וּמִי יָרוּם • פרופיל מיוחד: הכירו את 12 מנהיגי תבל

השנה האחרונה הייתה רבת תהפוכות עבור רבים ממנהיגי העולם החופשי, נשיאים וראשי מדינות שהתחילו את השנה באהדה מרובה מוצאים את עצמם כעת לקראת סיום השנה מגרדים את המספרים החד ספרתיים במדד הפופולאריות האישי, ומאידך, מנהיגים רבים ששום חברת ביטוח לא הייתה מסכנת את שירותיה על המשך כהונתם בתחילת השנה, מוצאים את עצמם כעת חזקים מתמיד ובטוחים על כיסאם...

לקראת סיום שנת תשע"ד יצאנו בסקירה של שנים עשר ממנהיגי העולם, בעיקר אלו אשר השפעתם המרובה חורגת מגבולות ארצם ומשליכה באופן גלובלי.

יודעים אנו שלב מלכים ושרים ביד ה', וכל מי שהגיע אי פעם לשררה ולשלטון, רואה פתאום שלמרות רצונותיו ותוכניותיו המרובות הרי שמישהו אחר מנווט את מעשיו ופעולותיו, מסופר על משה דיין שלאחר שסיים את תפקידו כשר ביטחון, בשיחה עם אחד מגדולי ישראל זצ"ל, אמר שאם הוא יהיה שוב בתפקיד שבו יהיה לו אחריות על גיוס בחורי הישיבות - אזי הוא יגייס את כולם... ענה לו אותו רב: "כשהיית בתפקיד הרם לא עשית זאת, ולא מטוב ליבך או מהכרתך בערך לימוד התורה, אלא פשוט מכיוון שלב מלכים ושרים ביד ה' ומישהו אחר שלט וניווט את כל פעולותיך, לכן אני בטוח שגם אם תחזור לאותו תפקיד לא תצליח לעשות זאת..." הדברים שנאמרו לפני כארבעים שנה נותרו אקטואליים גם לימינו אלה.

דווקא בשל כך, מעניין לראות ולהבין את הלך הרוח בקרב מנהיגים אלו, הבטוחים שבהבל פיהם הם יכולים לקיים או להחריב את העולם. בסקירה זו ננסה מעט להסיר את הלוט מפני מנהיגים אלו, בתקווה ובאמונה שכל מה שברא הקב"ה אצל אומות העולם הכול בעצם לטובתם של בניו אהוביו, והלוואי שנזכה באמת להכיר בכך.

ברק חוסיין אובמה
את השנה השישית לכהונתו כנשיא ה-44 של ארה"ב, מסיים ברק חוסיין אובמה במקום הכי גרוע מבחינתו, הפופולאריות שלו מנסה לגרד את ה-40% ללא הצלחה, רבים מן האמריקנים בטוחים שמהלכיו הן מבית בתחום הכלכלה והן מדיניות החוץ שלו לוקים בחסר - בלשון המעטה.

אובמה, שנבחר על גלי חוסר שביעות הרצון של אזרחי ארה"ב ממעורבות היתר של קודמו ג'ורג' בוש הבן בקרבות מול הטרור באפגניסטן ובעיראק, מוצא את עצמו נגרר בכוח לעימותים חדשים מול אויב מתוחכם ואכזרי בהרבה כארגון המדינה האסלאמית.

בתוך תקופה קצרה הצליח בכישרון לא מבוטל לאבד את שארית תומכיו, מנהיגי העולם הערבי יודעים היום שלא תעזור להם הבעת התמיכה בממשל האמריקני, שכן ביום פקודה עלולים הם להיזרק לכלבים בדיוק כמו נשיא מצרים לשעבר חוסני מובארק - חביבם של כל נשיאי ארה"ב בשלושים שנות שלטונו - שברגע האמת, כאשר היה זקוק לתמיכתו של הנשיא אובמה, מצא את עצמו ממתין שמישהו בבית הלבן יענה לשיחות הטלפון הנואשות שלו...

"הבעיה", אומרים פרשני העולם הערבי, "שאובמה לא באמת מבין, או לא רוצה להבין, את הלך הרוח ואת ההתעסקות עם מדינות ערב, וזו הסיבה לרצף כישלונותיו", וזה עוד בלי להזכיר את יחסיו ה"מעולים" עם ממשלת ישראל והעומד בראשה...

גם מבית מוצא את עצמו הנשיא האמריקני רגע לפני בחירות האמצע של כהונתו השנייה בודד בצמרת, מועמדי מפלגתו עושים הכל בשביל לבדל את עצמם ממנו, ודי למועמד שיצהיר על קרבתו לאובמה בשביל להוביל לכישלון בטוח במרוץ שלו לבית הנבחרים או לסנאט, מנכס אדיר הפך אובמה לנטל על מפלגתו ועל עמו.

המזל שלו שאין לו דרך להיבחר לכהונה נוספת, וכך יעביר את השנתיים האחרונות בבית הלבן, לאחריהן יפרוש ויעשה לביתו.

דיוויד קמרון
צעיר ומבטיח החל קמרון את הקדנציה הנוכחית שלו, הוא אמנם לא ניסה להיכנס לנעליה של מרגרט תאצ'ר "אשת הברזל" וראש הממשלה הקודמת מטעם המפלגה השמרנית, וכמו שהצהיר מיד עם היבחרו: "אני אמנם מעריץ של תאצ'ר אבל מדיניותי לא תהיה תאצ'ריסטית..." אבל נישא על גלי אהדה ועל המיאוס שהביעו אזרחי הוד מלכותה בכהונתם המתמשכת של ראשי הממשלה ממפלגת הלייבור טוני בלייר וגורדון בראון.

בגלל שהצהיר על עצמו כשמרן מתון ורחמן, הרשה לעצמו לטפל בנושאים שהמפלגה השמרנית מעולם לא עסקה בהם, כאיכות הסביבה ואיכות חיים.

תחת הנהגתו השמרנית נחשפה בריטניה לאירועי הטרור העולמי אשר רבים מהם מבוצעים על ידי אזרחים בריטים לשעבר שהתאסלמו, מדיניותו הבלתי מתפשרת גוררת אחריה את הנשיא אובמה, שבמקום להוביל - מוצא את עצמו נגרר אחרי מנהיגי אירופה השונים.

שלא בטובתו, דווקא כעת לקראת סוף השנה עומד קמרון למבחן מנהיגות גדול, בעקבות משאל העם בסקוטלנד האם להיפרד מהממלכה המאוחדת הבריטית, פוליטית ייתכן שאם רוב הסקוטים יצביעו בעד היפרדות אזי יהיה זה רווח ניכר למפלגה השמרנית - בעיקר בשל העובדה שרוב הסקוטים מצביעים באופן מסורתי ללייבור, אבל לדעת רבים מהפרשנים אם אכן כך יהיה, ייחשב הדבר כהפסד אישי לקמרון והוא ייאלץ להגיש את התפטרותו למלכה.

אם כן סוף השנה מהווה גם עבור דיוויד קמרון מעין יום דין...

אנגלה מרקל
אשת הברזל של גרמניה.

בעוד חודשיים תיכנס מרקל לשנתה העשירית כקאנצלרית של גרמניה המאוחדת, כמנהיגת המדינה בעלת הכלכלה הגדולה באירופה זוכה מרקל להשפעה לא מבוטלת החורגת בהרבה מגרמניה, למרות שאיבדה את בן בריתה המובהק - נשיא צרפת הקודם ניקולא סרקוזי, עדיין ממשיכה מרקל להוביל ביד נוקשה את המדיניות הכלכלית הימנית של גוש האירו והאיחוד האירופי.

ברשימה היוקרתית של הנשים החזקות בעולם, מופיעה תמיד מרקל בחמישייה הפותחת, ובשנתיים האחרונות אף עמדה בראש הרשימה, ולא בכדי, למרות כישלונות קטנים של מפלגתה בבחירות מקומיות ברחבי גרמניה בתקופה האחרונה, לא נראה שיש כרגע מי שיכול לאיים על כיסאה, גם מנהיגותה הכלכלית הבוטחת מסייעת לכך.

כיום נמצאת מרקל בחזית המאבק כנגד שיגעונות הגדלות של נשיא רוסיה פוטין, והיא זו שקובעת את כמות הסנקציות שיוטלו על משטרו, גם כלפי איראן ומאמציה הבלתי מתפשרים להשגת נשק גרעיני נמצאת שם תמיד מרקל שמצליחה לכופף פעם אחר פעם את נשיא ארה"ב אובמה, היא גם לא היססה לנקוט באמצעים חריפים כנגד שירותי הביון האמריקניים - שעה שהתפרסם כי צותתו לשיחות שלה ושל אנשי לשכתה, ולפני חודשיים אף הודיעה על גירושו מגרמניה של ראש שירותי הביון האמריקני.

יחסה החמים למדינת ישראל, והתמיכה הרבה שהיא נותנת דווקא בתקופה קשה כזו, למרות ביקורות רבים מעמיתיה באירופה, מביאה אותנו לקוות שהשקט מכיוון המדינה שעשתה הכי הרבה רע לעם היהודי במאה שנים האחרונות - יישאר על כנו...

ולדימיר פוטין
מנהיג לכל החיים

כדי להיראות כדמוקרטיה, קבעה החוקה הרוסית שנשיא יוכל להיבחר לשתי כהונות בלבד, מבלי משים או שאולי בכוונה תחילה, דאג מאן דהו להשמיט את המילה "ברציפות", כך דאג ולדימיר פוטין לעצמו לתפקיד הנשיא והמנהיג לכל החיים של אמא רוסיה...

בשנתו ה-14 כמנהיג רוסיה, ועם סיום השנה הראשונה בקדנציה השלישית שלו, מרגיש פוטין בטוח מאי פעם, בשיטתיות ובעקביות סילק את מתנגדיו הרבים בדרכים לא כשרות בעליל... בזכות המנגנון האדיר שעומד לרשותו "קנה" פוטין את השליטה ברוב כלי התקשורת בארצו, וכך הצליח לבסס את שלטונו בצורה שמזכירה את הימים האפלים של השלטון הסובייטי שפוטין תמיד ראה עצמו כחלק ממנו.

בזכות השגשוג הכלכלי שהביא לאזרחיו, יכול פוטין לקבוע את מדיניות החוץ המתריסה של רוסיה מבלי שיקומו לו מתנגדים מבית, וכך בתקופה זו מוצא את עצמו פוטין כמגן המשטרים של איראן וסוריה, וביחד עם סין - המדינה הקומוניסטית האחרונה - עומד כחיץ בפני שאיפות המערב, ארה"ב ואירופה, להשיג שקט ושליטה במזרח התיכון.

גם התמוטטות השלטון באוקראינה ונפילת איש אמונו ויקטור ינוקוביץ לא הרתיעו את פוטין, ובעורמה הצליח להגדיל את שטח השיפוט של מדינתו. איומים מצד מנהיגי אירופה לא הועילו, ובתרגיל פוליטי מחוכם הצליח פוטין להביא את מנהיגיה החדשים של אוקראינה לחתום איתו על הפסקת אש וזאת מבלי לדבר כלל על החזרת חצי האי קרים לשליטת האוקראיניים.

כנראה שהאזרחים ברוסיה אוהבים מנהיגים חזקים שלא ממצמצים ולא נבהלים, ולכן חרף המחאות מהעולם וחרף המחאות של אנשי האופוזיציה הרוסית, ככל הנראה נמשיך לראות את פוטין מוביל את רוסיה גם בסוף השנה הבאה וכנראה גם לאחריה, על השאלה אם הוא טוב ליהודים או לא קשה להשיב...

פרנסואה הולנד
השבוע קראה הגב' ברנדט שיראק, רעייתו של ז'אק שיראק נשיא צרפת לשעבר, לניקולא סרקוזי - הנשיא הצרפתי לשעבר, לחזור ולהתמודד על נשיאות צרפת, "אם תעשה זאת", הוסיפה, "אני אעמוד בראש התומכים למען הצלחתך..."

אמירה ברורה כזו הנשמעת מאישיות חשובה כל כך במחנה הימין בצרפת, אשר בעבר היו בין אלו שסירבו לתמוך בסרקוזי למרות היותו המועמד הטבעי של גוש הימין הצרפתי, מעידה יותר מכל על מצבו הנואש של הנשיא המכהן פרנסואה הולנד, זה שרק לפני כשנתיים היה נראה כהבטחה גדולה של צרפת ושהצליח להדיח מתפקידו את הנשיא סרקוזי.

כיום, שנתיים ויותר לאחר הבחירות, נראה שמצבו של הולנד לא יכול להיות גרוע יותר. הסקרים בשבוע האחרון מעידים על שפל חסר תקדים של 13% תמיכה בלבד, סקר נוסף שנערך בתחילת השבוע הראה שיותר מ-60% מאזרחי צרפת מעוניינים שהולנד יסיים את תפקידו עוד לפני סיום הקדנציה הנוכחית שלו.

נכון, אין בצרפת חוק המאפשר את סיום כהונת הנשיא - הנבחר לחמש שנים מלאות, אבל באסיפה הלאומית של צרפת החלו מספר חברים לפנטז גם על האפשרות הזו...

מדיניותו הכלכלית המאכזבת וחוסר מלחמתו בעשירים, הביא עליו בריחה ואכזבה של קהל בוחריו הטבעי, שרואה בעיניים כלות נשיא סוציאליסט מיישם מדיניות כלכלית קפיטליסטית, "פרנסואה הוא צבוע שלועג לעניים ומתרועע עם העשירים", כתבה עליו בת זוגו לשעבר בספר שפרסמה עליו בחודש האחרון ובו חשפה רבות ממגרעותיו.

כרגע לא ניתן להמר איך ומתי תסתיים הקדנציה הנוכחית של הנשיא הצרפתי, מה שכמעט בוודאות ניתן לומר שזו תהיה הקדנציה הראשונה והאחרונה של האיש שהבטיח להביא לצרפתים דרך אחרת ונקיה משל הנשיא שהחליף בארמון האליזה, וכיום מוצא את עצמו מסובך בדברים גרועים יותר ומחזיר לצרפתים את הגעגועים לניקולא סרקוזי.

סטיבן הרפר
מבין מנהיגי העולם ניתן בהחלט לומר כי ראש ממשלת קנדה הוא אחד מידידי ישראל הגדולים, ואולי הגדול ביותר. הרפר, שעומד בראש מדינה רחוקה מאוד מישראל, לא חייב את ידידותו ועמידתו האיתנה לצד ישראל, הוא עושה זאת כי הוא באמת מאמין בכך ולכן דרכו ראויה להרבה תשבחות.

אם בשתי הקדנציות הראשונות שלו כראש ממשלה עמד הרפר בראש קואליציית מיעוט ונאלץ להזדקק לחסדי מפלגות האופוזיציה כדי לשרוד בשלטון, הרי שבבחירות האחרונות שנערכו בקנדה לפני שנתיים זכו הרפר והמפלגה השמרנית שבראשותו לרוב מוחלט, וכעת שלטונו נראה מבטיח לשנים הקרובות.

כחלק ממדיניותו השמרנית-ימנית חיזק הרפר את תמיכתו בכוחות ארה"ב הפועלים באפגניסטן ובעיראק, בתחום הכלכלי חברתי שומר הרפר על מדיניות של כלכלה חופשית וזורמת המאפשרת לאזרחי קנדה לא לסבול מהמשבר בשוק העולמי, כמו כן, למרות מחאות המוסלמים הרבים המתגוררים בקנדה, הצליח הרפר להנהיג מדיניות הגירה חזקה ובלתי מתפשרת.

בשל אהדתו האמיתית לישראל ועמידתו האיתנה לצידה גם כשגרר מחאות רבות מבית, לנו נותר לקוות כי אכן הקדנציה הנוכחית שלו כראש ממשלת קנדה הזוכה לאמון מוחלט של הפרלמנט הקנדי ולאהדה רבה של אזרחי ארצו - תמשיך במסלול הנוכחי.

לסיום ראוי להעתיק לכאן את נאומו המרגש שנשא בפני הוועידה כנגד האנטישמיות בקנדה, בדיוק לאחר ששב מביקור באתר ההשמדה בבאבי-יאר, ובה הסביר את תפיסת עולמו ומדיניותו בעד מדינת ישראל:

"בעומדי בבאבי-יאר ידעתי כי כאן היה הרשע, הרשע האכזר, והמוות המזוויע ביותר שאי-פעם הותרו מוסרותיו. זוהי עובדה שאין להכחישה, שאנו בני אנוש בוחרים להיות לא-אנושיים. זה הניגוד שבחופש. העוצמה מול האחריות, הבחירה בין טוב ורע. נזכור כי גם בשעות החשוכות הייתה לבני האדם הברירה לבחור בטוב. ויש שבחרו בטוב, אלה הם חסידי אומות העולם. ונזכור שגם היום יש הבוחרים ברשע, שיביאו עוד שואה אם לא נעצור בעדם. זהו האתגר המוצב לפנינו היום. עלינו להתבטא בבהירות... התופעה הבינלאומית של פגיעה בישראל כתירוץ לפגיעה בעם היהודי, תוך שימוש מעוות בשפת הזכויות – בה נילחם. לא נירתע מלחשוף את האנטישמיות החדשה כישנה.

"אפשר למתוח ביקורת על כל מדינה. ישראל מותחת על עצמה ביקורת – מנגנון דמוקרטי בריא. אבל כאשר ישראל, מדינת העם היהודי, היא היחידה הסובלת מהתקפות משולחות רסן – כאן אנו נעמוד בפרץ. לא נסבול את השטנה, את המוסר הכפול, את נטילת הלגיטימיות. אני אישית כבר נחבלתי, אם באו"ם ואם בפורום בינלאומי אחר. קל לצבור קולות ותמיכה על ידי נקיטת עמדה אנטי-ישראלית, התחמקות מעמדה נחרצת. אלא שכל עוד אני ראש ממשלת קנדה, תעמוד קנדה על עקרונותיה, בכל מחיר. ולא רק כיוון שזה הדבר הנכון. אלא כיוון שההיסטוריה והרעיונות של ההמון המוסת נגד יהודים מוכיחים כי אלה המאיימים על קיום העם היהודי מהווים איום על הכל"
וכל מילה נוספת מיותרת...

רג'פ טאיפ ארדואן
אם סטיבן הרפר הוא הדוגמא לידיד ישראל אזי ארדואן הוא בדיוק הדוגמא ההפוכה לכך, נשיא טורקיה החדש הוא פשוט שונא ישראל...

לאחר עשרות שנות שלטון חילוני בטורקיה, הצליחה מפלגת "הצדק והפיתוח" בהנהגתו של ארדואן לכבוש את השלטון באנקרה, עלייתה של המפלגה באה בעיקר על רקע המשבר הכלכלי המתמשך שחוותה טורקיה בסוף המאה הקודמת ותחילת המאה הנוכחית, במערכת הבחירות בשנת 2002 היטיבו תועמלני המפלגה להראות בעיקר את המסרים החברתיים ואת הדאגה לחלש, אבל את השתייכותם לרעיון המהפכני של תנועת "האחים המוסלמים" הם הצליחו להסתיר היטב... זה נודע לאזרחי טורקיה רק לאחר הבחירות, שעה שהצליחה הנהגת המפלגה שהעמיד בראש הממשלה את האיש השנוי במחלוקת רג'יפ טאיפ ארדואן.

לאחר שתיים וחצי קדנציות בראשות הממשלה, ולאחר שהבין כי לא יוכל לכהן עוד כראש ממשלה בשל החוקה האוסרת עליו להתמודד שוב, העמיד ארדואן את עצמו כמועמד לנשיאות, ובבחירות שנערכו לפני חודש נבחר ארדואן לנשיא הטורקי הראשון שנבחר על ידי העם ולא בפרלמנט.

כעת, עם תחילת כהונתו כנשיא, שואף ארדואן לשנות את החוקה הטורקית ולהעניק לנשיא המדינה סמכויות נרחבות מעבר לתפקידו הייצוגי כיום, מחאותיהם של אנשי האופוזיציה אשר רבים מהם אינם מתגוררים בתוך המדינה - אינן מפריעות לתוכניותיו של ארדואן להפוך לסולטן הטורקי הבא...

הצלחתו להציל את הכלכלה הטורקית ולהעמידה בשורה אחת עם הכלכלות המצליחות בעולם, העניקה לו את אהדת העם הטורקי, ופזילתו הברורה לעבר האיסלאם רק מוסיפה לו נקודות זכות בקרב אזרחי המדינה שהאיסלאם החל להתעורר בה מחדש בשנים האחרונות.

בשלב זה לא נראה שיש מה שיכול לעצור את שאיפותיו המטורפות של האיש הזה, וכיסאו נראה כעת בטוח ויציב, ההפגנות הרבות שהיו נגד שלטונו בשל טענות שחיתות נגדעו באיבן, וטורקיה נראית צועדת בבטחה לעבר עתיד חדש ושונה.

דווקא מדיניות החוץ שלו ותמיכתו ב"אחים המוסלמים" במצרים ובשלטון החמאס בעזה וקירבתו היתרה למשפחת המלוכה בקטאר, מציבות אותו בעמדה מאוד לא נוחה ברמה הפנים ערבית, והשלטון החדש במצרים בהנהגת גנרל א-סיסי ובית המלוכה הסעודי רואים בו גורם בלתי רצוי ובלתי מקובל בעליל.

גם סירובו בימים האחרונים להצטרף לקואליציה שמנסה לארגן הנשיא אובמה כנגד ארגון הטרור הרצחני דעא"ש, מותיר תקווה כל שהיא שמשהוא בכל זאת יצליח לרסן את שלטונו הארוך של נשיא טורקיה החדש...

שי ג'ינפינג
ספק אם למישהו מהקוראים השם הזה אומר משהוא... ספק גם אם למיליוני הסינים ברחבי העולם השם הזה אומר... אבל שי ג'ינפינג הוא מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של סין ונשיא הרפובליקה העממית של סין החל מחודש מאי בשנה שעברה...

האמת שג'יפינג לא צריך להיות מוכר, מכיוון שמנהיגי המפלגה הקומוניסטית השלטת בסין מאז סיום מלחמת האזרחים בשנת 1949 בנו את צורת השלטון באופן כזה שהיא אינה נשענת על המנהיג היחיד העומד בראש הפירמידה, אלא שיטת שלטון קולקטיבית של ראשי המפלגה, ולכן אין משמעות אמיתית לעומד בראש ובדרך כלל זהו אף תפקיד ייצוגי בלבד. יותר מכך, מידי עשר שנים מתחלפים - באופן רשמי כמובן - כל בעלי התפקידים במפלגה, החל מהנשיא ועד אחרון הפקידים.

אז נשיא סין יישאר או לא יישאר בתפקידו בשנה הקרובה אין זה משנה כל כך... מה שכן משנה זו הכלכלה הסינית שהולכת וצוברת תאוצה וכבר כעת נחשבת לכלכלה השניה בגודלה בעולם.

בעיקר בשל כך מרשה לעצמה ההנהגה הסינית לקרוא תיגר על מדיניות ארה"ב והאיחוד האירופי כנגד משטרים שונים בעולם, ובשנה האחרונה לצד רוסיה הפכה סין למגינה הראשית של שלטון בשאר אל-אסאד בסוריה - מה שמונע בכוח את נפילת משטרו.

גם כלפי ישראל מדיניותה אינה אוהדת, למרות שהקשרים הכלכליים בין המדינות פורחים מתמיד, ואזרחי סין אף בטוחים שבמדינת ישראל מתגוררים יותר תושבים מאשר במדינתם...

דילמה רוסף
לואיז דה סילבה, הנשיא האהוד על אזרחי ברזיל, היה בטוח שראש לשכתו דילמה רוסף היא האישה הנכונה להנהיג את ברזיל אחרי שהוא ייאלץ לפרוש מכהונתו - לאחר שתי קדנציות מוצלחות במיוחד, ואכן המלצתו החמה לאזרחי ארצו סייעה רבות לרוסף, והיא הייתה לאישה הראשונה בתפקיד זה.

כמו דה סילבה, המשיכה רוסף את המדיניות הסוציאלית אשר בקדנציות הקודמות הביאה רווחה כלכלית לברזיל ושיפור ניכר במעמדם של פשוטי העם - קהל הבוחרים הטבעי של מפלגת הפועלים הברזילאית.

אך מה שהיה טוב לדה סילבה, שנהנה משיעורי תמיכה גבוהים, לא בהכרח טוב למחליפתו שמוצאת את עצמה כעת בשלהי הקדנציה הראשונה עם שיעורי תמיכה נמוכים במיוחד, ועם התמרמרות רבה מהציבור שבחר בה - שהמשבר העולמי הכלכלי לא פסח עליו, מה שהביא להפגנות רבות ולשביתות עבודה חוזרות ונשנות.

כדי לרצות את ההמונים, השקיעה רוסף הון עתק באירוח אירועי הספורט העולמיים שנערכו השנה בברזיל, אך במקום להרוויח את אהדת הציבור, נאלצה רוסף להתמודד עם זעם ההמונים על כך שהשקיעה לא במקום הנכון... חוסר הצלחתה של הנבחרת המקומית במשחקי הספורט לעומת הצלחתה של היריבה השנואה ארגנטינה הוסיפו שמן למדורה - כאילו שזה תלוי בה...

כך או כך, בבחירות שייערכו במדינה בעוד מספר חודשים, סיכוייה של רוסף לזכות בכהונה שניה קלושים למדי, דווקא בשל יחסה הצונן למדינת ישראל ותגובתה המתלהמת במהלך מבצע "צוק איתן" כשהחזירה את השגריר לברזיל, ותגובתו המעליבה של דובר משרד החוץ הישראלי כי יש לדילמה רוסף הרבה מה ללמוד במדיניות החוץ... כל אלה מלמדים שלנו כנראה לא יזיק במיוחד אם הגב' רוסף תשוב לביתה לאחר ארבע שנים לא מוצלחות במיוחד בנשיאות ברזיל.

חוזה מוחיקה
הנשיא העני היותר בעולם:

בתחילת 2010 המתינו אזרחי אורוגוואי בקוצר רוח לטקס ההכתרה של הנשיא הנבחר חוזה מוחיקה, שנבחר בסוף 2009 ברוב של 52% לנשיא ה-40 של המדינה, הם המתינו ליד ארמון הנשיאות, אבל מוחיקה הפתיע אותם כשהודיע כי הוא משאיר את הארמון ריק, ואם ירצו יוכלו לשכן בו אזרחים חסרי דיור... הוא עצמו מעדיף להמשיך ולהתגורר בחוותו.

את מכונית השרד שהעמידה המדינה לרשותו הוא החליף בחיפושית ישנה משנת 1988 שבה הוא נוהג בעצמו... מכיוון שלטענתו המשכורת שהוא מקבל מספיקה הרבה יותר ממה שהוא צריך אזי הוא תורם 92% ממנה לארגוני צדקה מקומיים.

מוחיקה נחשב לאדם חביב במיוחד ואיש שיחה מרתק, עברו כטרוריסט בינלאומי שישב שנים ארוכות בכלא בשל חלקו במלחמות הגרילה נגד השלטון במדינתו, לא ניכר כלל בהתנהגותו, ובנסיעותיו במטוס מחוץ למדינה הוא מבקש כרטיס במחלקה הרגילה בכדי שיוכל לשוחח עם פשוטי העם בפשטות האופיינית לו.

מוחיקה נהנה מאהדה גדולה בקרב אזרחי אורגוואי והמשך כהונתו מובטח למרות גילו המתקדם [79], נכון שהבעיות המעסיקות את אורגוואי אינן כל כך אקוטיות המצריכות נשיא במשרה מלאה... אבל לעולם באמת עדיף שיהיו כמה שיותר כאלו מנהיגים חביבים ופשוטים...

קים ג'ונג און
למשחקי המונדיאל שנערכו בדרום אפריקה בשנת 2008 העפילה הנבחרת הצפון קוריאנית, זו הייתה כנראה אחת היציאות הבודדות של השחקנים אל מחוץ לתחומי המדינה המבודדת בעולם, אך למרות שמנהיגי המדינה מנסים תמיד להראות רק את הפנים היפות והמוצלחות של המדינה במצעדים צבאיים ראוותניים ובתמרונים מרשימים, הרי שבמשחקי המונדיאל ההצלחה הייתה מהם והלאה... שיא ההשפלה היה כאשר במשחקם האחרון מול אחת ממדינות אפריקה הפסידה הנבחרת הקוריאנית 7-0.

זה כבר היה יותר מידי עבור קים ג'ונג איל, המנהיג הקודם, הוא המתין לנבחרת שחזרה מושפלת לארצו וגזר את דינה: המאמן ועוזרו נידונו למוות והשחקנים כולם נשלחו לעבודות כפייה לכל חייהם...

אצל קים ג'ונג און הבן זה כנראה כבר לא יקרה, השליט הכל יכול הידוע בחיבתו הגדולה לספורט, לא הסתדר כל כך עם צורת המשחק בכדורסל שבה משחקים בכל העולם, ומה עושים? משנים את חוקי המשחק! ההחלטה הראשונה שהוא קיבל לאחר כניסתו לתפקיד הייתה שינוי שיטת משחק הכדורסל... אולי כך יהיה קל יותר לנצח...

זו בתמצית מהות השלטון במדינה המבודדת והענקית שנשארה עד היום מאחורי מסך ברזל ענק ונמצאת בעוינות מתמדת עם רוב מדינות העולם.

המנהיג הנוכחי נכנס לתפקידו לפני כשנתיים, לאחר מותו הפתאומי של האב, למרות היותו בנו הצעיר של המנהיג הקודם, החליט אביו כי הוא זה שימשיך את השושלת המשפחתית, וכך כשהוא עוד לא בן שלושים קיבל לידיו את השליטה על מיליוני אזרחים, שהעולם כמעט ולא יודע עליהם דבר.

גם אם נרצה להאמין שהפופולאריות של קים מצויה בשפל חסר תקדים, לעולם לא נוכל לדעת זאת, רובנו עדיין זוכרים את ההסרטות המבוימות ששחררה התקשורת בצפון קוריאה בהם נראים אזרחים קוריאנים מקוננים בדמעות שליש על מותו של "אבי האומה", גם המראה הדומה של האזרחים אינו מטעה, מכיוון שהחוק בצפון קוריאה מחייב את כולם להסתפר בתספורת אחידה כשל עיפרון מחודד בצלמו ודמותו של המנהיג הנערץ.

בשנים הקרובות לא נראה שיתחולל איזה שהוא מהפך אמיתי והאזרחים כנראה ימשיכו לסבול תחת השלטון העריץ אשר שולט בהם ביד רמה, והעולם? הוא ימשיך לטפל בבעיות יותר דחופות כישראל והפלסטיניים, ועד שהוא ייזכר לטפל בקצה השני של העולם ייקח זמן רב, אם בכלל...

שמעון פרס
הנשיא הנצחי...

בגיל 91, עם סיום תפקידו כנשיא המדינה ולאחר שמילא את כל התפקידים האפשריים בצמרת השלטון הישראלי, נכנס שמעון פרס לתפקידו הנוכחי כנשיא הנצחי של מדינת ישראל...

לא מעט אגדות ותוכניות נקשרו בפרס, וביעד אליו ילך לאחר סיום תפקידו בבית הנשיא, אבל פרס כמו פרס אינו ממהר לשום מקום, כוחו עוד במותניו ותוכניותיו ארוכות טווח... מה אתה חושב שאשכח למות? שאל פרס בציניות עוד אחד מהעיתונאים הטרחניים שהיה יכול להיות נכדו והפציר בו לפרוש מהפוליטיקה.

לאחר אין ספור מפלות ואכזבות, נמצא היום פרס במקום שהוא אינו זקוק עוד להיבחר, אולי בשל כך ואולי למרות זאת נהנה היום פרס משיעורי אהדה גבוהים במיוחד בציבור שמחזיר לו אהבה תחת השנאה והבוז שרחשו לעברו כל השנים.

מרום שנותיו ומעמדו מנהל פרס את סדר יומו כאיש ציבור מן השורה הראשונה, מחזיק לצידו מערך דוברות מסודר, וצוות של עוזרים מנהל את פגישותיו התכופות. כל מנהיג מדיני הבא לבקר בישראל מקפיד על ביקור ופגישה עם הנשיא פרס.

בעבר, בזמן ממשלת רבין, כאשר עלתה האפשרות שפרס יתחלף עם שולמית אלוני בתפקיד שרי החוץ והחינוך, אמר אחד מעוזריו ליצחק רבין שפרס נמצא במעמד שאפילו אם הוא יכהן כסגן שר ללא תיק - כל מדינאי בעולם שמגיע לישראל יבוא ויפגוש אותו... כעת הוא אפילו לא סגן שר ללא תיק, ועדיין כל המדינאים והפוליטיקאים מקפידים לשחר את פניו.

עם תחילת תפקידו הנוכחי נראה שהוא כאן בשביל להישאר ודמותו הגדולה תמשיך לעמוד כצל על ממשיכו בבית הנשיא, ואם אכן כמו שהוא הבטיח - הוא לא ישכח למות, אזי גם בסיכום המנהיגים של סוף השנה הבאה ניאלץ להקדיש לו פרק מיוחד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!