יום זיכרון טעון: עימותים בין המשפחות השכולות

בנאומו בטקס הזיכרון הממלכתי בבית העלמין בבאר שבע אמר בן גביר: "הלוחם אסיל סוועד היה בן 22 בלבד, כאשר נהרג, עת הגיע מחבל בן עוולה שביקש לדקור לוחמים, למחסום שועפט במזרח ירושלים.

אסיל ז"ל, הוא לוחם מג"ב האחרון שנפל בפעילות מבצעית. הוא היה שומר ירושלים, התעקש לחתום בשירות קבע והיה אמור לחזור הביתה באותו סוף שבוע מר ונמהר.

אך גם משפחתו, משפחת סוועד היקרה שהכרתי אותם במהלך הלוויה שלו, הפכה להיות חלק מאותן משפחות רבות, ששומעות את הדפיקה על דלת ביתן, אותה דפיקה מבשרת רעות שלאחריה באה צעקה ושנים ארוכות של בכי וכאב. דפיקה שהפכה להיות חלק מהסיפור הישראלי והמציאות שלנו לאורך כל ההיסטוריה".

לדברי בן גביר: "הסיפור הזה משותף לכולנו, לחילוניים, לדתיים, למשפחות מהעיר מהכפר מהדרום והצפון, מההתיישבות אל הקיבוץ, ביישובים הדרוזים, הצ'רקסים והבדואים. הסיפור של כולנו נראה לא פעם כסיפור, עצוב קשה ומייאש.

למול מסירות הנפש וההקרבה שלכם משפחות קדושות וגיבורות, מילותינו נעשות קטנות ומצטמצמות לחרוט על מצבות האבן הצנועות. מצבות ששפתן היא רק שם, גיל, תאריך נפילה, ההורים וכמעט לא עוד. כמה מעט וכמה הרבה. עולם ומלאו. עולם מלא של עלומים שכלו, חלומות שנגוזו, שאיפות שעלו בעשן, שרשרת דורות שנגדעה".

בן גביר הוסיף: "נצח ישראל לא ישקר. לא בכדי נסמך יום הזיכרון ליום העצמאות, אלא כדי לבטא את עוצמתם המטלטלת והשזורה של החיים והשכול. של התוגה והשמחה ובעיקר כדי לבטא את החוב הגדול שאנחנו חייבים לכולכם משפחות יקרות וגיבורות.

מעריכים אתכן, אוהבים אתכן, מחבקים אתכן חיבוק גדול ותמיד תמיד נזכור, שאחים אנחנו בני עם אחד אנחנו, ושדווקא מתוך החושך הגדול והכאב, בעזרת השם יתברך ואנשי כוחות הביטחון הגיבורים והאזרחים האמיצים, צמח לו עם לתפארת שבנה מדינה משגשגת שמהווה את ניצחון האור על החושך.

מדינה חפצת חיים, שקנתה את חיי האומה, בזכות מסירות הנפש של בניה, הם היקירים שלכם, האהובים שלכם שבזכותם אנחנו כאן!
כאמירתו המכופלת של הנביא יחזקאל: "ואומר לך בדמיך חיי, ואומר לך בדמיך חיי".

יהי זכרם של הנופלים במערכות ישראל, וְבִּפעולוֹת האיבה- ברוך, וצָרור עימנו לעד", אמר.