מורשעי הולילנד חופשיים עד להחלטה בערעור
שופט בית המשפט העליון נעם סולברג דחה את ביצוע עונש המאסר לכל מורשעי פרשת הולילנד, והם יישארו חופשיים עד להחלטה בערעור בעליון • חלק מהמורשעים יחוייבו בתשלום הקנסות באופן מיידי • הוא פירט את ההבדלים במצבם הבריאותי והאישי, אך פטר את כולם • רמז להבא? "הערעוריעם אינם ערעורי סרק. טענות הראויות להשמע"
- אלי שלזינגר ואלי יעקובי
- כ' אלול התשע"ד
- 1 תגובות
לופוליאנסקי בבית המשפט, פלאש90
שופט בית המשפט העליון נעם סולברג החליט הבוקר (ב') לעכב את כניסת מורשעי פרשת הולילנד לכלא, עד לאחר הדיון בערעור. משמעות ההחלטה היא כי המורשעים, ביניהם רה"מ לשעבר אולמרט וראש עיריית ירושלים לשעבר לופוליאנסקי, יישארו חופשיים לעוד כמה חודשים, בהם ידון בית המשפט העליון בערעורם.
השופט: "החלטתי אפוא להעתר לבקשת המערערים במה שנוגע לרכיב המאסר שבגזרי הדין של בית המשפט המחוזי – ביצוע עונשי המאסר יעוכב עד למתן פסק דין בערעורים".
ביחס לחלק מהמערערים קבע השופט כי אין הצדקה לעיכוב תשלום הקנסות הכספיים, וכי עליהם לשלמם: "החלטתי לדחות בקשה של חלק מן המערערים במה שנוגע לרכיב הקנס שבגזרי הדין של בית המשפט המחוזי – אין הצדקה לעיכוב ביצוע תשלום הקנסות הכספיים".
תגובת פרקליטותיו של אולמרט, עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג: "אנחנו שמחים על ההחלטה לעכב את ביצוע העונש. ההחלטה מבטאת את האינטרס הציבורי לפיו הערעור ישמע באופן שיאפשר התערבות בפסק הדין של בית המשפט המחוזי.
"אהוד אולמרט טען לכל אורך הדרך כי לא קיבל שוחד ולא עבר עבירה, ואכן בית המשפט העליון קובע היום כי הערעורים אינם ערעורי סרק. כעת ניתנה לאולמרט הזדמנות אמיתית שטענותיו ייבחנו בערעור על ידי בית המשפט העליון, בהרכב מורחב".
הסיבה שבגללה דחה השופט, היא הבנתו כי הערעור על פסק ביח המשפט המחוזי, אינו ערעור סרק: "הערעורים אינם ערעורי-סרק. גם אם על פני הדברים נראים עיקרי הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי מבוססים, וגם אם הַעֲרָכָה סבירה לעת הזאת היא כי המערערים, רובם ככולם, אכן יְרַצוּ בסופו של דבר עונשי מאסר לתקופות משמעותיות, הרי שישנן בפי המערערים כמה טענות – כלליות ופרטניות – הראויות להישמע".
השופט אינו מבחין בין המורשעים, ודוחה את המאסר לכולם. בהחלטתו כתב: "המערערים אינם עשויים מקשה אחת מבחינת טיב הראיות, העבירות והעונשים. גם נסיבותיהם האישיות שונות. חלקם במצוקה כספית, לחלקם דאגות אישיות ומשפחתיות, חלקם אינם עוד צעירים, יש מי שמצב בריאותו בכי רע, למרביתם זכויות רבות בעברם, וכולם מטבע הדברים חרדים מן המאסר. לא כל הטענות בנושאים הנ"ל יפות לכולם, וניתן לכאורה לרדת לרזולוציה שבה תֵעשה הבחנה בין המערערים השונים לעניין סיכוייהם בערעורים.
"ברם, בחינת המכלול וטענות נוספות שהועלו מעלה קשרי גומלין והשלכה הדדית אפשרית של טענות בערעור אחד על משנהו. גם ההיקף הגדול של המשפט, המורכבוּת הניכרת של הפרשה, ריבוי הפרטים, שפע הראיות, הרכיבים הרבים שבהכרעת הדין, כאמור, הם צד שווה לגבי כל המערערים. לפיכך החלטתי כי דין אחד יהיה לכולם במה שנוגע לעיכוב ביצוע גזר הדין".
השופט המשיך ונימק כי "חרף חומרתם הרבה של המעשים ושל העבירות, הרי שאין לומר כי נשקפת מן המערערים מסוכּנוּת כלפי הציבור. אין עבר פלילי למרבית המערערים (ולאלה שיש, למצער, אין זה עבר פלילי המלמד על מסוכנות), התנהגותם במשפט היתה תקינה, הם היו משוחררים במהלכו, ואין חשש ממשי להישנות מעשי-העבירה בתקופת עיכוב הביצוע.
"כיוצא בזה, תנאים וערבויות שנקבעו בבית המשפט המחוזי, מבטיחים במידה שיכולה להניח את הדעת את התייצבותם של המערערים בבית המשפט, ולריצוי העונש בבוא המועד ובהתאם לפסק הדין בערעורים".
השופט: "החלטתי אפוא להעתר לבקשת המערערים במה שנוגע לרכיב המאסר שבגזרי הדין של בית המשפט המחוזי – ביצוע עונשי המאסר יעוכב עד למתן פסק דין בערעורים".
ביחס לחלק מהמערערים קבע השופט כי אין הצדקה לעיכוב תשלום הקנסות הכספיים, וכי עליהם לשלמם: "החלטתי לדחות בקשה של חלק מן המערערים במה שנוגע לרכיב הקנס שבגזרי הדין של בית המשפט המחוזי – אין הצדקה לעיכוב ביצוע תשלום הקנסות הכספיים".
תגובת פרקליטותיו של אולמרט, עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג: "אנחנו שמחים על ההחלטה לעכב את ביצוע העונש. ההחלטה מבטאת את האינטרס הציבורי לפיו הערעור ישמע באופן שיאפשר התערבות בפסק הדין של בית המשפט המחוזי.
"אהוד אולמרט טען לכל אורך הדרך כי לא קיבל שוחד ולא עבר עבירה, ואכן בית המשפט העליון קובע היום כי הערעורים אינם ערעורי סרק. כעת ניתנה לאולמרט הזדמנות אמיתית שטענותיו ייבחנו בערעור על ידי בית המשפט העליון, בהרכב מורחב".
הסיבה שבגללה דחה השופט, היא הבנתו כי הערעור על פסק ביח המשפט המחוזי, אינו ערעור סרק: "הערעורים אינם ערעורי-סרק. גם אם על פני הדברים נראים עיקרי הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי מבוססים, וגם אם הַעֲרָכָה סבירה לעת הזאת היא כי המערערים, רובם ככולם, אכן יְרַצוּ בסופו של דבר עונשי מאסר לתקופות משמעותיות, הרי שישנן בפי המערערים כמה טענות – כלליות ופרטניות – הראויות להישמע".
השופט אינו מבחין בין המורשעים, ודוחה את המאסר לכולם. בהחלטתו כתב: "המערערים אינם עשויים מקשה אחת מבחינת טיב הראיות, העבירות והעונשים. גם נסיבותיהם האישיות שונות. חלקם במצוקה כספית, לחלקם דאגות אישיות ומשפחתיות, חלקם אינם עוד צעירים, יש מי שמצב בריאותו בכי רע, למרביתם זכויות רבות בעברם, וכולם מטבע הדברים חרדים מן המאסר. לא כל הטענות בנושאים הנ"ל יפות לכולם, וניתן לכאורה לרדת לרזולוציה שבה תֵעשה הבחנה בין המערערים השונים לעניין סיכוייהם בערעורים.
"ברם, בחינת המכלול וטענות נוספות שהועלו מעלה קשרי גומלין והשלכה הדדית אפשרית של טענות בערעור אחד על משנהו. גם ההיקף הגדול של המשפט, המורכבוּת הניכרת של הפרשה, ריבוי הפרטים, שפע הראיות, הרכיבים הרבים שבהכרעת הדין, כאמור, הם צד שווה לגבי כל המערערים. לפיכך החלטתי כי דין אחד יהיה לכולם במה שנוגע לעיכוב ביצוע גזר הדין".
השופט המשיך ונימק כי "חרף חומרתם הרבה של המעשים ושל העבירות, הרי שאין לומר כי נשקפת מן המערערים מסוכּנוּת כלפי הציבור. אין עבר פלילי למרבית המערערים (ולאלה שיש, למצער, אין זה עבר פלילי המלמד על מסוכנות), התנהגותם במשפט היתה תקינה, הם היו משוחררים במהלכו, ואין חשש ממשי להישנות מעשי-העבירה בתקופת עיכוב הביצוע.
"כיוצא בזה, תנאים וערבויות שנקבעו בבית המשפט המחוזי, מבטיחים במידה שיכולה להניח את הדעת את התייצבותם של המערערים בבית המשפט, ולריצוי העונש בבוא המועד ובהתאם לפסק הדין בערעורים".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות