממצאים של חשד לעבירה פלילית עוברים לחקירה פלילית. במקרה הזה היועץ ניצל סמכותו ונתן ליועמ"שית לבדוק את עצמם. סיכלתם בזמן אמת את החקירה. שאלתי את המשנה בדיון הקודם האם מישהו צפה בחומרים שנשאבו שלא כדין ולא חקרו את זה. דובר על 1800 ניסיונות הדבקה".

לדברי ח"כ עמית הלוי מ'הליכוד': "אם המשטרה היא האמונה על זה ואתם הייתם צריכים לפקח והיו כשלים, מתבקש שמח"ש תבדוק את השוטרים. בתיק של דוד שרן למשל הייתה הקלטה שצורפה לתיק לכאורה בשימוש של תוצר פגסוס, והשאלה איך השרשור של השימוש בתוצרים כאלו התנהל. אני מצטרף לקריאה לבדיקה. כולנו בני אדם ויש לנו חולשות ונדרשת בדיקה חיצונית.

ניצב בדימוס, ח"כ יואב סגלוביץ' מ'יש עתיד' ניסה להגן על המשטרה ממנה בא באומרו: "כשנדלקות המצלמות גם העובדות משתנות. מה שנאמר ע"י ח"כ סעדה, סימן השאלה לגבי הלך הרוח והיושרה, אלו דברי הבל ורעות רוח. ישבת בוועדה החסויה ואתה יודע שאין 1800 הדבקות, ומציג כאילו מישהו הטעה את הוועדה. אתם מצטטים עובדה לא נכונה. נמצאים פה עובדי ציבור שעושים עבודתם נאמנה ולא תפקידם לכפור בהאשמות חסרות בסיס".

עו"ד חנית אברהם בכר מהנהלת בתי המשפט, הגיבה לטענות ואמרה: "בחלק בלתי מבוטל מהמקרים בימ"ש מצמצמים את תכולת הצו ומבקשים להטיל הגבלות נוספות ושונות - למשל קובעים האזנה רק על יעד ספציפי ולא על כל אלו שהתבקשו. בימ"ש לפי החוק לא נדרש להכיר את רמת התוכנה או הכלים שמשתמשים בהם. לשאלת מ"מ היו"ר ח"כ סעדה האם מערכת בימ"ש בדקה את עצמה לאחר הפרשה אמרה שאינה יודעת וכי תבדוק את הסוגיה".

צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת.

לדברי ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "קריסת שומרי הסף בכל הדרגות שראינו קרתה כי חסרה תפיסה מערכתית. צריך ליצור חוק מעקבים דיגיטלי חדש במדינת ישראל. החוקים היום מאפשרים לעשות פורום שופינג. ההתפתחויות הטכנולוגיות יוצרות האחדה של הכלים הללו שבהם אפשר לעשות גם וגם וגם ולכן אין שום היגיון בהבחנה בין החוקים, זה לא מאפשר להסתכל קדימה- יש לשאול את שאלות האיסוף, העיבוד והאחסון של המידע. עם איזה מידעים מותר לערבב את המידע ועוד, בוודאי כשמדובר על אישור טכנולוגיות חדשות. תמשיכו לשאול שאלות זה מה שימנע את קריסת שומרי הסף בפעם הבאה".

עו"ד עמית מררי, המשנה ליועמ"שית השיבה לטענות שנשמעו בחדר ואמרה: "לגבי 1086 מספרי טלפון שונים היו הדבקות או ניסיונות הדבקה. כעניין מערכתי זיהינו שהמערכת יכולה הייתה לאסוף חומרים עודפים אסורים משני סוגים- אחד שאיבה לאחור לפני תקופת ההתקנה, במקרים מסוימים שפרטנו בדוח, היה ניסיון להדביק התקנה קודמת שלא צלחה וסוג שני של בעיה – חומרים שהם לא בגדר האזנת סתר".

עוד הוסיפה וציינה: "חובת היועמ"ש לממשלה ספציפית לחוק האזנת סתר היא שהמפכ"ל יגיש מדי חודש דוח ליועמ"ש להיתרים שניתנו לפיו והפיקוח נעשה ומשתכלל. למדנו הרבה בעקבות הכשל הזה שהוא כשל מערכתי. הלקח שיש להפיק ממנו הוא לא שהייעוץ המשפטי או מערכת בימ"ש יאשרו כל בקשה אלא שיש לאשר מערכות מסוימות בייעוץ המשפטי למשטרה כשהוא סבור שיש חשש כלשהו אך לא נכון שהייעוץ המשפטי לממשלה או שופט יהיה מעורב בתהליך כניסה של כל מערכת. המפקח רואה את הצווים, מעיר הערות, שואל שאלות לגבי הסמכויות, באיזה עברות ומשך הזמנים. אף אחד בייעוץ המשפטי למשטרה לא העלה על דעתו שנעשה שימוש במערכת לא מותאמת בעניין הזה. כשכלי האזנת סתר מגיע לבימ"ש ואלינו במסגרת הדיווחים, אף אחד לא העלה בדעתו שהכלים של האזנות סתר עושים משהו מעבר להאזנות הסתר והחשיפה בכלכליסט חשפה את הכשל המערכתי הזה".

רוטמן בדיון. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת.

עוד סיפרה מררי: "עשינו בדיקה מערכתית - לגבי הבדיקה אם החומרים זלגו או לא, נפרט על כך בישיבה הבאה שבאמת אבקש שתתקיים- זה לא היה במוקד הבדיקה. למרות זאת ערכנו בדיקה מדגמית למקרים שחשבנו שאולי הייתה בהם זליגה ופירטנו בישיבה החסויה. מעבר לכך הפרקליטות בודקת את התיקים שבטיפולה ובכל המקרים הללו לא מצאנו שהייתה זליגה של חומרים. זה לא אומר שלא הייתה אלא שלא מצאנו".

היו"ר ח"כ רוטמן סיכם את הדיון ואמר: "גם אם אני מקבל את כל הדברים שאמרת, סמכויות החקירה שהיו בידייך לא קיימות - אין לך כלי חקירה ולכן אם לגבי השאלה נעשה שימוש או לא את חיה מפי האנשים שאם היה כשל הם אלו שהחזיקו במידע. זו בעיה מוסדית מבנית ועם כל הרצון הטוב והאמון המלא בטוהר כוונותיכם, האשמה או האחריות בהקשר זה מוטלת על מי שבחר ללכת בדרך זו. כתב המינוי הוא הבעיה. נמשיך את הדיון אבל אני חושב שבשניה שפותחים בהליך חליפי לבירור העובדות ממילא פוגעים ביכולת ההליך החקירתי. אני לא יודע אם היה צורך במקרה הזה וקשה מאוד לדעת גם לאחר הבדיקה שלכם".

"אני קורא לשר המשפטים ולממשלה לשקול הקמת ועדת חקירה או ועדת בדיקה בנושא", אמר רוטמן בדברי הסיכום והוסיף, "אעביר את בקשתי בלי לקבוע שנעשה כשל ברמה הפלילית. גם בנוגע להתמקדות בהליכי הרכש או העברת המידע נפלו כשלים ומבקר המדינה כבודו במקומו בהקשר הזה. כשיש פגיעה כה קשה בפרטיות וגורמי הפרקליטות, משרד המשפטים, המשטרה ובימ"ש לא ידעו בזמן אמת את היכולות של הכלי שהם מאשרים אותו, אני לא חושב שהכלי הנכון הוא בדיקה פנימית במשרד המשפטים. בלי הפניית אצבע מאשימה די במידע שעלה, בייחוד שיש בנושא גם משטרה ופרקליטות, זה עדיין בתוככי הגורם המפקח שכשל בתפקידו לכל הפחות. נקיים על כך דיון נוסף ואני מבקש שהשר יקבל את פרוטוקול הדיון ויחליט אם לעשות שימוש בסמכותו".

ד"ר חיים ויסמונסקי, ראש מחלקת הסייבר המשרד המשפטים הגיב לדבריו: "לא הייתה מניעה להגיע למח"ש בשום שלב, ועדיין אין מניעה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!