פרידה מאגדה: כך הכרתי את מיכאל שניצלער // טור אישי

שבת פרשת שמיני יוצאת, מקווה שיהי השבוע הבא לטובה ולברכה, פותח את הפלאפון והמחשב באיחור של כחצי שעה ומגלה לתדהמתי ולחרדתי ידיעות ש"מיכאל שניצלער איננו".

אני עוד מקווה ששוב מדובר בהנפצה כמו לפני כמה שנים שהתבררה לבסוף כפייק ניוז, מרפרש בין הסטטוסים, הקבוצות מנסה להשיג כל בדל של מידע אולי יש עוד תקווה אולי זה לא נכון, אין מצב.

ככל שעוברות השעות, הסטטוסים והתגובות של חבריו לתעשייה מתרבות, אני מבין שהנורא מכל קרה. כשהשבת יוצאת לפנות בוקר בארה"ב זה הופך עוד יותר לרשמי. לא חל שינוי במצבו במהלך השבת. לא התרחש נס וניאלץ להמתין לתחיית המתים.

את מיכאל לא הכרתי אישית. לא זכיתי. אין לי סלפי איתו ומעולם לא ראיתיו מקרוב. החיבור הרגשי אליו נעשה כמו 90 אחוז ממכריו - דרך המוסיקה, השירה הטהורה וההגשה הייחודית שלו, המרגשת, הסוחפת והמרטיטה. כמה דמעתי במהלך כ-30 שנות חיי עד כה אי אפשר למנות.

'לעכטעלע', 'ברכת הבנים', 'ברכת כהנים', 'כל נדרי', 'מאמע רחל', 'א מצה אין אויוון' ועוד ועוד כולו מלא חן ורגש. בכל שיר ושיר הגשה ייחודית בדקדוק רב, בקול עבות, בלב שמח והיכן שצריך גם לב נשבר. והעיקר הוא שבכל אחד יש מסר לחיזוק ולעידוד הציבור, לא סתם סיפור נחמד ומרטיט בשביל למלא עוד אלבום.

למרות גדלותו בשירה, לא גבה ליבו ולא רמו עיניו. התייחס לכל פונה באהבה, בחיבה ובחיוך כובש. פינה חמה מיוחדת היתה לו עבור הילדים המיוחדים למיניהם, שר להם ואיתם בכל עת. עודד וחיזק את רוחם ומי שחזה במעמדים האלה לא יכל שלא להתפעם ולהעריץ.

מיכאל אמנם כבר הלך לעולמו וכעת מנעים ומזמר בישיבה של מעלה עם 'יוסל'ן דעם חזן', ר' שמחה, 'יואלי בראך' ו'מענדעלע' ומשתעשע עם כל האישים והדמויות עליהם הושתתו שיריו המצמררים, אך ברכה מרובה הותיר לנו, אוצר בלום לזכרון עולם, את אלבומיו ושיריו שיהפכו לנכס צאן ברזל במוזיקה החסידית.

יהי זכרו ברוך וזכותו הגדולה תגן עלינו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!