רווחה כלכלית: העמותה שלא משאירה אף ילד רעב
המציאות היא שבכל יום עשרות אלפי ילדים בישראל, מכל המגזרים והעדות, הולכים לישון עם בטן ריקה ומכווצת. הם מנסים להירדם, אבל הראש כואב, הגוף חסר מנוחה, והלב כבר מיואש ומלא באכזבה. ילד שלא אוכל – לא מצליח בלימודים, מרגיש דחוי על ידי החברים ופשוט לא רוצה שהמחר יגיע ויביא איתו עוד יום עצוב של רעב וכאב
- כתבה מקודמת
- ו' ניסן התשפ"ג
רם חגג שלשום יומולדת שבע. כשהוא הלך לישון בלילה, רם לא חלם לקבל מתנה רחפן משוכלל או אופניים חדשים. רם חלם על קורנפלקס עם חלב לארוחת בוקר, ועל לחם עם שוקולד לארוחת עשר בבית הספר. כשהוא התעורר, רם ראה שהמקרר ריק, ושגם היום – החלום הקטן שלו לא התגשם.
ההורים של רם יוצאים בבוקר לעבוד עוד לפני שרם קם. שניהם עובדים קשה מאוד; אבא של רם עבד בסוכנות מכירות רכב גדולה שנסגרה בקורונה, ומאז הוא קופאי בטמבור השכונתי, ואמא של רם מסדרת את המוצרים על המדפים באותו טמבור. שניהם היו רגילים לרמת חיים אחרת לגמרי, אבל אבא של רם לא באמת הצליח להשתקם מאז הפיטורים, והאינפלציה ועליית הריבית היו המסמר האחרון בארון. חוץ מהמשכנתא שחונקת, הריבית העלתה את סכום ההלוואות, והמינוס בבנק הפך כבר לבור ללא תחתית…
רם הולך וחוזר מבית הספר יחד עם גיא, אחיו הגדול. התיק של גיא ריק לגמרי, אבל התיק של רם לא ריק. יש בו תפוח אחד, האחרון שנשאר מהשקית שהביאה סבתא כשהיא באה לביקור לפני שבוע. בכיתה יושב רם ליד איגור. איגור עדיין לא מדבר עברית כל כך טוב, אבל רם מבין אותו לפי העיניים, כי הן דומות כל כך לעיניים שלו.
איגור עלה לארץ לא מזמן. בעצם, לכתוב עלה לארץ זה קצת לא מדויק, כי איגור ברח מהבית שלו באוקראינה יחד עם אמא ואולגה הקטנה כשהמלחמה באוקראינה פרצה במלוא עוזה. אבא עדיין נמצא באוקראינה, נלחם, ובתיק שאמא הצליחה להעביר איתה את הגבול לא היה מקום אפילו לדובי הישן של איגור, זה שהוא אהב להתכרבל איתו בלילה. גם איגור, כמו רם, הלך לישון אתמול רעב, וגם איגור, כמו רם, חוזר לבית עם מקרר ריק.
רם ואיגור לא לבד. כשהמורה נכנס לכיתה, הוא רואה שגם ליגאל וגלית יש את אותו מבט בעיניים, המבט חסר האונים של ילד רעב. לצערינו, המציאות היא שבכל יום עשרות אלפי ילדים בישראל, מכל המגזרים והעדות, הולכים לישון עם בטן ריקה ומכווצת. הם מנסים להירדם, אבל הראש כואב, הגוף חסר מנוחה, והלב כבר מיואש ומלא באכזבה. ילד שלא אוכל – לא מצליח בלימודים, מרגיש דחוי על ידי החברים ופשוט לא רוצה שהמחר יגיע ויביא איתו עוד יום עצוב של רעב וכאב.
עמותת "רווחה כלכלית" הוקמה עם מוטו אחד, ברור מאוד: אף ילד או ילדה לא ילכו לישון עם בטן ריקה. עמותת "רווחה כלכלית" פועלת מאז 2017 כדי לוודא שלכל ילד וילדה יהיו לפחות לחם וחלב בבית. העמותה פועלת לאתר את אותם ילדים הסובלים מרעב ומחוסר ביטחון תזונתי, כדי לתת למשפחות שלהם את היכולת לרכוש מוצרי צריכה בסיסיים שיחסכו מהם את הצורך במרדף היום־יומי אחרי ההישרדות הרגעית.
כל ילד שלא צריך לדאוג למזון ולְמה הוא יאכל מחר – הוא ילד שהסיכויים שלו לחיות עתיד ורוד נולדים מחדש, תוך בריחה מהעבר הנורא אליו הוא נקלע בעל־כורחו. כדי להבטיח שהמזון אכן יגיע לילדים שבאמת צריכים אותו, העמותה עובדת יד ביד עם משרד הרווחה וסניפיו הפזורים ברחבי הארץ, שמסייע באיתור אותם ילדים אומללים, שבעזרת העמותה יילכו לישון הלילה שבעים. הסיוע של העמותה מסייע לא רק לילדים, אלא גם להוריהם, שלא צריכים לחיות עם התחושה הקשה שהם לא מצליחים לספק את הצרכים הבסיסיים ביותר של הילדים שלהם.
מלבד ילדי הרווחה, העמותה מסייעת גם לעולים חדשים ולילדים שנמלטו מהמלחמה באוקראינה בחוסר כל, ויוקר המחיה לא נותן להם להסתגל לחיים החדשים שנפלו עליהם. העמותה עושה כל שביכולתה כדי לדאוג שהנחיתה בישראל תהיה רכה ככל האפשר עבור משפחות העולים החדשים והפליטים.
בנוסף, העמותה מסייעת לילדים ברחבי הארץ הסובלים מרגישות מיוחדת לגלוטן או ללקטוז, שלמשפחות שלהם אין את האמצעים הכלכליים הדרושים כדי לספק להם את המזון המיוחד שהם צריכים. "רווחה כלכלית" מספקת לאותן משפחות את האוכל המתאים, והילדים יכולים לשוב לבית הספר מבלי לחשוש לבריאותם.
בכל שנה העמותה גדלה יותר ויותר, בסיועם של אנשים טובים שאולי מתקשים בעצמם לסגור את החודש, אבל לא יכולים לישון בשקט בידיעה שיש ילד אי־שם ששוכב במיטתו, בוכה מרעב. כיום, העמותה מסייעת ליותר מ-2,500 ילדים רעבים מדי שנה, ומתבססת על שיתוף פעולה עם משרדי הרווחה הפזורים ברחבי הארץ ודואגים שאף ילד לא יסבול מחרפת רעב.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות