ניצחון חרדי ב'בג"ץ הישיבות הקטנות'

בג"ץ דחה היום (ד) עתירה שהגישו קבוצת אישים המזוהים כאנטי דתיים, ובהם אמנון רובינשטיין, אוריאל רייכמן, אלעזר שטרן ועוד, נגד הכנסת, משרד החינוך ועמותת איגוד מנהלי הישיבות והמוסדות התורניים.

העתירה, שהתפרסמה כ'בג"ץ הישיבות הקטנות', תבעה לחייב את הישיבות הקטנות בלימודי ליב"ה. הרכב מורחב של 9 שופטי בית המשפט העליון דן בשאלת חוקיותו של חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים.

חוק זה מקנה פטור מ"לימודי הליבה" למוסדות חינוך חרדיים שלומדים בהם תלמידי כיתות ט' עד י"ב – מוסדות לימוד המכונים "ישיבות קטנות". בהתאם לחוק, מוסדות אלה יהיו פטורים מלימודי הליבה, ועם זאת יתוקצבו בשיעור של 60% מתקצוב של תלמידים הלומדים במוסדות חינוך על-יסודיים במסלול לימודים עיוני.

בפסק הדין המשתרע על כ-180 עמודים מלאי נימוקים, דחה הרכב השופטים המורחב [תשעה שופטים] את העתירה, וקבע כי "דינה של העתירה להידחות".

בין השאר, מפרטת ההחלטה את עמדתו של שר החינוך בזמן הגשת העתירה, גדעון סער, שהבהיר כי גם במגזר החרדי עומדים בפני הצעירים מספר מסלולים אפשריים לבחירתם, וכי הוא תומך בזכויות הקהילה ובהכרה בייחודיותה.

העתירה טענה כי החוק אינו חוקתי, שכן הפטור מלימודי הליבה פוגע ביכולת ההשתלבות של תלמידים חרדיים בחברה ובשוק העבודה, ועל כן, פוגע בזכויותיהם החוקתיות לכבוד האדם ולחופש העיסוק. השופטת ארבל תמכה אמנם בביטול החוק הקיים ובחיוב הישיבות הקטנות בשילוב לימודי ליב"ה. או היא ניצבה בדעת מיעוט בנושא זה.

בין השר כתבה ארבל: "הקושי למצוא איזון בין הרצון להעניק זכויות אוטונומיה וזכויות תרבותיות על פי התרבויות השונות, בעיקר תרבויות מיעוט, לבין שמירה על האוטונומיה של הפרט בתרבויות אלו והגנה על זכויות האדם כפי שהן נתפסות בחברה ליברלית, הוליד דיונים פילוסופיים ומשפטיים רבים... בעניין מושא העתירה שבפנינו אני סבורה כי ניתן לערוך את האיזון הנדרש על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר יהיה בו כדי לאפשר לחברה החרדית לשמר את תרבותה ובמידה רבה גם את האוטונומיה החינוכית שלה, וזאת תוך מיתון הפגיעה, כפי שהיא נתפסת על ידי חברה ליברלית, בפרטים הקטינים של מגזר זה. איזון זה ראוי כי ייערך, אך וודאי שאינו נערך על ידי החוק מושא דיוננו.

"מסקנתי היא, אם כן, כי החוק אינו מאזן באופן ראוי, ולמעשה אף כמעט ואינו מאזן כלל, בין הזכויות החוקתיות של הנערים בהן הוא פוגע - הזכות לקבל חינוך והזכות לאוטונומיה - לבין התכליות אותן הוא מבקש להשיג - הזכות לאוטונומיה של הורי הנערים והזכות לתרבות של המגזר החרדי. משכך אין הוא עומד בתנאי המידתיות הקבוע בפסקת ההגבלה. מסקנה זו מובילה לתוצאה לפיה חוק מוסדות חינוך תרבותיים אינו חוקתי ודינו להיפסל".

"לימודי ליבה צריכים להיות מרצון"
פרופ' אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי "שערי משפט" שייצג את החרדים בעתירה, אמר בתגובה: "אנו שמחים שבית המשפט קיבל את עמדתנו ולפיה לימודי ליבה, שאנו רואים בהם דבר מבורך כשלעצמו, צריכים להילמד מתוך בחירה ורצון ולא בכפיה, מכוח חוק. בחברה החרדית חל בשנים האחרונות שינוי מבורך ורבים מבניה ובנותיה פונים, לאחר שלמדו שנים רבות בישיבות ובסמינרים, ללימודים אקדמיים. הניסיון לכפות עליהם לימודי ליבה עלול לעצור מגמה מבורכת זו ולהביא לתוצאה הפוכה".

ח"כ אורי מקלב הגיב לפסיקה: "החשש הסביר הוא שגם פסיקה זו לא תמנע מהם וכמותם עתירות קנטרניות נוספות. הבסיס לדחיית פסיקה זו שהתחברו לה שונאי דת עתיקים וחדשים היא עמידתו הנחרצת של שר החינוך לשעבר גדעון סער לזכותו ומסורתו של לימוד התורה בישראל".

קישורים:
לפסיקה המלאה - לחץ כאן

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!