התמונות הנדירות מישיבת חכמי לובלין שנמצאו בעליית הגג • צפו

ישיבת חכמי לובלין נחשבה בזמנה לאחת הישיבות הגדולות והחשובות באירופה. על אף שפעלה רק תשע שנים, שמה של הישיבה יצא למרחוק, והיא נודעה בייחודיותה בכך שהיא מספקת לתלמידיה - שהיו המובחרים שבמובחרים - אף צרכים פשוטים כלינה ואוכל.

על אף חשיבותה הרבה בעולם הישיבות במאה ה-20, נותרו ממנה תיעודים מעטים מאוד וכמעט ולא ניתן למצוא היום תמונות מחיי היומיום של הישיבה עצמה בשנים המעטות בהן פעלה עד שהושמדה ונשרפה בידי הנאצים בשנת 1940.

בשנת 2012, עשרות שנים אחרי חורבנה של הישיבה המקורית בלובלין, החלה עבודת שיפוצים בבית מספר 4 בכיכר השוק העתיקה של לובלין. כשהגיעו המשפצים לעליית הגג של הבית גילו ערימה גדולה מאוד של לוחות זכוכית המונחים אחד על גבי השני.

המשפצים הסקרנים מיהרו להסיר את האבק מעל הלוחות המסקרנים, ואחרי שניקו וסרקו אותם בזהירות רבה גילו את גודל הממצא וחשיבותו - מדובר היה בכ-2,700 נגטיבים המציגים אלפי רגעים שתועדו בידי צלמים מקצועיים, המספקים, בין השאר, הצצה לחיים היהודיים בלובלין בין מלחמות העולם.

טל שוורץ, העוסקת יחד עם תיאטרון NN בהנצחת יהדות לובלין מרחיבה: "אף שהאוסף מספק מידע עשיר על אודות החיים בלובלין בין שתי מלחמות העולם, במובן מסוים זהו מקור מידע "שותֵק". בתצלומים נראים פנים, מקומות, סגנונות לבוש והמון פרטים קטנים (חדי העין יוכלו לאתר אותם, אם יתבוננו היטב), אך שום טקסט אינו מצורף. הרוב המכריע של שמות האנשים המצולמים אינו ידוע לנו, וכל שביכולתנו לעשות הוא לנסות לחבר את פיסות המידע החזותי וליצור סיפור – סיפורה של עיר, סיפורה של קהילה שנחרבה, סיפורו של עולם שהיה ואיננו".

התמונות מתעדות פרוטרוטים של תושבי לובלין, תמונות קבוצתיות, צילומי חתונה, צילומים צבאיים המציגים חיילים רכובים על סוסיהם ואף סתם תמונות מחיי היומיום בלובלין. כחלק מכך, האוסף אף מחייה מחדש את ישיבת חכמי לובלין דרך מספר תמונות מאירועים שונים של הישיבה ומימי הלימודים בישיבה בהן נראים התלמידים מקובצים יחד עם רבניהם.

התמונות הגיעו לידי תיאטרון ה-NN הפולני שמציג אותן בתערוכה מיוחדת. לפני כשלושים שנים החל תיאטרון ה-NN להשתמש בשער גרודצקה שבלובלין כמקום להציג בו את הצגותיו. השער, שכונה אף "שער היהודים", הבדיל את חלקה היהודי של לובלין מהחלק הנוצרי שבה. בתחילת פעילות התיאטרון אנשיו לא ידעו דבר על העבר היהודי של השער ומקום משכנו של התיאטרון, אך משנודע להם החלו לפעול למען הנצחת זכרם של היהודים בדרכים שונות: איסוף פריטי ארכיון, הקלטת זכרונות של הניצולים ומציאת תצלומים נשכחים. תערוכה זו המציגה את חיי יהודי לובלין מצטרפת לתערוכות נוספות כדוגמתה.

בין התמונות המוצגות ניתן לראות את הנחת אבן היסוד של הישיבה. הישיבה הוקמה בשנת 1930 על ידי הרב יהודה מאיר שפירא, שנודע אף כמייסד הדף היומי. הרב שפירא נולד ב-1887 באימפריה האוסטרו הונגרית ונודע עוד מגיל צעיר כעילוי מבריק. במהלך 46 שנותיו הספיק להיות רבן של ארבע קהילות חשובות: גלינה, סניק, פיוטרקוב ולובלין. הוא שימש גם כציר בפרלמנט הפולני ונשיא "אגודת ישראל" בפולין, וזאת עוד בטרם ייסד ועמד בראש ישיבת חכמי לובלין.

בשנת 1940, אחרי כיבוש לובלין, השמידו הנאצים את הישיבה ושרפו את ספרייתה. לפי המסופר, הבעירה של ספרי הקודש של הישיבה ארכה כ-20 שעות. בביטאון הנוער הגרמני נכתב: "הייתה זו גאווה מיוחדת לנו להחריב את האקדמיה התלמודית הזאת, שהייתה נודעת כגדולה ביותר בפולין. השלכנו החוצה את כל הספרים הקדושים של היהודים והצתנו אותם. עשרים שעות שלמות השתוללו הלהבות. יהודי לובלין עמדו מסביב ובכו, תזמורת צבאית הוזמנה והצלילים העליזים של המוזיקה החיילית החרישו את יללת היהודים".

אחרי השואה הוקמה הישיבה מחדש בבני ברק, כזכר והמשך לישיבה המקורית שזכתה לתשע שנות קיום בלבד.

(תודה מיוחדת לטל שוורץ על עזרתה בהכנת הכתבה).

התמונות האבודותצילום: תיאטרון NN - שער גרודצקה

התמונות האבודותצילום: תיאטרון NN - שער גרודצקה

התמונות האבודותצילום: תיאטרון NN - שער גרודצקה

התמונות האבודותצילום: תיאטרון NN - שער גרודצקה

התמונות האבודותצילום: תיאטרון NN - שער גרודצקה

התמונות האבודותצילום: תיאטרון NN - שער גרודצקה

התמונות האבודותצילום: תיאטרון NN - שער גרודצקה

התמונות האבודותצילום: תיאטרון NN - שער גרודצקה

התמונות האבודותצילום: תיאטרון NN - שער גרודצקה

התמונות האבודותצילום: תיאטרון NN - שער גרודצקה

התמונות האבודותצילום: תיאטרון NN - שער גרודצקה

התמונות האבודותצילום: תיאטרון NN - שער גרודצקה

התמונות האבודותצילום: תיאטרון NN - שער גרודצקה

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!