שוב בג"ץ: יהדות התורה מעכבת קיום הבחירות
מסע התלאות בדרך לבחירת רבנים לירושלים נמשך: סיעת יהדות התורה הגישה עתירה לבג"ץ בדרישה לפסול את נציגי שר הכלכלה נפתלי בנט לגוף הבוחר • הסיבה: העובדה שבנט הצהיר על המועמד הרצוי מבחינתו, ולפיכך בחר את הנציגים בהתאם • מסיבה דומה דורשים ב'יהדות התורה' לפסול את זכותו של ברקת להשתתף בהצבעה
- יהודה הלוי ומשה ויסברג
- י"ג אלול התשע"ד
- 10 תגובות
ברקת. צלם: פלאש90
סיעת יהדות התורה הגישה היום (ב') עתירה לבג"צ בבקשה להוציא צו ביניים שימנע את קיום הבחירות לרבנות ירושלים בתאריך כ"ז בתשרי, כפי שקבעה ועדת הבחירות לרבנות ירושלים לפני כ-10 ימים.
העתירה שהוגשה על ידי עו"ד רענן בר זוהר, הינה בנוסף לעתירה שהוגשה על ידם לפני כחודשיים, נגד התקנות החדשות לבחירת רבני עיר, ובעיקר נגד הסעיף בתקנות אשר העניק לשר בנט את הזכות למנות רבע מהגוף הבוחר את רבני הערים בכל הארץ.
העתירה הקודמת הייתה באופן כללי נגד התקנות, והעתירה הנוכחית הינה ספציפית נגד הבחירות לרבנות ירושלים. לכן העתירה הזו הינה גם נגד ראש עירית ירושלים ניר ברקת, ונגד עיריית ירושלים.
בעתירה דורשת סיעת "יהדות התורה" שהשר בנט יבטל בחירת 12 הנציגים מטעמו לגוף הבוחר, זאת מן הטעם שהוא הודיע בפומבי על תמיכתו ברב אריה שטרן כמועמד, ולכן הבחירה שלו את חברי הגוף הבוחר הינה פוליטית, פרסונאלית, נגועה ופסולה, משום שברור שהוא בחר כאלה אנשים, רובם ככולם, רק לאחר שוידא מראש שיבחרו ברב שטרן.
העותרים מפרטים כי לא ניתן ייצוג הולם לציבור החרדי בקרב 12 האנשים שהשר בנט מינה, זאת בניגוד לכוחם האלקטורלי וגודלם היחסי בעיר. לעומת זאת, לציבור הדתי לאומי, שהוא קטן בהרבה בירושלים מאשר הציבור החרדי, ניתן ייצוג פי שניים מאשר לציבור החרדי, והרבה הרבה יותר מאשר המגיע לו בהתאם לגודלו היחסי בירושלים.
בעתירה המתפרסת על פני 44 עמודים, מגולל עו"ד רענן בר זוהר באריכות את פעילותם של השר בנט, סגנו בן דהן וראש עיריית ירושלים ניר ברקת, לקידום מינויו של רב מסויים (הרב שטרן) בירושלים, ושכל פעילותם להרכבת הגוף הבוחר, מונחת ומודרכת אך ורק על ידי מטרה זו ולשם השגת מטרה זו.
העתירה גם מתייחסת לחברותו של ראש עירית ירושלים, ניר ברקת, בוועדת הבחירות, ונטען כי הוא פסול מלכהן בוועדה בשל העובדה שקבע מראש ובפומבי את תמיכתו ברב מסויים, ולכן כל פעולותיו ומעשיו בוועדה הן לקדם את אותו רב, בניגוד למתבקש מחבר בוועדה לפעול בממלכתיות, בשקיפות, בהוגנות, מקצועיות ונייטראליות.
"בית משפט נכבד זה התריע פעמים רבות על הסכנה הרבה שיש בפוליטיזציה ופרסונליזציה של הליך הבחירה לרבני ערים", הודגש בעתירה. עוד הודגש, כי "בית משפט זה הדגיש היטב כי בבחירת הנציגים לאסיפה הבוחרת אין להביא שיקולים זרים הקשורים לזהותו של הרב לו יצביעו הנציגים אותם ממנים", וכן ש"היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה הסכימו בעבר כי לשר לשירותי דת או למי מטעמו אסור להיות קשר כלשהו לבחירת חברי האסיפה הבוחרת, בהיותו של השר גורם פוליטי מובהק".
בסיכום העתירה כתב עו"ד בר זוהר, כי "בית המשפט הנכבד לא יכול ליתן יד לסיטואציה קיצונית זו שאין לה אח ורע בתולדות המשפט המינהלי בישראל", ומבקש לאחד את העתירה עם יתר העתירות.
העתירה שהוגשה על ידי עו"ד רענן בר זוהר, הינה בנוסף לעתירה שהוגשה על ידם לפני כחודשיים, נגד התקנות החדשות לבחירת רבני עיר, ובעיקר נגד הסעיף בתקנות אשר העניק לשר בנט את הזכות למנות רבע מהגוף הבוחר את רבני הערים בכל הארץ.
העתירה הקודמת הייתה באופן כללי נגד התקנות, והעתירה הנוכחית הינה ספציפית נגד הבחירות לרבנות ירושלים. לכן העתירה הזו הינה גם נגד ראש עירית ירושלים ניר ברקת, ונגד עיריית ירושלים.
בעתירה דורשת סיעת "יהדות התורה" שהשר בנט יבטל בחירת 12 הנציגים מטעמו לגוף הבוחר, זאת מן הטעם שהוא הודיע בפומבי על תמיכתו ברב אריה שטרן כמועמד, ולכן הבחירה שלו את חברי הגוף הבוחר הינה פוליטית, פרסונאלית, נגועה ופסולה, משום שברור שהוא בחר כאלה אנשים, רובם ככולם, רק לאחר שוידא מראש שיבחרו ברב שטרן.
העותרים מפרטים כי לא ניתן ייצוג הולם לציבור החרדי בקרב 12 האנשים שהשר בנט מינה, זאת בניגוד לכוחם האלקטורלי וגודלם היחסי בעיר. לעומת זאת, לציבור הדתי לאומי, שהוא קטן בהרבה בירושלים מאשר הציבור החרדי, ניתן ייצוג פי שניים מאשר לציבור החרדי, והרבה הרבה יותר מאשר המגיע לו בהתאם לגודלו היחסי בירושלים.
בעתירה המתפרסת על פני 44 עמודים, מגולל עו"ד רענן בר זוהר באריכות את פעילותם של השר בנט, סגנו בן דהן וראש עיריית ירושלים ניר ברקת, לקידום מינויו של רב מסויים (הרב שטרן) בירושלים, ושכל פעילותם להרכבת הגוף הבוחר, מונחת ומודרכת אך ורק על ידי מטרה זו ולשם השגת מטרה זו.
העתירה גם מתייחסת לחברותו של ראש עירית ירושלים, ניר ברקת, בוועדת הבחירות, ונטען כי הוא פסול מלכהן בוועדה בשל העובדה שקבע מראש ובפומבי את תמיכתו ברב מסויים, ולכן כל פעולותיו ומעשיו בוועדה הן לקדם את אותו רב, בניגוד למתבקש מחבר בוועדה לפעול בממלכתיות, בשקיפות, בהוגנות, מקצועיות ונייטראליות.
"בית משפט נכבד זה התריע פעמים רבות על הסכנה הרבה שיש בפוליטיזציה ופרסונליזציה של הליך הבחירה לרבני ערים", הודגש בעתירה. עוד הודגש, כי "בית משפט זה הדגיש היטב כי בבחירת הנציגים לאסיפה הבוחרת אין להביא שיקולים זרים הקשורים לזהותו של הרב לו יצביעו הנציגים אותם ממנים", וכן ש"היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה הסכימו בעבר כי לשר לשירותי דת או למי מטעמו אסור להיות קשר כלשהו לבחירת חברי האסיפה הבוחרת, בהיותו של השר גורם פוליטי מובהק".
בסיכום העתירה כתב עו"ד בר זוהר, כי "בית המשפט הנכבד לא יכול ליתן יד לסיטואציה קיצונית זו שאין לה אח ורע בתולדות המשפט המינהלי בישראל", ומבקש לאחד את העתירה עם יתר העתירות.