גפני: "נתניהו מתעב את לפיד יותר מאיתנו" • טור

כשתעלם תרועת הפסטיבלים שיזם ניר ברקת בעיר הקודש המחולנת, ילבלבו מעל כולם דיוני ועדת הכספים שהפכה להצגה הכי טובה בעיר. מדובר בהצגה בהמשכים שעלתה על הבמה לא פחות מ-14 פעמים והסתיימה השבוע בטוויסט לא רע, עם כותרת ולפיה ראש-הממשלה הורה על הקפאת חקיקת חוק מע"מ סכום אפס. צילומי העונה השנייה, יחלו כבר בשבוע הבא ובלשכות חברי הכנסת החרדים, מבטיחים לשר האוצר אווירה של יום דין שכמותה לא חווה זה שנים.

כמעט מדי יום התכנסו להם השחקנים שעלו ובאו מכל רחבי הארץ: מירושלים, מבני ברק, מתל אביב ומאשקלון. אינטגרציה תרבותית שכזאת אין אפילו במערכת החינוך של פירון. הוסיפו לכל זה את הבוקיות הגולמית של מנהל הקרקס ניסן סלומינסקי, וקבלו את פסטיבל סיום השנה הטוב ביותר, לא רק בבירה אלא במדינה.

התסריט אומנם לא משהו אבל השחקנים – ליגה: ההומור הפולני של ליצמן, הציניות הליטאית של גפני, ההקלטות ששלף איציק כהן (לא השופט והמועמד לעליון, אלא הח"כ, חבר הוועדה למינוי שופטים וחבר ועדת הכספים).

אם רק השלישייה הקאמרית החרדית הייתה עולה על הבמה בוועדת הכספים, יש עתיד הייתה יכולה לתאר את להקת המתנגדים כשחקנים בתיאטרון היידיש-שפיל. התמזל מזלם של הח"כים ומזלנו, כאשר בתוך בליל הקולות האופוזיציוני של החברים החרדים, התבלט 'קול באישה', של כוכבת המחאה ח"כ סתיו שפיר.

המקהלה המעורבת לא הייתה עוברת את הוועדה הרוחנית של קול ברמה, אבל מסך הברזל של התקשורת החילונית, נפל תודות לנוכחותה המתמדת של שפיר לצד חברי הכנסת החרדים. שותפותה המלאה של הח"כית מהעבודה, הפכה את ההצגה בוועדת הכספים, ממתקפה חרדית למחאה חברתית.

הלהקה הנודדת בוועדת הכספים, מתכוונת לצאת לסיבוב הופעות נוסף לעונת הסתיו, והפעם בוועדה לביקורת המדינה. במכתב ששוגר השבוע ליועץ המשפטי של הכנסת, מפרטת החבורה - סתיו שפיר בראש ואחריה החברים החרדים - את העברות הכספים בוועדה שבוצעו במחטף עבור החטיבה להתיישבות, שהפכה למוביל הארצי של כספים להתנחלויות ולעסקני הבית היהודי.

במכתב מפורט, שמגלה טפחיים ולא מסתיר כלום, מונים חברי הכנסת, אחת לאחת, את התנועות הכספיות שנעשות מתחת לרדאר במסגרת החטיבה להתיישבות וקובעים כי: "החטיבה – באמצעות העברות הכספים המוזרמות אליה ללא הפסקה מוועדת הכספים שבראשה עומד ח"כ סלומינסקי – מועלת בתפקידה ומשמשת כצינור כספים בלתי שקוף ובלתי מפוקח להעברת כספים למקורבי הבית היהודי". המשך יבוא.

הברקת השבוע שמורה לח"כ מסיעת העבודה שנהנה מכל דקה של צפייה במעללי החבורה: "זו כבר לא סיעת ג"ל אלא אופנת סג"ל – סתיו, גפני, ליצמן".

דע מה שתשיב
סרטונים מבודחים מוועדת הכספים רצים ברשת מזה מספר שבועות, כשהשחקנים מצידם לא נתפסים לזוטות ומוותרים על זכויות היוצרים השמורות להם. אם יש סצנה שמשקפת יותר מכל את מה שהתרחש בתוך חדרי הוועדה, בעיצומה של הפגרה, זהו הדו-שיח שהתנהל בין עופר שלח מיש עתיד לליצמן וגפני מיהדות התורה, ברגע של ייאוש שחוו נציגי יש עתיד בוועדה.

שלח לא הסתיר את תסכולו המבעבע והתפרץ כלפי שני החברים החרדים: "אני עוד זוכר איך רבתם על ועדת הכספים..."

ליצמן שאף פעם לא נותר חייב קפץ ממקומו - כובעו שלא מש מדלת אמותיו בידו - וצעק לעבר שלח: "אתה מדבר? אני עוד זוכר איך רבת על ועדת חוץ וביטחון והפסדת".

היו לנו רגעים הומוריסטיים גדולים מהשיח האמור, אבל אין כרגע הזה כדי לשקף את מה שראינו בשבועות האחרונים בוועדת הכספים. שיתוף הפעולה ההדוק בין שני היו"רים לשעבר - יורים-יורים - שכל רז בוועדת הכספים לא נסתר מעיניהם, דרדר את האיש והג'ל ממשרד האוצר לשפל שעומקו כעומק הגרעון ומפלסו כמפלס הריבית.

התיאום בין השניים במהלך ימי הדיונים בוועדה התחיל בשעות הבוקר המוקדמות – אצל ליצמן, משכים-קום אובססיבי, מדובר בצהרי היום. המשימה שהשניים לקחו על עצמם הינה לא להניח לוועדה להתנהל ולו לדקה אחת, ללא נוכחותו של לפחות אחד מהשניים.

התובנה שעמדה מאחורי חלוקת העבודה הזאת ברורה: חברי הוועדה מהליכוד ואפילו מישראל ביתנו כמעט ולא טרחו להפר את הפגרה ולהגיע לדיוני הוועדה. היחידים שגילו נוכחות מתמדת הינם החברים מיש עתיד והיו"ר סלומינסקי. לכולם היה ברור כי זה האחרון, ינצל את הרגע הראשון של היעדרות שני ראשי הוועדה לשעבר, כדי להוריד מסדר היום כמה שיותר הסתייגויות.

וכך, מצאו עצמם ליצמן וגפני מתואמים על כל צעד, שעל וראיון לניסים משעל – כפי שלא היו מסונכרנים בימים העליזים של סיעת ג"ל. כל יציאה קלה, שלא לדבר על היעדרות לראיון של כרבע שעה – תואמה בין התאומים הסיאמיים בוועדת הכספים.

מים רבים לא יכלו לכבות את השנאה שלובתה בין השניים בראשית הקדנציה שעברה, אך ברגע האמת, הבגרות שהם גילו וההתעלות מעל לכל אינטריגה, מאוששים את האמונה החבוטה במשימה הציבורית של שלוחי דרבנן ושלוחי דידן.

לבנון השנייה של אטיאס
לא כל השרים לשעבר, בקדנציה שחלפה, נקראו השבוע לחדרי החקירות והתמודדו עם ביקורת קשה ומרה. יש כאלו שזכו גם לשבחים – ומדובר בשר בכיר לשעבר בש"ס, שחדל לשאת בנטל וחי כיום חיים חופשיים ומאושרים. השר המדובר, יופתע לגלות כשיקרא, כי מאחורי גבו חלקו לו השבוע כמה מילים של מחמאה.

המדובר באריאל אטיאס שגזר על עצמו שתיקה ומתנזר מקשר עם עיתונאים. והנה, במה שנראה כהתממשות מאמר המשנה באבות בעניין הבורח מן הכבוד - לפחות השבוע, הכבוד רדף אחריו.

את מילות הפרגון שהשמיע גורם בכיר בליכוד בשיחה עם חברים חרדים, לא זכו אוזניו של אטיאס לשמוע במהלך קדנציה שלמה של שררה. מובן שהדברים נאמרו, לא כדי לשבח את אטיאס, אלא על מנת להתכבד בקלונם של לפיד ואריאל, אבל בין כך ובין כך, יפה שכר שיחה נאה.

"את התקופה של אטיאס במשרד השיכון, עוד יזכרו כפי שזוכרים כיום את מלחמת לבנון השנייה", השווה השר מהליכוד – שהמספרים והנתונים, בעיקר מהקדנציה שעברה, הם לחם חוקו: "כל אותם פרשנים שתקפו ללא רחם את אולמרט אחרי המלחמה, משמיעים כיום קולות של געגוע ומביאים את לבנון השנייה כדוגמה הטובה ביותר לשיקום כושר ההרתעה. כשאנחנו רואים איך לפיד מתנהל, ולאן הולכים הכספים של משרד השיכון של האריאל השני, אורי, מה שנשאר זה להתגעגע לתקופה של האריאל הראשון, אטיאס".

השבח (לאטיאס) והגנאי (ללפיד ולאריאל) הושמעו לאחר הראיון ההזוי שהעניק לפיד לחדשות ערוץ 2 בלילה שבין ראשון לשני. בניגוד לכל ההערכות שהושמעו בוועדת הכספים, הבהיר לפיד כי עלות הטבת ה'מע"מ סכום אפס' נאמדת ב-1.3 מיליארד שקלים ולא ב-3 מיליארד. חברי ועדת הכספים ומיודעינו הקופצניים מראש המאמר בראשם, עטו על בדל האמירה וכמעט ודרשו להקים ועדת חקירה ממלכתית לנוכח הפער בין המידע שקיבלו בוועדה, לזה שמסר לפיד באולפן.

אם חברי הכנסת היו מתייעצים עם בכירים במשרד השיכון הם היו מבינים שגרסת לפיד באולפני ערוץ 2 גרועה מזו שמסרו בכירי האוצר בוועדת הכספים: "לפיד מתבסס על נתונים ולפיהם בשנת 2015 ייכנסו למעגל ההיצעים רק כ-4,000 דירות במקום כ-9,000 שהוא העריך בתחילה", מסביר גורם בכיר במשרד השיכון, "מכאן נובעת ההפחתה בעלות התקציבית כאשר המשמעות בפועל הינה, שקפיצת המחירים תהיה גבוהה בהרבה ממה שכולם העריכו מלכתחילה". איך אמר גפני בוועדת הכספים? "מה כבר ניתן לצפות משר אוצר שלא למד ליב"ה".

במקום הכי נמוך בת"א
לפיד יפה הבלורית (בלי התואר) נמצא כיום במקום הכי נמוך בתל אביב. בעומדו מול המראה שעל הקיר, הוא יכול לשאול רק את עצמו מי הכי מכוער בעיר. "מדהים לראות איך אשף התקשורת נפל בכל הבורות התקשורתיים שרק אפשר", מלגלג השר בליכוד שנהנה מכל רגע, "זה החל בכך שהוא לקח על עצמו, בהתנדבות, את מחדל יוקר הדירה. הקרקעות לא בתחום אחריותו, גם לא התכנון. נכון שיש לו כסף וזה המון, אך לא מספיק. הוא לא ראש ממשלה בעל עוצמה שיכול להפעיל שרים ולנווט אותם בשלט רחוק והיה עליו להבין כי למרות שהוא מקפיד לשמור על כושר, הגב שלו כשר אוצר לא מספיק רחב. כאילו לא די בכך, הוא רץ מראיון לראיון ובכל פעם סינדל את עצמו בהתחייבות נוספת וקיבע אותה כקו אדום".

כאילו לא די באוסף הטעויות דלעיל, נגרר לפיד גם לעימות חזיתי עם נגידת בנק ישראל. קרנית פלוג הוכיחה שהיא עולה על מורה ורבה סטנלי פישר, ונוקמת עוד בטרם התקררה הגופה: "היא הפחיתה את הריבית לשפל של כל הזמנים ותדלקה את הביקושים. מכזאת סיטואציה אף שר אוצר לא יכול לצאת בחיים, ובטח לא לפיד שאינו מבין במספרים.

"כל זה גרם לכך שהוא יהיה בן ערובה בידי השותפים שבהם הוא תלוי ובראשם סוחר הקרקעות ביש"ע, שר השיכון אורי אריאל. אז נכון שגם לפיד תפס את אריאל כבן ערובה ובמשך כחצי שנה הוא מעכב את יישום תוכנית 'מחיר מטרה', הבייבי של אריאל. אבל מה יצא מכל כיפופי הידיים הללו? חוק מע"מ אפס לא עבר וגם לא מחיר מטרה. משרד השיכון מעכב במכוון פרסום מכרזים של כ-4,000 יחידות דיור באזורי הביקוש ורק בסוף החודש האחרון התפרסם שהתחלות הבנייה ירדו לעומת השנה שעברה ב-29 אחוזים". בשנה האחרונה של אטיאס בתפקיד נבנו כארבעים וחמש אלף יחידות דיור, המספר הגבוה ביותר משנת 97'. בשנה הראשונה של לפיד ירדו המספרים אל מתחת לארבעים. ככה לא בונים.

הפארסה הגדולה מכולן היא ללא ספק חוק המע"מ. "ההיגיון היחיד בחוק הזה, היה ההשפעה המוראלית על שוק הדיור. ההנחה של לפיד ושל יועצו אורי שני הייתה, שהרוכשים והקבלנים יראו שהממשלה מכניסה יד לכיס ויבינו שהזמנים משתנים. כדי להעביר את המסר, לפיד היה צריך להבהיר מהרגע הראשון שהחוק ייכנס לתוקף החל מתאריך יעד מסוים".

ומה עשה לפיד? אץ-רץ כמו טירון לידיעות אחרונות לקבל כותרת ראשית ורק אחר כך החל להניע את הליכי החקיקה. החברים החריפים בוועדת הכספים, שני יו"רים לשעבר וסגן שר אוצר שמבינים במספרים קצת יותר משר האוצר שבנה קריירה על מילים, הבינו שהסחבת היא שם המשחק. כל יום של מסמוס הופך את לפיד לבדיחה ומוריד את מפלס האמון של השוק בתוכניות הממשלה. מבצע צוק איתן והקיצוצים שבאו בעקבותיו, רק הבהירו עד כמה האובססיה של לפיד מנותקת מהמציאות. כל שר שתקציב משרדו קוצץ, הפנה מיידית את האצבע המאשימה לחוק המע"מ סכום אפס של לפיד.

"המשבר האמיתי יתחיל אחרי שהחוק יעבור, אם יעבור", מעריך השר שחווה יותר מדי דיונים, בעיקר בקדנציה הקודמת בשבתו על סיר הבשר, "השוק בהקפאה עמוקה. הרי הקבלנים לא פראיירים וגם לא הבנקים. כדי שקבלן יראה ביד היתר בנייה הוא צריך מימון בנקאי. גם אחרי ההיתר הוא נדרש לשלם היטלי השבחה. מדובר בסכומים של עשרות מיליונים לפרויקט וכדי להיכנס להתחייבויות הללו הקבלנים צריכים לדעת מהו קצה האופק – בכמה הם ימכרו את הדירות בסוף התהליך.

"מרגע שחוק המע"מ יעבור והפקק ישתחרר ועד לרגע הבנייה, ייקח לפחות עוד חצי שנה. המשמעות היא שכמות הדירות הקטנה גם כך עליה חשבו מלכתחילה באוצר, תצומצם עוד יותר. על כ-4,000 התחלות בנייה יקפצו כ-100,000 זכאים. נקל להבין, מה תהיה המשמעות מבחינת השתוללות המחירים. עם כל יום נוסף של תקיעת החוק בוועדת הכספים, לפיד הולך ומאבד את אחרון הסיכויים להתרומם מהקרשים".

אנשי השנה
בניגוד גמור לתיאום ולהרמוניה ששוררים לאחרונה בין גפני לליצמן בוועדת הכספים, הרי שהסיכומים בין גפני לדרעי, זקוקים מרגע גיבושם, להתרת נדרים.

אחרי שנפגשו בנפרד עם ראש-הממשלה נתניהו בשבוע שעבר סיכמו דרעי וגפני לצאת לתקשורת עם קו תקשורתי שמדבר על חוק הגיור כנקודת אל-חזור. דרעי עשה זאת בערבו של יום שלישי וקרא לנתניהו מעל גלי האתר לחפש לו שותפים אחרים – אם יחליט להכשיר את הגיורים. למרבה ההפתעה הוא שמע למחרת את שותפו לקשר גפני, עולה לתוכניתו של מרדכי לביא בבוקרו של יום ומשמיע מסר של שלום. חוץ מלבקש "קח אותנו ביבי", גפני אמר הכל.

כלקח מחילופי הודעות טקסט בעבר שדלפו באקראי ופורסמו, בין השאר כאן, העדיף דרעי לשמוע בקול דברי חכמים שאסרו את השימוש במכשירים לא כשרים ולהעביר את המסר בשיחה ישירה. הוא יצר קשר עם גפני ותמה הכיצד זה שקו ההסברה המשותף השתנה לאחר לילה של שינה.

גפני השיב, שמדובר בטקטיקה שנבעה מההתפתחויות בוועדת הכספים: "יש לנו מטרה שמקדשת את האמצעים והיא להחליש את לפיד. אני מריח שביבי צריך חיזוקים כדי לנתק מגע מלפיד ולכולם ברור שכל רמז על התקרבות בין ראש הממשלה לחרדים, תוקע עוד טריז בין ראש הממשלה לשר האוצר".

ההמשך ידוע. בערבו של יום שני, השבוע, הכריזו מהדורות החדשות על הוראה חדשה של נתניהו להקפיא את הליכי חוק המע"מ סכום אפס. לפיד יצא מכליו והעביר מסרים חריפים לראש הממשלה. בסביבתו של נתניהו הגיבו בתמימות מעושה והסבירו שמדובר בהוראה ישנה עוד מהשבוע שעבר להקפיא את כל הליכי החקיקה התקציבית עד להשגת סיכום בסוגיית תקציב הביטחון. את הכותרות שהעצימו את החיכוכים לא ניתן היה למשוך, ובסביבתו של ביבי לא הסתירו את החיוכים. "אנחנו הרי מכירים את האיש. כדי להתעמת עם שותף כמו לפיד, הוא חייב לקבל מאיתנו חיזוקים", מסכם גפני בשביעות רצון.

על סמך שיחותיו עם ראש-הממשלה מעריך גפני שיש היתכנות סבירה לפירוק הקואליציה עוד לפני העברת התקציב ולהקמת קואליציה חלופית. "ישבנו אצל נתניהו וראינו תיעוב כלפי המהלכים של לפיד, שאינו פוחת מהתיעוב שלנו ושל בכירי המשק", הוא אומר.

בש"ס ההערכה קצת שונה – אולי בגלל הריאליות שהתנועה קיבלה במגעיה עם השטח בתקופה האחרונה. לפסימיות של ש"ס שותפים גם גורמים בכירים בלשכת ראש-הממשלה המתחדשת חדשות לבקרים. להערכתם, שינוי ההרכב הקואליציוני במהלך הקדנציה הנוכחית הוא משימה כמעט בלתי אפשרית, וזאת משום שמהלך שכזה לא משרת אף אחד מהשותפים: זה רע לאיווט שגילה בירושלים כי החיבור לחרדים מבריח לו את אחרוני המצביעים. זה רע לביבי, שחרד מהאופציה בה לפיד יעמוד בראש אופוזיציה אנטי-חרדית. לא פחות מכך, זה רע ללפיד עצמו, ששום בלדה לספן לא תאפשר לו להסביר לבוחריו איך מעמדת האיש על ההגאים, ספינת הדגל שלו טובעה, ועוד בידי הפיראטים החרדים.

"את חוק המע"מ סכום אפס וגם את תקציב 2015 הממשלה כנראה תשרוד", מעריכים בלשכת ראש-הממשלה, "תימצא לבסוף פשרה הצהרתית בנוגע לתוספת לתקציב הביטחון ולכולם יהיה ברור שמעשית, צה"ל יקבל במהלך השנה את התוספת שהוא רצה. השאלה היא מה יקרה ביום שאחרי התקציב. סביר להניח שתקציב 2015 יהיה התקציב האחרון. עם גרעון של כשלושים מיליארדי שקלים לקראת תקציב 2016, ועם יחסי אמון שמצויים באוברדרפט גדול עוד יותר, הממשלה הזאת לא תוכל לסחוב יותר משנה". במושגי ראש-השנה ההגדרה היא: לא תשלים את שנתה...

בשיחות עם מקורבים, נתניהו מביע את תקוותו המבוססת, כי במהלך השנה הקרובה לפיד יוסיף להתדרדר. הוא משווה את מצבו של שר האוצר למצבו של שאול מופז שדימם ואיבד שני מנדטים לשבוע ולמצבו של לפיד האב שהיה במעמד הרבה יותר טוב מזה שמצוי בו כיום בנו וגמר כפי שגמר. במדד האיומים החביב כל כך על ביבי, לפיד ואיראן אאוט. בזירה הפוליטית והמדינית מדובר באיומי האתמול. בנט, כחלון ודאע"ש – לפי הסדר הזה – אִין, וסער גם. והעיקר לפחד כלל.

נתניהו זוקף לזכותו את תרגיל הכיפה האדומה שעשה ללפיד – כשכפה עליו את תיק האוצר כפוי הטובה. אבל אפילו ביבי, גדול המתהדרים בנוצות הראשון שזיהה, מודה שהוא חייב תודה ענקית גם לכיפה השחורה בוועדת הכספים. מהסיבוב של חוק המע"מ שהיה אמור להיות הישגו הגדול בקדנציה, ייצא לפיד כמו אפס אחד גדול – שר האפס. גם אם החוק יעבור לבסוף, לפיד ימצא עצמו, כמו ביבי אחרי המבצע בעזה, מסביר לעצמו בלי לשכנע את הסובבים שמדובר בניצחון כביר.

לצמד שעלילותיו עשויות להפוך את לפיד לג"ל של עצמות (פוליטי. רק פוליטי) היו את כל הסיבות שבעולם לנטור זה לזה שנאה, אך במקום לתת לעבר לנהל אותם, השניים הללו התעלו על עצמם והובילו להישג האופוזיציוני הגדול ביותר מאז כינון הממשלה. על זה לבד מגיע לצמד גפני-ליצמן את התואר אנשי השנה.

נפתחה עונת הסתיו. מכתב חברי הכנסת ליועץ המשפטי

הטור מתפרסם ברשת 'קו עיתונות'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!