אפשרויות שילוב בצבא למקיימים אורח חיים חרדי

אין זה סוד, לאף אחד מהגורמים, כי הצבא הוא מקום שלא קל בו לקיים אורח חיים חרדי. הצבא כשלעצמו, בהיותו צבא מעורב לשני המינים, אשר הוא גם הגורם אשר מאכיל את רוב החיילים, הוא צבא אשר מי שמקיים אורח חיים חרדי ומשרת בו, נתקל לא אחת בדילמות וקשיים. הצבא מנסה להקל (גם אם לא עושה די) על שילוב חרדים בצבא.

במסגרת טור זה אביא את האפשרויות העומדות בפני חרדים אשר מעוניינים להתגייס, או שאינם מעוניינים לקבל פטור, על מנת לשלב בין השירות הצבאי לאורח החיים אותו הם מנהלים, והכלים אשר יש בהם כדי לעזור לצבא לשמור על זכויותיהם.

יצירת מסגרות מגדריות – בפקודת "השילוב הראוי", הפקודה הקובעת כי יש להתחשב באורח חיים של כל חייל, נקבע כי ככל הניתן, תלוי בגודל המסגרת האפשרית, הצבא ישאף לייצר "מסגרות מגדריות". הכוונה היא כי הצבא מחוייב ליצור את המסגרת הגדולה ביותר האפשרית כיחידה מגדרית. מסגרת ידועה כזו היא גדוד "נצ"ח יהודה", אשר הינו מגדרי לא רק ברמת המסגרות הלוחמות, אלא אף במפקדה. המדובר בגדוד מגדרי לחלוטין, אשר מטבע הדברים יש בו כדי לעזור לחיילים חרדים ולמנוע דילמות והתנגשויות בין השירות לאורח חייהם.

פרוייקט "שח"ר" – פרוייקט שח"ר ("שילוב חרדים") הוא פרוייקט לפיו הצבא שואף לשלב את החרדים תחת פיקוד ומסגרת המתאימה להם, בתפקידים שונים, לרבות תפקידי דת (מש"ק דת, משגיח כשרות). הפרוייקט מלווה את החיילים וקשוב לצרכים שלהם, כשהם עוברים טירונות יחדיו ומשתלבים ביחידות השונות. שח"ר הוא פרוייקט חוצה חילות, כך שיש את שח"ר כחול (פרוייקט שירות בחיל אוויר), שח"ר אט"ל ועוד. נתוני הצבא מראים כי גיוס במסגרת שח"ר, הוא בעל אחוזי נשירה והיעדר מן השירות נמוכים. ניתן לפנות לשח"ר עוד טרם הגיוס ולבקש להשתלב במסגרת הפרוייקט.

הפרוייקט בעבר היה פתוח רק לחיילים אשר ביקשו להצטרף אליו מבעוד מועד, או במהלך הגיוס, אך כיום גם חיילים אשר נעדרו מן השירות או לא התייצבו לגיוס יכולים להשתלב בפרוייקט, לאחר גיוסם, ולאחר הסדרת מעמדם (יצירת קשר עם הפרוייקט לפעמים יכולה לעזור גם בהליך המשפטי אשר יתנהל, נוכח הוכחת רצינות הכוונות). חשוב להדגיש, עצם יצירת קשר עם הפרוייקט יש בה כדי להשליך על ההליך הצפוי להתנהל, לעיתים לטובה ולעיתים לשלילה (לדוגמה יכולה לעזור לתביעה הצבאית להוכיח מודעות היכן שלא היו יכולים להוכיח אותה לפי העולה מהתיק), ויש לעשות זאת בצורה מושכלת, לאחר הבנת ההשלכות של אופציות הפעולה (רצוי לאחר התייעצות עם גורם מקצועי). בכל מקרה עצם יצירת הקשר אינה פוטרת מהסדרת המעמד, התייצבות בלשכת הגיוס ושיפוט על היעדרות מן השירות.

שירות לאומי-אזרחי – לבחורי ישיבות אשר מעמדם יבוטל, יש אפשרות להשתלב בשירות לאומי אזרחי, בגופים שונים ובתפקידים מעניינים ומאתגרים, בכפוף לעמידתם בתנאים הקבועים בחוק.
גורמים צבאיים האמונים על פיקוח זכויות החיילים – באם לא נשמרות זכויותיהם של החיילים החרדים, לדוגמה אם מופרות הזכויות המפורטות בפקודת "השילוב הראוי" (כמו זכויות אחרות), ניתן לפנות לנציב קבילות החיילים אשר יברר אם אכן נפגעו הזכויות, ידאג להבטיח את זכויות החיילים בעתיד במקרים דומים ולעיתים אף יעיר למי שהפר את הזכויות.

הרבנות הצבאית – הרבנות הצבאית אמונה על שירותי הדת, ממנה רבנים ביחידות, מש"קי דת ומשגיחי כשרות, על מנת לוודא כי הצבא עומד בסטנדרטים השונים, לפי אורח החיים של כל חייל. ניתן לפנות אליהם אם ישנה בעיה כלשהי מבחינת תנאי הדת (לדוגמה היעדרה של כשרות מספקת או כשרות עליה מקפיד החייל).

גם אם השירות בצבא אינו פשוט למנהלים אורח חיים דתי, כדאי להכיר את הכלים אשר הצבא נותן לחיילים אלו ולא להסס להשתמש בהם בעת הצורך.

עו"ד אבי פינרסקי הוא עורך דין צבאי יוצא הסנגוריה הצבאית, אשר עוסק בתחומי המשפט הצבאי והפלילי.

המאמר אינו יכול להחליף ייעוץ משפטי פרטני והמדובר במידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בשום דרך

לשאלות, הבהרות והערות מוזמנים ליצור קשר בפייסבוק או בנייד 053-3373105
כתובת אתר המשרד היא www.finarsky.co.il

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!