התחרות בענף התזמורות - עד שה'יריב' צריך עזרה

ימים אלה נקראים "ימי הרחמים והסליחות". ימים של סליחה, ימים של בקשת סליחה ושל סליחה בפועל.

בחרתי השבוע להתייחס לחלק הסליחה של עולם המוזיקה, בעולם הזה יש משהו שאין בשום מקום בעולם ולא יהיה, לא קיים מושג של סליחה - בגלל שלא קיימת סיבה לבקשה מסוג זה, בעולם הזה האחווה שולטת בכיפה, כולם כאיש אחד, כשנגן/זמר/בעל תזמורת/מישהו מהתחום נתקע, תמיד תמיד יהיה מי שיקפוץ לעזור, ישמח לסייע. גם כשיוצא שיר כזה או אחר כולם יקבלו את העזרה הספציפית, אם בתווים שמועברים במהירות לאחר שעמלו עליהם והוציאו עליהם הון, אם בעזרה בסולמות וכדומה, כולם אחים בדם לכל עניין.

המצב, מטבע הדברים, גורם לסוג של תחרות, אם זה על אירוע או על ישיבה או על כל דבר שלא יהיה, הכל עד למעשה - כשזה או אחר ינצח (אחרי התלבטות של חתן והחלטה לפי שיקוליו) השני ישר יקום לעומתו ויגיש לו כל עזרה שתידרש, אם ההגברה תיתקע בלי כבל כזה או אחר, החברה ה"כביכול" מתחרה מיד תשמח לעזור S.O.S גם במחיר של שיקולים עניינים של סידורים או מה שלא היה מתוכנן, הכל נעלם... צריך לעזור אז עוזרים, כאילו היה זה מובן מאליו לאנשים שבכלל מתחרים ביום יום.

ההגמוניה הזאת קיימת בעוד ענפים אבל לא ברמה הזאת, רמת הפירגון והנתינה ההדדית בענף הזה היא ברמה לא אנושית בהתחשב בזה שמדובר במתחרים ממש. זה נתון מפתיע שלא רבים ערים אליו, לו אנשים היו מודעים לזה - חייהם היו קלים בהרבה, עם פחות חשדנות וחשש בהזמנה/בירור על תזמורת/זמר. בגלל שלא ערים לזה, החלטתי להקדיש את הטור הזה לנושא זה ולשפוך אור מזווית אחרת, אור חיובי על ענף התזמורות.

את קצה היריעה אקדיש לסיכום כללי של שנה זו, אפשר לתמצת את העניין בכמה מילים, שנה זאת שעכשיו הסתיימה לה היא אחת השנים הפוריות בענף המוזיקה, וקשה לסכם ולתמצת אותה בכמה מילים. ועוד יותר קשה לפרט כל חידוש או התפתחות שקרו בשנה זאת, על כן נסכם במילים פשוטות ונאמר כי, כמות הלחנים, היצירות, הזמרים, התזמורות, הדברים שנחשפו ונוצרו בשנה האחרונה - אלה דברים שלא קרו כבר שנים בענף, הרענון שחלף על פני הענף השנה - לא קרה כדבר הזה עשרות שנים. יה"ר שרמת האחווה והפירגון ההדדי וכמות החידושים הגדולה - ישליכו הלאה על כולנו בכל המובנים ובכפליים, אמן.

הכותב עומד בראש משרד ההפקות 'ישמח משה' ו'סדר שלישי'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!