כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024
מסחרה בזיכרון השואה

הדיון על המשלחות: "למה ההסכם הזה היה סודי כל כך?"

ההסכם בין ממשלות ישראל ופולין על מסעות הנוער לפולין: יו"ר הוועדה: "מדובר בהסכם כניעה של הממשלה"; שורדת השואה חנה גופרית: "אם לא הפולנים, לא הייתי כאן היום, המשלחות חשובות מאוד, זאת המורשת שלנו"

הדיון על המשלחות: "למה ההסכם הזה היה סודי כל כך?"
.

הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה, בראשות ח"כ מירב כהן, קיימה הבוקר (שני) דיון מיוחד בעקבות ההסכם שנחתם לאחרונה בין ממשלות ישראל ופולין העוסק במשלחות הנוער.

יו"ר הוועדה, ח"כ מירב כהן אמרה בפתח הדיון: "בשבועות האחרונים התעוררה סערה סביב ההסכם החדש שנחתם בין ישראל לפולין. לצערי, ממשלת ישראל נכנעה לתכתיבים של הפולנים, והסכימה לשינויים משמעותיים במסעות על מנת לחדש את שיתוף הפעולה בין המדינות. בעיני ההסכם הזה ניראה כמו "הסכם כניעה" של הממשלה".

יו"ר הוועדה פירטה את הבעיות העולות מההסכם: "ראשית, וחמור מכל, רשימת האתרים המומלצים כוללת אתרים שמנציחים נרטיב שמאדיר לוחמי מחתרת פולנים שישנן עדויות שפגעו ביהודים לאחר סיום המלחמה, כמו יוזף קוראש. שנית, במסגרת ההסכם ישראל למעשה מוותרת על הדרכה ישראלית. בנוסף, ישראל ויתרה על זכותה לאבטח את המשלחות ע"י שב"כ ומותירה את האחריות לביטחון הקבוצות בידי הפולנים, דבר שמנוגד לכל הגיון. ולבסוף, ישראל מתחייבת לקיים מפגשי נוער עם נוער פולני, במטרה "להתמודד עם דעות קדומות בין ישראלים לפולנים". ארבעת המרכיבים האלו, שמהווים שינוי משמעותי מהפעילות שהייתה עד עכשיו מבטאים סימטריה-לכאורה של פגיעה בעם הפולני ופגעה ביהודים בשואה. סימטריה חמורה ביותר שעושה עוול עם זיכרון השואה".

עוד אמרה: "יש דברים ספציפיים שלא הייתי עושה בהם פשרות", הוסיפה ח"כ כהן, "אי אפשר לעשות מסחרה בזיכרון השואה ולהתפשר, זה תחום קדוש אחד ולא צריך להיות אפילו אתר אחד שמנציח נרטיב פולני או יוצר סימטריה בין העבר של העם היהודי לפולנים".

שגריר ישראל בפולין, יעקב ליבנה פחות התנגד להסכם: "לאחר הקורונה, הפולנים דרשו לשנות מספר נושאים בהסכם הקיים, בעיקר בנושא הביטחוני ועניין התכנים. נושא המורשת של יהודי פולין היה חשוב להם וגם לנו. המו"מ התנהל במשך שנה כשהדבר החשוב ביותר גם עבור הממשלה הקודמת וגם הנוכחית היה להחזיר את משלוחות הנוער שהפסיקו להגיע לשם בגלל הקורונה ובגלל המשבר בין המדינות. ההסכם הוא טוב שמאפשר לבני הנוער שלנו להגיע, להיחשף ולראות בעיניים שלהם. ישנם 30 אתרים, כשהחובה היא לבקר באתר אחד לפחות וזאת החלטה של משרד החינוך ומנהלי בתי הספר היכן לבקר".

סמנכ"ל ומנהל אגף חירום, משרד החינוך, אריה מור: "העיקרון שעליו לא ויתרנו הוא שאף אחד לא מתערב לנו בתכנים הלימודיים. המטרה הייתה להחזיר את המשלחות לפולין. ההסכם הוא בילטרלי. הוקמה ועדה שמטרתה הייתה למצוא חלופות לנסיעה לפולין, והתוצאה הייתה שאין תחליף למשלחות האלה. המדריכים הם ישראלים שעוברים את ההכשרה בישראל והם מספרים את הנרטיב הישראלי. ומנהל בית הספר הוא אחראי על המסלול ועל בניית התוכנית, הזמנים, המחנות והביקור באתרים. שני שליש מרשימת האתרים הם כאלה שכבר ביקרו בהם עד היום".

לשאלת יו"ר הוועדה מי עשה ביקורת איכות על האתרים ענה מור כי "לא נעשתה בקרת איכות ולא צריכה להיעשות, המסעות לפולין הם אמצעי ולא מטרה שלשמה משרד החינוך פועל. המטרה שלנו הייתה להחזיר את מסעות בני הנוער כי יש לו משמעות בשימור זיכרון השואה, זה שיש תוכן בעייתי לא אומר שלא נבוא למקום אלא אנחנו נדאג שמספרים את האמת ואת התיווך הזה המדריך עושה".

לגבי נושא האבטחה הוסיף מור כי השב"כ הוא הנושא באחריות המשלחות, וכי "רמת האבטחה גבוהה וטובה".

חברת הנהגת ההורים הארצית, עינב דלח: "שמחים שהמסעות חזרו, אבל לא בכל מחיר. אנחנו, ההורים, מממנים את המסעות האלה. ולגבי האתרים שלא מייצרים את הנרטיב של זיכרון השואה כמו שאנחנו רוצים, צריך לייצר רשימה בתוך רשימה של אותם אתרים שנויים במחלוקות, ויציג אותם להורים. אנחנו סומכים על יד ושם, וביקשנו שהם יגדירו מהם אותם אתרים".

יו"ר הארגון לשימור המורשת היהודית, מאיר בולקה: "ההסכם הזה הוא בהחלט הסכם כניעה. אומרים שמצד אחד יש למנהל בית הספר יכולות להחליט לאן נוסעים. אך מצד שני, ההורים הישראלים מממנים מסע שיש בתוכו פרופגנדה פולנית, או תיירות פולנית, שזה לא מהות הנסיעה. אנחנו נותנים תעודת הכשר, אבל אומרים 'אל תבקרו שם'. למה ההסכם הזה היה סודי כל כך? למה לא היה אף מומחה שואה שמקובל על כולם שעבר על ההסכם וראה את האתרים? על מי אתם עובדים? זה לא היה משא ומתן אלא רק מתן".

מנכ"ל יד ושם, צביקה פייראיזן: "יש חשיבות למסעות לפולין, המסע כפי שהוא מתנהל היום מאפשר לנו לעשות את המסע כפי שהוא התנהל בעבר. הוא נעשה ע"י מדריכים שעברו הכשרה בישראל, יש מקרים בודדים שנעשתה הפרעה למדריכים ישראליים. לגבי סוגיות האתרים, אנחנו בודקים אותם עכשיו, היא לא הועברה אלינו קודם. כמובן שיש אפשרות שישנם אתרים בעייתיים, אך בהסכם מודגש שיש חובה להגיע רק לאתר אחד. ההחלטה אם לקבל את ההסכם לא הייתה בידיים שלנו".

שורד השואה אברהם רות: "כשאני רואה את התמונה של שר החינוך הישראלי עומד ליד שר פולני ומברך על ההסכם אני שואל איפה הכבוד וההדר שלנו? לא יכול להיות שעושים הסכם עם מדינה ששיתפה פעולה עם הגרמנים. הסיפור שלנו שונה מסיפורו של העם הפולני. אין ספק שצריך לנסוע לפולניה, אך ההסכם הזה הוא ביזיון לזיכרון השואה".

ניצולת השואה חנה גופרית תמכה בהסכם: "אני ניצחתי, גם בזכות הפולנים בוורשה. אם לא הפולנים, לא הייתי כאן היום. המסעות חשובים, אבל אנחנו שוכחים שהמסע הוא לא בישראל, אלא בפולין, ארץ של פולנים. אנחנו צריכים קצת צניעות רבותיי, ולזכור גם את הטובים שהיו. בהולנד לא היו אנטישמיים?. לא כולם רצחו יהודים. המשלחות חשובות מאוד, זאת המורשת שלנו, זה חשוב לנו".

יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "כולם רוצים את המסעות לפולין, אבל יש תחושה כאן שבשביל ההסכם הייתה בליעת צפרדע. זה שבתהליך גיבוש ההסכם לא השתתפו היסטוריונים או חוקרי שואה זה לוקה בחסר והיה מונע הרבה בעיות בהסכם הזה. אנחנו נעשה דיון מעקב מיד לאחר שיד ושם יסיימו את הבדיקה המקצועית שלהם, וכך כל הורה ירגיש בנוח לשלוח את הבן שלו למסעות האלה".

ניצולי שואה פולין אושוויץ משלחות לפולין

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}