הקרב על הרפורמה - מלחמה על הבית // שניאור ובר

זר לו היה נקלע לישראל, לבטח היה משפשף את עיניו נוכח המחזה שנגלה לעיניו בירושלים: אחרי חודשים שבהם שמע על התנגדות גורפת לצעדי הממשלה, מאות אלפים מילאו את רחובות עיר הקודש, בדרישה חד משמעית – להעביר את הרפורמה לתיקון מערכת המשפט ולהפסיק את מסע הדה לגיטימציה לרוב העם בישראל שבחר בממשלת ימין שתשמור על קדשי ישראל.

הפגנת הענק העוצמתית בירושלים הכתה את כלי התקשורת ומתנגדי הרפורמה בהלם מוחלט. במשך שלושה חודשים מתנהל כאן מאבק אנרכיסטי, חסר גבולות, במעמד צד אחד, שבו אליטה ששולטת בכל מוקדי הכוח במדינה, משליטה טרור וזורעת חורבן בכל צעד ושעל, רק משום שהובסה בבחירות דמוקרטיות ונבחרי העם ביקשו לראשונה להזיז להם את הגבינה.

שיכרון הכוח שלהם הביא אותם למחוזות הזויים, ובאמצעות כלי תקשורת מגויסים וחד צדדיים, שהובילו דה פקטו את האנרכיה במדינה, הם טענו פעם אחר פעם כי מצביעי הימין בכלל מתנגדים לרפורמה וזו מתבצעת בניגוד לרצונם. הם השתמשו בסקרים מוטים ומפוקפקים בכדי להוכיח את טענותיהם השקריות. הם נופפו במצג שווא לפיו אין לרפורמה כל תמיכה ציבורית.

ואז התרחש טוויסט בעלילה. למראה התמונות המדהימות מהפגנת הענק בירושלים, חשכו עיניהם. השקר שחזרו עליו שוב ושוב התנפץ לרסיסים. בפעם המיליון התברר כי התקשורת מציגה תמונה מעוותת, בהתאם לאג'נדה הרדיקלית שהיא מקדמת בכל הכוח. מאות האלפים שגדשו את רחובות העיר גרמו להם למבוכה רבתי. והם לא ידעו את נפשם.

על מנת להתמודד עם התקלה הבלתי צפויה, הם התאמצו לגמד את ההפגנה וגייסו לשם כך 'מומחים' מטעם עצמם, שבהפגנות השמאל ניפחו מספרים לממדים מופרכים, על מנת להסביר כי הפעם, בהפגנת ענק שלא נראתה בישראל מזה שנים ארוכות, הנוכחות היתה דלה. כנראה שבעיניהם מפגין שמאל שווה לפחות כמו עשרים מפגינים בימין.

אבל גם זה לא עזר להם. כשהטענות המגוחכות שלהם קרסו אל קרקע המציאות, הם ניסו לצייר את מחאת הענק כהפגנה חרדל"ית, החלו לצבוע את המפגינים בצבעים קודרים ולתאר את מאות האלפים שהגיעו לירושלים כ"אידיוטים שימושיים", לא פחות. בזלזול, בהתנשאות, ביהירות.

היה בזה ביטוי מובהק לעובדה שהם באמת ובתמים רואים בנו אזרחים סוג ב'. בדיווחים שלהם מההפגנה, הם דאגו להדגיש שרבים מהמפגינים הם חובשי כיפה, רחמנא ליצלן. הסאבטקסט נועד להבהיר: אזרח גלוי ראש שווה יותר משכנו הדתי והמאמין. הם באמת משוכנעים בכך שליהודי שנאמן לתורת ישראל ושומר את מצוותיה אין זכות להביע את עמדתו, והיא בכל מקרה לא רלוונטית בעיניהם.

המציאות טפחה על פניהם ועוררה בהם תסכול עמוק. הציפיות שלהם לנוכחות דלילה הפכו לאכזבה אחת גדולה. הצביעות מעולם לא חגגה כך: אלה שמסרבים לקבל את הכרעת הבוחר ומנסים להפיל ממשלה שנבחרה כדין בדרכים מפוקפקות ומסוכנות, מטיפים למיליוני אזרחים הגונים על "דמוקרטיה", בשעה שבמו ידיהם הם פוגעים ביסודותיה ומתעלמים במופגן מהכרעת העם הדמוקרטית.

אלא שבמקרה הזה, היה להם קשה לשקר. כיום אפשר להסתדר מצוין גם בלי הדיווחים המגמתיים של תקשורת השמאל, והצילומים שזרמו מרחובות ירושלים הציגו תמונה מדהימה של מחנה עצום שזכה לניצחון מובהק בקלפי ומסרב להרכין ראש בפני הדיקטטורה של בג"צ והשמאל. מחנה שלא משלים עם ניסיונות הדיכוי הבוטים והשתקת קולו, תרתי משמע.

זה קרה אמנם מאוחר, יש שיאמרו מאוחר מידי, אבל הזעקה הזו הדהדה בעוצמה: רוב אזרחי ישראל לא מוכנים לקבל פגיעה בזהות היהודית של המדינה ורמיסת ערכי היהדות. עם ישראל שגאה ביהדותו איננו חפץ בהמשך הדיקטטורה של בג"צ. קצה נפשו בשלטון הפקידים המנוכרים, לעם וליהדות. שיכורי הכוח בתל אביב שמבקשים לעקור תורה מישראל, נוכחו לראות כי הם הקדימו לחגוג.

המלחמה של השמאל, והם לא מתאמצים להסתיר זאת, אחת היא: לפגוע בכל סממן יהודי שקיים במדינה. פעם הם עשו זאת באמצעות גזיזת פאותיהם של ילדי תימן, היום בדרכים משוכללות יותר. הם לא מסוגלים לקבל את העובדה שבשנת 2023 יהודים מפקירים את הבלי העולם הזה לטובת לימוד התורה שנמסרה למשה מסיני.

לא לחינם הם הכריזו מלחמה על בני הישיבות ומכוונים את האש כלפיהם. לימוד התורה הקדושה ופריחת עולם התורה הם כעצם בגרון עבורם. אלה הדברים שעוצרים בעדם להפוך את ישראל למדינה אירופית, פרוגרסיבית, שאין בה זיק של יהדות.

הם מקדשים את ה"דמוקרטיה" כביכול, זו שלא מופיעה ולו פעם אחת במגילת העצמאות שהם מנופפים בה, בעוד מנסחי אותה מגילה דווקא הדגישו את ההיבט היהודי. והדמוקרטיה לשיטתם, היא כזו שדורסת את רוב מניין ובניין של עם ישראל, דוחה את בחירת העם, ומעניקה כוח מופלג וחסר גבולות לפקידים ושופטים שלא זכו לאמון הציבור או כאלה שנבחרו בשיטת חבר מביא חבר.

לא פחות מהזעקה כלפי חוץ, ההפגנה הזו נועדה להעביר מסר פנימה, לממשלה ולעומד בראשה. מאות האלפים שהטריחו עצמם לעלות לירושלים, לא באו כדי למחוא כפיים ולעודד את נתניהו. יש להם משאלה שאותה הם הביעו בקלפי ועכשיו גם ברחובות: לתקן את העוול במערכת המשפט. לשים קץ לדיקטטורה של שופטים זחוחים ופקידים שיכורי כח.

מאות האלפים, כמו גם רבים אחרים שנבצר מהם להגיע מטעמים שונים ונאלצו להישאר בבית, לא ביקשו להסב נחת רוח לנתניהו או למי משרי הממשלה. הם מרגישים שגוזלים מהם בכוח הזרוע את זכות הבחירה וסותמים להם את הפה. הם התאוששו מההלם ויצאו להילחם על הזכות הבסיסית הזו: להשמיע את קולם ולקבל את מה שהובטח להם בידי נבחריהם.

הממשלה הזאת תאבד את זכות קיומה אם תתפשר על הרפורמה במערכת המשפט או חלילה תמסמס אותה. שנים רבות הימין מייחל לרגע הזה ועכשיו, אין שום תירוץ אמיתי לברוח מהמשימה. בשמה של ההתחייבות לתיקון המערכת, נבחרה הממשלה הזו ועל חבריה לשמור אמונים לבוחרים ששלחו אותם לכס השלטון ולא לעשות חשבון לחונטה כוחנית ואלימה שמהלכת אימים על מיליוני אזרחים.

ההגמוניה השתמשה בכל התחמושת שברשותה בכדי למנוע את תיקון מערכת המשפט. בחודשים שחלפו הם הוכיחו את הסכנה הגדולה שבהפקדת מוקדי הכוח בידיהם והבהירו כי אין מנוס מלהחליף אותם באנשים הגונים ונאמנים. כאלה שלא ישתמשו בכוח העצום שנתון בידיהם בהתאם לגחמות האישיות ולפי האג'נדה האישית, ובכך יעמידו את עם ישראל בפני סכנה של ממש, לא פחות.

ושלא יהיה ספק: במידה וחלילה יתקפלו ברפורמה, ולו במעט, התיאבון בשמאל רק יגבר. כניעה תתפרש כחולשה. הם יבינו שהטרור משתלם ורק כך ניתן לקצור הישגים. האופוזיציה תוסיף להשתולל, להתפרע ברחובות ולזרוע הרס, עד שהמטרה העליונה שלהם תושלם: הפלת ממשלת הימין-חרדים וחזרה לשלטון.

רק עמידה נחושה ואיתנה מול האיומים וההתפרעויות, והסתערות מחודשת על תיקון מערכת המשפט, תביא ליציבות במדינה ותגרום להם להפנים שהניסיון להפיל ממשלה שנבחרה כדין וזכתה לאמון מלא בידי רוב האזרחים, דינו להיכשל. רק בדרך הזו תוכל הממשלה לבלום את המאמצים שלהם לכרסם בשאריות סממני היהדות של המדינה ולהביא לקריסתה. עדיין לא מאוחר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!