אלימות שוטרים – במקרה של תלונות הדדיות

תופעת אלימות השוטרים כלפי מפגינים, ובכלל, היא תופעה שאינה חדשה. לצערנו גם בהפגנות כנגד גיוסם של בני ישיבות עלה חשש לאלימות כזו, אך מדובר בעניין שאינו חדש, ונוגע לחשש להתנהלות של שוטרים גם בהפגנות אחרות, ובמקרים אחרים.

הטור יעסוק במקרה של "תלונות הדדיות", כלומר, מקרים בהם הן השוטרים מתלוננים על אלימות כלפיהם מצד המפגינים, ומנגד, המפגינים מתלוננים על אלימות כנגדם מצד השוטרים.

חשוב לציין כי אין, חלילה, בטור זה כדי להתייחס למקרה ספציפי, או להטיל דופי אישי בשוטר כלשהו, או מפגין כלשהו, ובטח שלא באוכלוסיה שלמה, או לקבוע מסמרות בשאלה מי צודק במקרה קונקרטי, הרי שייתכן מצב שבו השוטרים חרגו מסמכותם והשתמשו בכוחם שלא כדין ומנגד ייתכן וקיים מצב כי שוטר מסוים הפעיל כוח סביר כדין, הכל יכול להיות, והטור נכתב שלא בעקבות סיטואציה מסויימת, שחזקה עליה שתוברר בבית המשפט, אלא להבהרת התמונה המשפטית הכללית.

כל אדם יכול להתלונן בגין אלימות שהפגין כלפיו שוטר, בכל סיטואציה שהיא (לא רק במקרה של הפגנה), לרבות במהלך מעצר. תלונה כאמור מוגשת למחלקת חקירות שוטרים. מצב נפוץ הוא של "תלונות הדדיות". במקרה של תלונות הדדיות הרי שבטרם יוגש כתב אישום כנגד אזרח על אלימות כלפי השוטר הרי שצריך להתקבל אישור ממח"ש, אשר לרוב מדובר באישור נוכח סגירת תיק החקירה כנגד השוטר, לאחר מעבר על חומר החקירה, כאשר ההחלטה לגבי גורל התלונה כנגד השוטר צריך שתעשה בהקדם האפשרי. אם יש החלטה על סגירת התיק כנגד השוטר הרי שניתן גם להגיש ערר על ההחלטה.

למעשה משמעות הנוהל היא שעד שלא תתברר אשמתו של השוטר, לא יוגש כתב אישום כנגד האזרח. חשוב לציין כי יש ביקורת על הנוהל, לפיה עצם קיומו של נוהל זה, מביא לכדי לחץ לסגור את התיק כנגד השוטר מהר ככל הניתן.

למרות כל הביקורות, חודש קודם נדחה ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי על ביטולו של כתב אישום כנגד אזרח, אשר הואשם באלימות כנגד שוטר, נוכחה העובדה כי תלונה הדדית כנגד אלימות השוטר נגנזה מ"חוסר עניין לציבור". למעשה לנוהל אישור השפיטה ולתלונות הדדיות יכולה להיות משמעות בניהול תיק של אלימות כלפי שוטרים, אשר בסופו של יום תביא לזיכוי או ביטול כתב האישום.

כמובן שההחלטה האם להגיש תלונה כנגד שוטר, צריכה להתקבל בזהירות הראויה, ובכל מקרה לגופו. גם נוכח ההשלכות שיכולות להיות על האזרח אשר הגיש את התלונה וייתכן וכבר מתנהלת כנגדו חקירה, וגם כמובן יש להיזהר בתלונה כלפי שוטר אשר ייתכן ואינו מעורב, ויש טעות בזיהוי או שייתכן ופעל בהתאם לסמכותו. כמובן שככל שהאלימות מתועדת טוב יותר, באמצעות סרטונים, תמונות ו/או עדים, וכאשר הזיהוי של השוטר טוב יותר, יהיה בכך כדי להשפיע על ההחלטה אם להגיש תלונה כנגד השוטר.

עו"ד אבי פינרסקי הוא עורך דין צבאי יוצא הסנגוריה הצבאית, אשר עוסק בתחומי המשפט הצבאי והפלילי.

המאמר אינו יכול להחליף ייעוץ משפטי פרטני והמדובר במידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בשום דרך

לשאלות, הבהרות והערות מוזמנים ליצור קשר בפייסבוק או בנייד 053-3373105
כתובת אתר המשרד היא www.finarsky.co.il

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!