מסע אישי: ניסיון לרדת לנבכי 'אלול' • טור

הסקרנות שהרגה את החתול, זה מה שגרם לי בסופו של דבר לצאת לרחרח ולהבין את שחפצתי על מהות הסליחה, התשובה וחודש אלול, מה שעניין אותי במיוחד הוא יחסם ותגובתם של בני המגזרים השונים לחודש המיוחד הזה.

הזכרון המרכזי של כולנו מהימים הללו, בעיקר בגיל הילדות, הוא השיר הלאקוני והמשעמם שהגננות הלחינו כפי הנראה "ותשובה ותפילה וצדקה מ-ע-ב-י-ר-י-ן את רוע הגזירה" - במלרע, אם התמזל מזלכם ואתם הורים לילדים שעדיין חווים את הגיל הזה, המוזיקה המשגעת הזו לא מפסיקה להתנגן לכם באוזניים מתחילתו של החודש ועד סופו, ועד שאתם לא עושים צעד ממש משמעותי להוציא את הזמר התורן מהשקע, המוזיקה מתנגנת בראש.

מה היחס שלנו לחודש הזה? אצל אמהות לילדים כמוני, אלול הוא קודם כל החוויות של הצאצאים שלנו, זה ריח של תחילת שנה, מחברות וספרים עדיין ישרים עם ניצנים של אוזני חמור, בקשות סליחה נוגעות ללב של הקטנים כולל הבהרה מצידם שאם לא אסלח להם ה' לא יסלח לי, חמש בבוקר רעש של שופר מדומה מילדים משכימי קום שתלויים על החלונות, וקול שופר באוויר מבתי כנסיות שונים, וזהו בעצם, העבודה כרגיל, כביסות כרגיל, החיים רגילים לגמרי. רשימות אינסופיות של פרחים לשיער, חגורות, נעל תואמת לבגד, בישולים, אפיות, תפריטים, ועוד מרעין בישין שמסיתים אותנו מהעיקר, הכנה נפשית לחג.

התחושה הזו הציקה לי, לכן הלכתי לחקור בני אנוש מקבילים לי, ושונים ממני.

אמא אחת גרמה לי להעלות דמעה ולקנא קצת, היא עמדה ונאמה לי בפאתוס, תוך כדי שהיא נעזרת ומנופפת בגפיה העליונים על כך שהיא כל ערב הולכת לשמוע הרצאות ודרשות מרתקות בנושאי אגדה ובענייני דיומא, על סליחה וחשבונות הנפש, 'מדהים', מלמלתי תוך הצטנפות משמעותית במקום עמידתי, פזלתי לרגבי האדמה שתחתי בנסיון לרמוז כי יקברו אותי פנימה, זו אשה מיוחדת, עילאית, ואנוכי בשר ודם וכל החודש הזה עסוקה בקניות ואפיות, ובילדים ואסיפות הורים מבוססות בורקס, למרות הערכתי הרבה אליה, העזתי ושאלתי בשפתיים רפות "ואת הבית מי מתחזק ושוטף, ואת הילדים מי רוחץ, משכיב ומאכיל?" -"מה זאת אומרת?", היא ענתה באותו הלהט, "בעלי, אני חייבת לחזור בתשובה, להתחזק בעניינים שונים, לעשות חשבון נפש, הילדים יסתדרו לבד מקסימום, הבית יהיה מלוכלך, לא קרה כלום, העיקר שהנפש תהיה נקיה".

האמת, משהו שם בנאום שלה צרם לי קצת, אבל המשכתי במחקר שלי, כשדברים מטרידים אותי אני לא מניחה להם.

שניה הייתה אשה חילונית מקסימה, שנעמדה לצידי בתור בבית המרקחת, הזמן וההמתנה מורטת עצבים הפכו אותנו לשותפות לצרה, אני מביטה בעיניה ושואלת בנונשלנטיות, את יודעת באיזה חודש אנחנו? "בארור", היא עונה ועיניה מתעגלות "ספטמבר". גילתה לי את סקוטלנד הגברת, חוצמזה יש לך מושג בעברי מה החודש הזה מביע/מסמל?

היא חושבת, לא עונה מיד, ואז העיניים נצתות שוב ובאוויר מתחלים להתעופף מילים כמו דבש, תפוחים, רימונים, "תקשיבי", היא מסכמת, "זה חתיכת חודש, הכל חדש, מתוק, אווירה מגניבה", מתארת לי סיור סליחות מרתק שעשתה עם חברות בעבודה, כשאומרי הסליחות נצפו על ידה כמו מוצג מוזיאוני מרתק, כשניסיתי את כוחי להסביר על מהות החודש ויום הדין, היא הביטה עלי כעב"מית שצנחה מהמאדים, משכה בכתפה, ולמזלה גם הגיעה התור שלה, כך שלא היה לה זמן להתנצל לי על הבורות, ולי נותר עוד פתח להרהור, וסקרנות מתמשכת לתגליות שאמצא.

האינטנסיביות של החודש לא הותירה לי זמן רב למחקרים, ואת שאר המסע עשיתי בקוויק, פשוט ניסחתי שאלה עניינית ושאלתי אותה בכל הזדמנות שנקרתה בדרכי.

מה אומר לך אלול ומה זה חשבון נפש וסליחה?

תלמיד כיתה י"ב ערוני ג': "אין לי שמץ, וחשבון נפש זה סוג של אלגברה, וסליחה??? לא הבנתי ת'שאלה"...
בחור ישיבה קטנה, צו"ל: "קודם כל שטייגען, חשבון נפש כל לילה לפני השינה כולל אמירת סליחה לחברים על הלכלוך שאני עושה להם בחדר".
בחורת סמינר נחשבת, כיתה ט', שהתקבלה: "ריח באוויר מיוחד, חשבון נפש אין לי זמן לזה, וסליחה - סדרת טלפונים לכל הכיתה בערב יום כיפור".
אברך משי, ידיים עמוסות בחשבונות ארנונה ומים, וטיטולים ביד השניה (שלחתי את בעלי לשאול): "קודם כל אלל בסגול זה אלל. נקודה. חשבון נפש זה על החברותות, למה העדפתי אחד על השני, וסליחה אני ממהר מאד".
ילדה קטנה, קוקיות, נמשים, ומבט חכם: בתגובה היא פוצחת בשירה הגונה הנזכרת לעיל, על חשבון נפש וויתרנו לה, וסליחה היא אמרה שהיא מבקשת מאחיה הגדולים שהיא מעצבנת על בסיס קבוע.

זה הספיק לי, מוחי חזר לשלוותו המקורית, ניסתי לסכם את כל שעיני קלטה ואוזני שמעה והרי הוא לפניכם מנקודת מבטי המפוכחת:

אלול הוא אכן חודש מיוחד ומדהים וזמן לתשובה וסליחה, אך המושגים הללו נתפסים אצל כל אחד באופן שונה. וממילא גם התגובות לזמן זה וההתנהגות בזמן כזה שונה מאחד לאחד.

אז סליחה אם שיגעתי אתכם, רק רציתי לשתף מה היה החשבון שלי עם הנפש.

שתהיה לכולנו שנה טובה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!