מִי בְקִצּוֹ • 12 המאורות שכבו בעולם התורה בתשע"ד
בשנת התשע"ד שיכל עם ישראל 12 ממנהיגיו • 'בחדרי חרדים' בפרקי זיכרון לגדולי ישראל שאינם עמנו עוד • מלבד הגר"ע יוסף, נפרדה ירושלים מהגאונים רבי נטע פריינד ורבי זונדל קרויזר • המגידים רבי ראובן קרלנשטיין ורבי יעקב גלינסקי • מנהיג הציונות הדתית והדיין הבעלזאי • ה'יקה' האחרון, העילוי מחברון ואורה של באר שבע • האדמו"ר מיפו והאדמו"ר מסוקולוב-קוצק
- משה ויסברג
- כ"ב אלול התשע"ד
- 9 תגובות
צילום: פלאש 90
עם סיום של שנת תשע"ד, אתר 'בחדרי חרדים' מסכם עבורכם את 12 הלוויות הגדולות של השנה, בהן ליוו המוני בית ישראל כצאן ללא רועה את גדולי ישראל, ראשי הישיבות והאדמו"רים, שהותירו את עדת תלמידהם וחסידיהם לבכי ולאנחות.
כולנו זוכרים את הלווית המיליון - אחר מיטתו של מנהיג יהדות ספרד הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, אך בשנה האחרונה איבד כלל ישראל עוד י"א מאורות, מנהיגי הדור וקברניטיו, ראשי ישיבות ויושבי על מדין, אדמו"רים ו'מגידים'.
תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
מגדולי חכמי ירושלים
הפטירה הראשונה השנה, התרחשה בח' בתשרי: ירושלים איבדה את מעתיק השמועה ומגדולי ישישיה, הגאון הצדיק רבי נטע פריינד זצ"ל בן ה-89, ששימש כראש ישיבת 'עץ חיים' לצעירים וישיבת 'דושינסקיא' לצעירים, ונודע כנואם בחסד ודרשן מפורסם.
למעלה מאלף תלמידים התחנכו על ידו במהלך עשרות השנים בהן הרביץ תורה. מתוכם ראשי ישיבות, אדמו"רים, רבנים ומגידי שיעורים נודעים, המכהנים פאר ברבנות ובקהילות ישראל ומנהיגים את קהלם.
"מרן"
מנהיג יהדות ספרד:
בג' במר חשוון חשכו המאורות, ובבית החולים 'הדסה עין כרם' בירושלים החזיר את נשמתו נשיא מועצת חכמי התורה הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, בגיל 93, ועל רקע קולות הבכי והיתמות של האלפים שמילאו את בית החולים כלא מאמינים.
במסע הלוויה ענק שירושלים טרם ראתה כמוהו, השתתפו בין חצי מיליון למיליון איש, שהלכו אחר מיטתו של מנהיגה הרוחני הגדול של יהדות המזרח מ'פורת יוסף' בגאולה ועד לבית החיים סנהדריה בבירה.
עד מהרה הפך קברו של הגר"ע למקום תפילה המוני, מידי יום ביומו ומידי חודש בחודשו, והצומת במקום נקראת בסלנג 'צומת מרן'. עם פטירתו הותיר הגר"ע זצ"ל את תנועת ש"ס יתומה, ורק חצי שנה לאחר מכן מונה הגר"ש כהן כממשיכו בתפקיד נשיא מועצת חכמי התורה של המפלגה.
מנהיג הציונות הדתית
בט"ז במר חשוון התעטפה הציונות הדתית באבל.
הגאון רבי אברהם צוקרמן זצ"ל, ראש מרכז ישיבות 'בני עקיבא', השיב את נשמתו בגיל 96 בבית החולים הלל יפה בחדרה - שם אושפז מספר ימים קודם פטירתו.
הרב צוקרמן זצ"ל היה אחרון תלמידי ישיבת נובהרדוק, והוא הותיר אחריו למעלה ממאה נינים.
במסע הלוויה ענק ורווי חובשי כיפות סרוגות, הובא הרב צוקרמן למנוחות בכפר הרוא"ה.
הדיין הבעלזאי
בי"ח במר חשוון, הוכו חסידי בעלזא בהלפ.
בבני-ברק נפטר באופן פתאומי, בגיל 66, חבר בד"ץ 'מחזיקי הדת' ורב בית המדרש של בעלזא ברחוב בן יעקב, הגאון רבי חיים יחיאל רויטמן זצ"ל.
הרב רויטמן היה מפארי נכבדי ורבני בעלזא בארץ הקודש, ואף כיהן בתפקיד 'הבוחן הראשי' לכל הדיינים הצעירים שהתמנו בשנים האחרונות לכהן בנזר ההוראה בקהל מחזיקי הדת.
הרב רויטמן היה עומד בראש המחנה במערכות קדושות בציבור החרדי בשם רבני בעלזא, ניהל ביד רמה בעוז ובגאון את מושבי הבית דין צדק ללא מורא וללא חת. כמו כן היה מראשי המאבק - בשליחות האדמו"ר מבעלזא - במכשירים הסלולריים הלא מאושרים ובאינטרנט הלא מסונן, ולקח את הדבר כפרוייקט אישי לתיקון.
אלפים מחסידי בעלזא צעדו אחר מיטתו וביכו את לכתו.
המגיד שמסר את נפשו
בי' טבת, לאחר שנים של סבל ובגיל 66 בלבד, נפטר ה'מגיד מישרים' המפורסם הגאון רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל.
במשך שנים כיתת רבי ראובן את רגליו ומסר אלפי שיחות מוסר ודרשות בכל רחבי הארץ, כאשר רבים היו נוהרים לדרשתו המפורסמת מידי שבת בשבתות החורף בבית הכנסת איצקוביץ בבני ברק, שם בטוב טעם ודעת היה מוסר שיעור בפרשת השבוע, כאשר פעמים אף היה מגיע במסירות נפש מביתו המרוחק כשהוא מרותק לכסא גלגלים.
מקים עולה של תורה בבאר שבע
בי"ג טבת נפרדה בירת הדרום - באר שבע יחד עם עולם התשובה מהגאון רבי בנימין בצרי זצ"ל, ראש מוסדות 'בית יוסף', שלאחר מחלה השיב את נשמתו בגיל 57.
בבחרותו למד הרב בצרי בישיבת 'קול תורה', ובהמשך עסק רבות בחזרה בתשובה, ופתח ישיבה לחוזרים בתשובה ומדרשייה לבנות בבאר שבע. בין השאר כיהן כראש המרכז התורני "בית יוסף" בעיר, ונודע כאחד מגדולי מחזירי התשובה בכלל ובעיר באר שבע בפרט.
הרב בצרי התפרסם מאוד בזכות מעמד הסליחות הענק שנערך מידי שנה בערב יום הכיפורים, ובו השתתפו דרך קבע כ-18 אלף איש. רבים רבים חייבים לו את חייהם ברוחניות ובגשמיות.
הרב בצרי קירב מאות לרבי נחמן מברסלב, וכל ראש השנה היה מגיע בעצמו לאומן שבאוקראינה עם מאות מתלמידיו, שם אף מסר את השיעור המרכזי ב'קלויז' הספרדי בימי ראש השנה.
האדמו"ר מסוקולוב-קוצק זצ"ל
בי"ט טבת הלך לעולמו האדמו"ר מסוקולוב קוצק זצ"ל והוא בן 92.
האדמו"ר היה בצעירותו מתלמידי ישיבת חכמי לובלין. בעודו לומד בלובלין, נפטר אביו הגדול רבי משה דוד זצ"ל, למגינת ליבו של הסבא האדמו"ר מסוקולוב זצ"ל.
בערב מלחמת העולם השניה, אלול תרצ"ט, בדרך מישיבת חכמי לובלין, עצר באוטווצק, שם שהה הסבא האדמו"ר מסוקולוב זצ"ל שקירב את נכדו היתום.
האדמו"ר התגלגל בימי המלחמה לגולת יפן ושנחאי ושם התחזק בלימודו, וכל העת נצר את בקשת זקינו האדמו"ר, להמשיך בגינוני האדמו"רות ובדרך אבותיו הקדושים.
אחרון המגידים
בכ"ב שבט התייתם עולם המגידים עם פטירתו של זקן המגידי מישרים, הגאון הצדיק רבי יעקב יצחק גלינסקי זצ"ל, והוא בן 93.
דרשותיו של ר' יענקל'ה הפכו לאבני יסוד בעולם המוסר, ורבים מהמגידים והדרשנים רואים עצמם כתלמידיו. דרשנותו הייתה מתבססת על שיטת המוסר של נובהרדוק, והוא היה מרבה לתבל את דבריו בסיפורים ובמילתא דבדיחותא, וכך היה כובש את ליבות השומעים.
במשך שנים רבות נהג לפקוד יישובי עולים ברחבי ישראל ולדרוש בפני התושבים. היה מרבה בדרשותיו גם בסיפורים ותיאורים מן התקופה שלמד בישיבת נובהרדוק. משלים ואמרות כנף שהפכו נכסי צאן ברזל בעולם הדרשנות, ומשמשים את הדרשנים והמגידים עד היום, במושגים ובחידושים שטבע ר' יענק'לה זצ"ל.
העילוי מחברון
בכ"ה בשבט התעטפו המוני תלמידי ישיבת 'חברון' בירושלים באבל, עת הלך לעולמו הגאון רבי יצחק לנדא זצ"ל, מראשי הישיבה, לאחר שבשנים האחרונות לקה במחלה הממאירה, וחייו נגדעו כשהוא בן 59 בלבד.
בהיותו בחור למד בישיבת 'חברון', בה התחבב על רבותיו, ועם נישואיו התמנה כר"מ - בתחילה בחברון-גאולה ובהמשך ב'גבעת מרדכי', ושיעוריו בישיבה היו לשם דבר.
האדמו"ר של יפו
בכ"א אדר ב', בבוקרו של יום, התעוררו חסידי ומעריצי האדמו"ר רבי זיידא שמואל שמעלקא רוזנבוים מביטשקוב זצ"ל, מי שכונה בפי כל כ'רבי של יפו', למשמע הבשורה על פטירת האדמו"ר בגיל 62 בלבד.
הרבי מביטשקוב זצ"ל היה לסמל של אהבת ישראל לכל יחיד ויחיד, והוא הותיר אחריו קהילה יתומה ביפו. אך עד מהרה - כבר במסע ההלוויה - הוכתר בנו האדמו"ר לממשיך דרכו, ואכן האדמו"ר הצעיר והכריזמטי ממלא את החלל הגדול שהותיר אביו, ורבים נוהרים לטישים אותם הוא עורך מידי מוצאי שבת, כממשיך מסורת אביו הגדול.
כבה 'אור החמה'
בח' באייר איבדה ירושלים את הגאון הצדיק רבי זונדל קרויזר זצ"ל, מגדולי תלמידי החכמים שבעיר ובעל מחבר ספרי 'אור החמה'.
רבי זונדל כיהן כאחד מרבני ישיבת 'כוכב יעקב -טשעבין', חי בתנאי דחק ועסק בתורה כל ימיו. רבים נעזרו בברכותיו ובעצותיו, והמוני בני ירושלים השתתפו במסע הלוויתו של שריד לדור דעה שנאסף למרומים בגיל 90.
ה'יקה' האחרון
אלפי תלמידי ובוגרי ישיבת 'קול תורה' הירושלמית הלכו בז' באב אחר מיטתו של הגאון רבי ישראל בונדהיים זצ"ל, ששימש עשרות שנים כר"מ בישיבה לצעירים.
בבחרותו התמנה על ידי ראשי ישיבת "קול תורה" לשמש כר"מ בישיבה לצעירים שעל ידי הישיבה, ובמשך שנתיים לפני חתונתו שימש כבר בתפקיד זה - עד לזמן החורף האחרון, במשך למעלה משישים שנים.
עשרות בשנים הרביץ תורה לאלפים והעמיד תלמידים הרבה. שיעוריו שנאמרו בהסברה ובנעימות, הצטיינו בירידה לעומק הפשט, בשימת דגש על כל הנקודות הטעונות ביאור. היה 'מנעים' את התורה על תלמידיו, שנכרכו בו ודבקו בתורתו ובאישיותו. תלמידים רבים נבנו ממנו בלימוד וחבים לו את כל חייהם התורניים.
הרב בונדהיים זצ"ל נמנה על זן נכחד של יהודי גרמניה החרדים ה'יקים', שלא בנמצא בימינו. התייצב תמיד כארי לעשות את המוטל עליו ללא שום דחיות ובזריזות נעורים, אף בזמני חולשה ולחץ, ללא שום תירוץ או הסבר לדחות את רצון שמים. הקים את מפעל הגניזה הגדול ועמד בראש מאבקי היהדות בשכונת בית וגן בירושלים.
תהא נשמתם צרורה בצרור החיים
כולנו זוכרים את הלווית המיליון - אחר מיטתו של מנהיג יהדות ספרד הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, אך בשנה האחרונה איבד כלל ישראל עוד י"א מאורות, מנהיגי הדור וקברניטיו, ראשי ישיבות ויושבי על מדין, אדמו"רים ו'מגידים'.
תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
צילום: צילום: באדיבות המשפחה
מגדולי חכמי ירושלים
הפטירה הראשונה השנה, התרחשה בח' בתשרי: ירושלים איבדה את מעתיק השמועה ומגדולי ישישיה, הגאון הצדיק רבי נטע פריינד זצ"ל בן ה-89, ששימש כראש ישיבת 'עץ חיים' לצעירים וישיבת 'דושינסקיא' לצעירים, ונודע כנואם בחסד ודרשן מפורסם.
למעלה מאלף תלמידים התחנכו על ידו במהלך עשרות השנים בהן הרביץ תורה. מתוכם ראשי ישיבות, אדמו"רים, רבנים ומגידי שיעורים נודעים, המכהנים פאר ברבנות ובקהילות ישראל ומנהיגים את קהלם.
צילום: צילום: יעקב כהן
"מרן"
מנהיג יהדות ספרד:
בג' במר חשוון חשכו המאורות, ובבית החולים 'הדסה עין כרם' בירושלים החזיר את נשמתו נשיא מועצת חכמי התורה הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, בגיל 93, ועל רקע קולות הבכי והיתמות של האלפים שמילאו את בית החולים כלא מאמינים.
במסע הלוויה ענק שירושלים טרם ראתה כמוהו, השתתפו בין חצי מיליון למיליון איש, שהלכו אחר מיטתו של מנהיגה הרוחני הגדול של יהדות המזרח מ'פורת יוסף' בגאולה ועד לבית החיים סנהדריה בבירה.
עד מהרה הפך קברו של הגר"ע למקום תפילה המוני, מידי יום ביומו ומידי חודש בחודשו, והצומת במקום נקראת בסלנג 'צומת מרן'. עם פטירתו הותיר הגר"ע זצ"ל את תנועת ש"ס יתומה, ורק חצי שנה לאחר מכן מונה הגר"ש כהן כממשיכו בתפקיד נשיא מועצת חכמי התורה של המפלגה.
צילום: צילום: YESHIVA.ORG
מנהיג הציונות הדתית
בט"ז במר חשוון התעטפה הציונות הדתית באבל.
הגאון רבי אברהם צוקרמן זצ"ל, ראש מרכז ישיבות 'בני עקיבא', השיב את נשמתו בגיל 96 בבית החולים הלל יפה בחדרה - שם אושפז מספר ימים קודם פטירתו.
הרב צוקרמן זצ"ל היה אחרון תלמידי ישיבת נובהרדוק, והוא הותיר אחריו למעלה ממאה נינים.
במסע הלוויה ענק ורווי חובשי כיפות סרוגות, הובא הרב צוקרמן למנוחות בכפר הרוא"ה.
צילום: צילום: בחדרי חרדים
הדיין הבעלזאי
בי"ח במר חשוון, הוכו חסידי בעלזא בהלפ.
בבני-ברק נפטר באופן פתאומי, בגיל 66, חבר בד"ץ 'מחזיקי הדת' ורב בית המדרש של בעלזא ברחוב בן יעקב, הגאון רבי חיים יחיאל רויטמן זצ"ל.
הרב רויטמן היה מפארי נכבדי ורבני בעלזא בארץ הקודש, ואף כיהן בתפקיד 'הבוחן הראשי' לכל הדיינים הצעירים שהתמנו בשנים האחרונות לכהן בנזר ההוראה בקהל מחזיקי הדת.
הרב רויטמן היה עומד בראש המחנה במערכות קדושות בציבור החרדי בשם רבני בעלזא, ניהל ביד רמה בעוז ובגאון את מושבי הבית דין צדק ללא מורא וללא חת. כמו כן היה מראשי המאבק - בשליחות האדמו"ר מבעלזא - במכשירים הסלולריים הלא מאושרים ובאינטרנט הלא מסונן, ולקח את הדבר כפרוייקט אישי לתיקון.
אלפים מחסידי בעלזא צעדו אחר מיטתו וביכו את לכתו.
צילום: צילום: מתתיהו גולדברג
המגיד שמסר את נפשו
בי' טבת, לאחר שנים של סבל ובגיל 66 בלבד, נפטר ה'מגיד מישרים' המפורסם הגאון רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל.
במשך שנים כיתת רבי ראובן את רגליו ומסר אלפי שיחות מוסר ודרשות בכל רחבי הארץ, כאשר רבים היו נוהרים לדרשתו המפורסמת מידי שבת בשבתות החורף בבית הכנסת איצקוביץ בבני ברק, שם בטוב טעם ודעת היה מוסר שיעור בפרשת השבוע, כאשר פעמים אף היה מגיע במסירות נפש מביתו המרוחק כשהוא מרותק לכסא גלגלים.
צילום: צילום: יעקב כהן
מקים עולה של תורה בבאר שבע
בי"ג טבת נפרדה בירת הדרום - באר שבע יחד עם עולם התשובה מהגאון רבי בנימין בצרי זצ"ל, ראש מוסדות 'בית יוסף', שלאחר מחלה השיב את נשמתו בגיל 57.
בבחרותו למד הרב בצרי בישיבת 'קול תורה', ובהמשך עסק רבות בחזרה בתשובה, ופתח ישיבה לחוזרים בתשובה ומדרשייה לבנות בבאר שבע. בין השאר כיהן כראש המרכז התורני "בית יוסף" בעיר, ונודע כאחד מגדולי מחזירי התשובה בכלל ובעיר באר שבע בפרט.
הרב בצרי התפרסם מאוד בזכות מעמד הסליחות הענק שנערך מידי שנה בערב יום הכיפורים, ובו השתתפו דרך קבע כ-18 אלף איש. רבים רבים חייבים לו את חייהם ברוחניות ובגשמיות.
הרב בצרי קירב מאות לרבי נחמן מברסלב, וכל ראש השנה היה מגיע בעצמו לאומן שבאוקראינה עם מאות מתלמידיו, שם אף מסר את השיעור המרכזי ב'קלויז' הספרדי בימי ראש השנה.
צילום: צילום: יהודה פרקוביץ.
האדמו"ר מסוקולוב-קוצק זצ"ל
בי"ט טבת הלך לעולמו האדמו"ר מסוקולוב קוצק זצ"ל והוא בן 92.
האדמו"ר היה בצעירותו מתלמידי ישיבת חכמי לובלין. בעודו לומד בלובלין, נפטר אביו הגדול רבי משה דוד זצ"ל, למגינת ליבו של הסבא האדמו"ר מסוקולוב זצ"ל.
בערב מלחמת העולם השניה, אלול תרצ"ט, בדרך מישיבת חכמי לובלין, עצר באוטווצק, שם שהה הסבא האדמו"ר מסוקולוב זצ"ל שקירב את נכדו היתום.
האדמו"ר התגלגל בימי המלחמה לגולת יפן ושנחאי ושם התחזק בלימודו, וכל העת נצר את בקשת זקינו האדמו"ר, להמשיך בגינוני האדמו"רות ובדרך אבותיו הקדושים.
צילום: צילום: קובי הר צבי
אחרון המגידים
בכ"ב שבט התייתם עולם המגידים עם פטירתו של זקן המגידי מישרים, הגאון הצדיק רבי יעקב יצחק גלינסקי זצ"ל, והוא בן 93.
דרשותיו של ר' יענקל'ה הפכו לאבני יסוד בעולם המוסר, ורבים מהמגידים והדרשנים רואים עצמם כתלמידיו. דרשנותו הייתה מתבססת על שיטת המוסר של נובהרדוק, והוא היה מרבה לתבל את דבריו בסיפורים ובמילתא דבדיחותא, וכך היה כובש את ליבות השומעים.
במשך שנים רבות נהג לפקוד יישובי עולים ברחבי ישראל ולדרוש בפני התושבים. היה מרבה בדרשותיו גם בסיפורים ותיאורים מן התקופה שלמד בישיבת נובהרדוק. משלים ואמרות כנף שהפכו נכסי צאן ברזל בעולם הדרשנות, ומשמשים את הדרשנים והמגידים עד היום, במושגים ובחידושים שטבע ר' יענק'לה זצ"ל.
צילום: צילום: באדיבות בני המשפחה
העילוי מחברון
בכ"ה בשבט התעטפו המוני תלמידי ישיבת 'חברון' בירושלים באבל, עת הלך לעולמו הגאון רבי יצחק לנדא זצ"ל, מראשי הישיבה, לאחר שבשנים האחרונות לקה במחלה הממאירה, וחייו נגדעו כשהוא בן 59 בלבד.
בהיותו בחור למד בישיבת 'חברון', בה התחבב על רבותיו, ועם נישואיו התמנה כר"מ - בתחילה בחברון-גאולה ובהמשך ב'גבעת מרדכי', ושיעוריו בישיבה היו לשם דבר.
צילום: צילום: בחדרי חרדים
האדמו"ר של יפו
בכ"א אדר ב', בבוקרו של יום, התעוררו חסידי ומעריצי האדמו"ר רבי זיידא שמואל שמעלקא רוזנבוים מביטשקוב זצ"ל, מי שכונה בפי כל כ'רבי של יפו', למשמע הבשורה על פטירת האדמו"ר בגיל 62 בלבד.
הרבי מביטשקוב זצ"ל היה לסמל של אהבת ישראל לכל יחיד ויחיד, והוא הותיר אחריו קהילה יתומה ביפו. אך עד מהרה - כבר במסע ההלוויה - הוכתר בנו האדמו"ר לממשיך דרכו, ואכן האדמו"ר הצעיר והכריזמטי ממלא את החלל הגדול שהותיר אביו, ורבים נוהרים לטישים אותם הוא עורך מידי מוצאי שבת, כממשיך מסורת אביו הגדול.
צילום: צילום: מתתיהו גולדברג
כבה 'אור החמה'
בח' באייר איבדה ירושלים את הגאון הצדיק רבי זונדל קרויזר זצ"ל, מגדולי תלמידי החכמים שבעיר ובעל מחבר ספרי 'אור החמה'.
רבי זונדל כיהן כאחד מרבני ישיבת 'כוכב יעקב -טשעבין', חי בתנאי דחק ועסק בתורה כל ימיו. רבים נעזרו בברכותיו ובעצותיו, והמוני בני ירושלים השתתפו במסע הלוויתו של שריד לדור דעה שנאסף למרומים בגיל 90.
צילום: צילום: ארכיון
ה'יקה' האחרון
אלפי תלמידי ובוגרי ישיבת 'קול תורה' הירושלמית הלכו בז' באב אחר מיטתו של הגאון רבי ישראל בונדהיים זצ"ל, ששימש עשרות שנים כר"מ בישיבה לצעירים.
בבחרותו התמנה על ידי ראשי ישיבת "קול תורה" לשמש כר"מ בישיבה לצעירים שעל ידי הישיבה, ובמשך שנתיים לפני חתונתו שימש כבר בתפקיד זה - עד לזמן החורף האחרון, במשך למעלה משישים שנים.
עשרות בשנים הרביץ תורה לאלפים והעמיד תלמידים הרבה. שיעוריו שנאמרו בהסברה ובנעימות, הצטיינו בירידה לעומק הפשט, בשימת דגש על כל הנקודות הטעונות ביאור. היה 'מנעים' את התורה על תלמידיו, שנכרכו בו ודבקו בתורתו ובאישיותו. תלמידים רבים נבנו ממנו בלימוד וחבים לו את כל חייהם התורניים.
הרב בונדהיים זצ"ל נמנה על זן נכחד של יהודי גרמניה החרדים ה'יקים', שלא בנמצא בימינו. התייצב תמיד כארי לעשות את המוטל עליו ללא שום דחיות ובזריזות נעורים, אף בזמני חולשה ולחץ, ללא שום תירוץ או הסבר לדחות את רצון שמים. הקים את מפעל הגניזה הגדול ועמד בראש מאבקי היהדות בשכונת בית וגן בירושלים.
תהא נשמתם צרורה בצרור החיים
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 9 תגובות