הטלפון צלצל ובת ה-5 הודיעה: "אמא לא יכולה, תתקשרו אחרי שיבוא המשיח"

מאז החל בעלה ללמוד בכולל, היתה הגב' לילך לאה וייסברג עמוסה במיוחד. היא העמידה על עצמה את עול הפרנסה כולו, ודחקה בבעלה שיקדיש את כל עתותיו ללימוד התורה: "להרוויח כסף גם אני יכולה", היא אמרה לו, "אבל לצלול אל תוך הסוגיות ולהתאמץ להבין את דברי רש"י והתוספות – בזה אני לא יכולה לעזור לך...".

לתרומה ליתומי משפחת וייסברג הקליקו כאן>>>

הוא שמע בקולה, וכך הפך בעל התשובה הטרי אייל וייסברג, לאברך כולל חריף ובקי בכל מכמני הש"ס, תלמיד חכם מופלג שאין לו בעולמו אלא ד' אמות של הלכה. אחרי שהוציא תואר ועבד כמנהל של מספר מפעלים, הוא נטש את כל העיסוק בעולם הזה, והקדיש את כל כולו לעיסוק בתורת הנצח, בחיי העולם הבא.

היא החלה לעבוד במספר מקומת במקביל, במסגרת המקצוע כאחות רחמנייה. היא עבדה בקופת חולים ובמכון 'פועה', היא קיבלה נשים בביתה באופן פרטי, ועשתה משמרות כפולות בהזדמנויות רבות, כדי להגדיל הכנסה ולפרנס את בעלה ואת ששת ילדיהם המתוקים שנולדו, ושגדלו בבית שכל כולו קודש לה' ולתורתו.

בימים שלפני חג הפסח נפטרה לילך. הגידול הסרטני שהתגלה בגופה לפני כשנתיים, התפשט והתעצם בעקביות ובאגרסיביות, למרות כל הטיפולים הקשים והמרים שעברה בניסיון לדכא אותו.

הבעל והילדים צעדו אחר מיטתה, בוכים את נשמתם, לא מצליחים לעכל את האסון הנורא. האמא הכל כך אוהבת ומסורה שהיתה להם, נטמנה בין רגבי עפרו של בית העלמין בקריית אתא בה הם מתגוררים.

אבל הטלפון ממשיך לצלצל. לא כל תושבות קריית אתא והקריות האחרות בסביבה, מעודכנות בכך שהאחות הרחמנייה נפטרה. הן מתקשרות ומבקשות לתאם תור. הילדים עונים לטלפונים, ונאלצים לבשר את הבשורה המרה פעם אחר פעם. פעם זה הילד הבכור בן ה-17, תלמיד ישיבת 'אור ישראל' המעטירה בפתח תקוה, שעדיין בימי חופשת 'בין הזמנים' שלו, ופעם זאת הקטנה בת החמש שמסבירה בידענות ש"אמא שלי לא יכולה עכשיו... היא נפטרה, אז תתקשרו אחרי שיבוא המשיח...".

בביתה של לילך ע"ה נותרו בעלה וששת היתומים הצעירים, אין להם משען ומשענה. המשפחה מסביב מעוטת יכולת, אין להם קרובי משפחה רבים, הם לא היו חברים בקהילה גדולה שיכולה להתגייס ולתמוך, 'סתם' משפחה של יהודים עובדי ה', יראים ושלמים שהתגוררו להם בקריית אתא, והקימו משפחה לתפארת.

עכשיו הם זקוקים לעזרתו של עם ישראל, היתומים שאיבדו את אימם, שהיתה גם המפרנסת היחידה בבית. האב האברך שלא יודע את נפשו מרוב צער, לאחר שנלקחה ממנו רעייתו שהיתה כל כך מסורה ודואגת, ובעיקר תומכת ומסייעת.

הילדים האלו חייבים לקבל את הגב שלנו, את התמיכה הכלכלית הבסיסית, כדי שיוכלו להמשיך ולצעוד בדרך הזאת, אחרי כל כך הרבה מסירות נפש שמסרו הוריהם את נפשם כדי לגדל אותם לתורה וליראת שמים.

לתרומה ליתומי משפחת וייסברג הקליקו כאן>>>

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!