נתניהו סירב לכנס הקבינט? בלשכת רה"מ מכחישים את הדיווח

כזכור, הבוקר דווח ב'ישראל היום' כי שר הביטחון יואב גלנט דרש לפני שקרא לעצור את החקיקה מראש הממשלה בנימין נתניהו לכנס את הקבינט כדי לדון בהשלכות המהלך - אך נענה בסירוב. השר גלנט העלה את הדרישה בכמה מפגשים אשר קיים באחרונה עם נתניהו.

גורמים בכירים אמרו כי "החלטת נתניהו היא חסרת אחריות וספק חוקית", משום שהממשלה על כל שריה נושאת באחריות לביטחון. לאחר שדחה את קריאתו הפומבית לעצירת החקיקה, נשא אמש גלנט הצהרה לציבור: "הסכנה ממשית ומיידית. יש לעצור את תהליך החקיקה למען ביטחון ישראל בנינו ובנותינו. לא אתן את ידי להמשך החקיקה".

על פי חוק, מי שנושאת באחריות לביטחון ולתפקוד הצבא היא הממשלה כולה. אולם מפאת הרגישות של חלק מהסוגיות - בעיקר בהקשרים מדיניים, מודיעיניים ומבצעיים - לא נמסר דיווח מלא לכלל השרים, מחשש להדלפות. כתוצאה הדיונים וההחלטות מתקבלות בפורומים מצומצמים, לעתים ללא דיון מעמיק ומבלי שניתנה לשרים אפשרות להתבטא או לשאת באחריות שהם מחויבים בה.

ועדת החקירה הממלכתית שחקרה את מלחמת יום הכיפורים (ועדת אגרנט) המליצה כחלק ממסקנותיה להקים ועדת שרים מצומצמת לענייני ביטחון, שתדון בסוגיות ביטחוניות רגישות. הנושא עלה בעוד כמה הזדמנויות, ועוגן רשמית בחוק הממשלה משנת 2001. נקבע שם כי הוועדה תכלול 6 חברים קבועים - ראש הממשלה, שרי הביטחון, החוץ, האוצר, ביטחון הפנים והמשפטים - וכי הממשלה רשאית להוסיף חברים נוספים, ובלבד שמספרם לא יעלה על מחצית מספרם של שרי הממשלה. בממשלה הנוכחית מכהנים בקבינט (לבד מששת החברים הקבועים: נתניהו, גלנט, אלי כהן, בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר ויריב לוין), גם השרים אבי דיכטר, רון דרמר, ישראל כ"ץ ומירי רגב.

ועדת וינוגרד שחקרה את כשלי מלחמת לבנון השנייה, מצאה כי הקבינט המדיני־ביטחוני לא מילא במהלכה את התפקיד שאותו היה עליו למלא. הוא לא כונס כמעט בכלל, ובמקום זאת התקבלו ההחלטות בפורומים אחרים, לעתים שוליים, שלא התקיימו בהם הדיונים הנדרשים. "הפורום המדיני האינטימי לא שימש בפועל בתפקיד שהוא יכול היה למלא: פורום מצומצם ודיסקרטי, שכלל את בכירי הדרג המדיני־ביטחוני ואנשים בעלי ניסיון רב בתחומים אלה, שייצגו מרכיבים רבים של הקואליציה - שבו יוכלו להתקיים דיונים של ממש, במטרה להעריך את המצב ולגבש מחשבות לגבי מתווה המשך הפעילות על סמך חומר מלא יותר ותוך דיון דינמי עם בכירי מערכת הביטחון", קבעה הוועדה.

הדברים האלה, שהיו נכונים למלחמה, עומדים כעת בבסיס דרישתו של גלנט לכנס בדחיפות את הקבינט על רקע המציאות הביטחונית המורכבת והסכנה לכשירותו ותפקודו של צה"ל כתוצאה מהמשך תהליכי החקיקה והמחאה המתרחבת כנגדה.

בשבועות האחרונים קיים גלנט כמה שיחות עם נתניהו שבהן הציג בפניו את תמונות האיומים והמשמעויות כפי שהן משתקפות במערכת הביטחון, ודברים דומים נאמרו לנתניהו על ידי הרמטכ"ל הרצי הלוי, וראשי השב"כ והמוסד, רונן בר ודדי ברנע. אולם בעוד ראשי מערכת הביטחון הסתפקו בהצגת המשמעויות וההשלכות של החקיקה על המציאות הביטחונית ועל צה"ל, גלנט דרש לעצור אותה כדי למנוע פגיעה בצבא ובביטחון הלאומי.

נתניהו, כפי שעלה מנאומו ביום חמישי האחרון, לא נענה לדרישה לעצור את החקיקה. הוא אף סירב להורות על כינוס הקבינט, כפי שביקש גלנט. שר הביטחון סבר שחברי הקבינט - שנושאים באחריות - צריכים לשמוע בעצמם באופן בלתי אמצעי את ראשי המערכת הביטחון ולהכיר את הנתונים, לפני שהם ממשיכים בתהליכי החקיקה. ככל הידוע, גם הרמטכ"ל הלוי ביקש להציג את תמונת המצב בפני הקבינט - ונדחה.

על פי החוק, מי שאחראי לכינוס הקבינט הוא ראש הממשלה תוך היוועצות בשר הרלוונטי. עם זאת, לא בטוח שסירובו לדרישת גלנט חוקי, מאחר שכאמור, האחריות לביטחון מוטלת על כל השרים במשותף.

גורמים שהשתתפו בקבינט בעבר לא זוכרים מקרים שבהם דרש שר כלשהו לכנס את הקבינט ונדחה בשיטתיות, בוודאי כשעל הפרק עניינים כה הרי גורל. אחד הגורמים אמר שמדובר ב"טירוף מערכות". ,

לדבריו, "לא רק ראש הממשלה ושר הביטחון נושאים באחריות, אלא הממשלה כולה, באמצעות הקבינט. על השרים להכיר מה המשמעויות וההשלכות של התהליכים שהם מובילים". גורם אחר אמר: "תארו לכם שתפרוץ מלחמה וצה"ל לא יהיה בכשירות. מה נתניהו יגיד לוועדת החקירה שתקום אחרי המלחמה? מה יגידו חברי הקבינט? איך הם יוכלו להסתכל לציבור בעיניים ולהגיד שהם עשו את הכל כדי למנוע אותה?".