רוב נפגעי התקיפות האנטישמיות האלימות במערב – יהודים חרדים

יהודים חרדים הם היעד העיקרי לתקיפות אנטישמיות פיסיות במערב, לא רק משום שהם מזוהים בקלות כיהודים, אלא גם משום שהם נתפסים כחסרי מגן. התקיפות הפיסיות נוטות להתרחש במספר מצומצם של שכונות, על פי רוב ברחוב או בתחבורה ציבורית, ורובן אינן פרי תכנון מוקדם. עורכי הדו"ח: "המאבק באנטישמיות דורש פעולות שיטור, העמדה לדין והסברה ממוקדות, ולא סיסמאות וזעקות 'געוואלד'"

הדו"ח השנתי של המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו של אוניברסיטת ת"א על מצב האנטישמיות בעולם, שנעשה בשיתוף "הליגה נגד השמצה" ומתפרסם זו השנה ה-22 ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, קובע כי יהודים חרדים הם היעד העיקרי לתקיפות אנטישמיות פיסיות במערב, דוגמת מכות, יריקות והשלכת חפצים. הדו"ח מתבסס על ניתוח של עשרות תקיפות פיסיות מדווחות בניו-יורק, שבה התרחש ב-2022 המספר הגדול ביותר של תקיפות כאלה בארה"ב, בלונדון, שבה התרחש המספר הגדול ביתר של תקיפות כאלה באירופה, ובערים נוספות.

על פי הדו"ח, התקיפות הפיסיות מתרחשות במספר מצומצם של שכונות, על פי רוב ברחוב או בתחבורה ציבורית ולא בסמוך לבתי כנסת, ורובן אינן פרי תכנון מוקדם ומדוקדק. חרדים הם הקורבנות העיקריים לא רק משום שהם מזוהים בקלות כיהודים, אלא גם משום שהם נתפסים כחסרי מגן. אף שמבחינה משפטית כל התקיפות הן פשע שנאה אנטישמי, בחלק מהמקרים לא ברור אם המניע הוא אנטישמיות מושרשת או בריונות שמחפשת אחר קורבנות.

פרופ' אוריה שביט, ראש המרכז לחקר יהדות אירופה בימנו, באוניברסיטת תל אביב: "עולה מהמחקר שפעולות שיטור והסברה ממוקדות במספר מוגבל של מרחבים עירוניים במדינות שונות במערב עשויות להביא לירידה משמעותית במספר התקיפות האנטישמיות האלימות. המאבק באנטישמיות חייב לכלול יותר יעדים ברורים, מעשיים, מדידים ושקופים, ופחות הצהרות וזעקות געוואלד".

ד"ר קרל יונקר, חוקר בכיר במרכז, שניהל את המחקר על טיבן של התקיפות האנטישמיות, ציין: "היה מטריד מאוד לגלות בעבודת השדה בלונדון שיש חרדים שרואים באנטישמיות גזירת-גורל של יהודים בגולה, וחלקם אף מאשימים את בני הקהילה עצמם באחריות למצב".

ג'ונתן גרינבלט, המנכ"ל העולמי של הליגה נגד השמצה: "הנתונים בדו"ח שמתפרסם היום מדאיגים מאוד. מטריד לראות את העליה המשמעותית באירועים אנטישמיים ובמגמות שונות בארה"ב ובמדינות נוספות. ב-2022 לא היו אירועים מוגדרים שניתן לקשור לעליית האנטישמיות, מה שמעיד על עומקה של שנאת היהודים ברחבי העולם. אנו גאים על שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת תל אביב בפרסום הדו"ח השנתי החשוב הזה, שעתיד לשמש מקור מידע עבור ממשלות וארגונים ולסייע במאבק נגד מגמות אנטישמיות".

הדו"ח השנתי מעלה כי ב-2022 נרשם גידול משמעותי במספר התקריות האנטישמיות בארה"ב ובמדינות נוספות, לצד ירידה במדינות אחרות. הליגה נגד השמצה תיעדה 3,697 תקריות אנטישמיות בארה"ב לעומת 2,717 ב-2021, שהייתה שנת שיא בפני עצמה. משטרת ניו-יורק רשמה ב-2022 261 פשעי שנאה נגד יהודים לעומת 214 ב-2021, משטרת לוס אנג'לס – 86 לעומת 79, ומשטרת שיקגו – 38 לעומת 8.

לדברי מחברי הדו"ח, ניכרה מגמה מטרידה של "נרמול הטרלול" בשיח הציבורי האמריקאי. מספר התקריות של הפצת תעמולה אנטישמית מצד חסידי העליונות הלבנה בארה"ב גדל כמעט פי שלושה לעומת 2021 ל-852.

עורכי הדו"ח ציינו כי גידול מסוים במספר התקריות האנטישמיות המתועדות ב-2022 לעומת 2021 נרשם בין השאר גם בבלגיה, בהונגריה, באיטליה ובאוסטרליה. בבלגיה תועדו 17 תקיפות על רקע אנטישמיות לעומת שלוש ב-2021. זהו המספר הגדול ביותר שתועד מאז 2016, אז אירעו במדינה שבע תקיפות.

בכמה מדינות נרשמה ירידה יחסית ל-2021 במספר התקריות, ובהן בולטות גרמניה, אוסטריה, צרפת, בריטניה, קנדה וארגנטינה. בגרמניה תועדו 2,649 "פשעים פוליטיים על רקע אנטישמי" לעומת 3,028 שתועדו ב-2021, מספר השיא המתועד. עם זאת, מספר התקריות בגרמניה ב-2022 נותר גבוה משמעותית ממספרן ב-2020 וב-2019. בצרפת תועדו 436 תקריות לעומת 589 ב-2021, 339 ב-2020 ו-687 ב-2019.

פרופ' שביט וד"ר יונקר ציינו, כי נתוני השיא של 2021 יוחסו בעיקרם למתחים החברתיים שיצרה מגפת הקורונה ולתגובות למבצע "שומר החומות" בעזה, ומכאן שהנתונים לשנת 2022 מעידים ששורשיו של גל האנטישמיות הנוכחי עמוקים יותר, במיוחד בארה"ב. הם מצביעים על שלושה גורמים משתלבים: התגברות של מתחים חברתיים ותרבותיים; עליית הימין הרדיקלי והשמאל הרדיקלי על חשבון המרכז הפוליטי; והשגשוג של "תיבות תהודה" ברשתות החברתיות שבהן מופצות תיאוריות קונספירציה כאמת בלתי מעורערת. "המציאות שבה חברות גדולות עושות כסף גדול מהפצת שקרים גדולים דורשת תיקון", אמר פרופ' שביט.

בסקירה על רוסיה מציין הדו"ח כי בשנה האחרונה תועדו התבטאויות אנטישמיות מדאיגות של מקורבים לשלטונו של פוטין, לצד שימוש ציני מתמשך בזיכרון השואה מצדו של המשטר הרוסי. אלה מעלים את החשש כי יהודי רוסיה יהפכו לשעיר לעזאזל לכישלון הצבאי של המשטר. "פשיסטים לעולם אינם בעלי ברית מהימנים למיעוטים דתיים ולהגנה על זכויות אדם", ציין הדו"ח.

מאמרי העומק בדו"ח עוסקים בין השאר בכניסה של שתי מפלגות אנטישמיות קטנות לבית העליון של הפרלמנט היפני, ולתעמולה האנטישמית החריפה שהחלו לנקוט הח'ותים בתימן. "ב-2022 התברר שוב שאנטישמיות אינה זקוקה לנוכחות של יהודים או ליריבות ישירה עם ישראל כדי למצוא תומכים", מציין הדו"ח. מאמרי עומק נוספים בדו"ח עוסקים בניסיון ההפיכה הכושל של קבוצה אנטישמית בגרמניה, בהבדלים בין האנטישמיות בימין הרדיקלי האמריקאי בן-זמננו לאנטישמיות אמריקאית לבנה בעבר, בזרמים אנטישמיים בתנועת העבריים השחורים בארה"ב, ובמאבק המשפטי על החופש להפיץ תעמולה אנטישמית בארה"ב.

ראש המרכז, פרופ' אוריה שביט, ציין: "גם בישראל נדרש חשבון נפש. בחודשים האחרונים השמיעו חברי כנסת יהודים ביטויים גזעניים מצמררים, שהיו מביאים לסיום מיידי של הקריירה בכל דמוקרטיה מערבית אחרת. עם כל הצער שבדבר, ערב יום השואה הזה צריך להזכיר שגזענות יהודית אינה טובה מכל גזענות אחרת. יש לגנות אותה, להחרים אותה ולמגר אותה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!