הארוחה במסעדת השרצים; לנתניהו כבר לא אכפת // יחיאל גלאי

התיעוד בו נראה ראש הממשלה נתניהו ורעייתו סועדים בעיצומה של השבת במסעדת השרצים של מלון סבוי הלונדוני הייתה עד לפני לא הרבה שנים גוררת קול זעקה מצד הדתיים ושומרי המסורת בישראל. נתניהו, שרואה את עצמו כמנהיג הדגול ביותר שהיה לעם היהודי בדורות האחרונים, אינו חושש לשבת במסעדת טריפות במהלך נסיעה רשמית, ויש לו סיבה טובה לכך.

נכון, אין זו הפעם הראשונה בה הצלחת של ראש הממשלה נתניהו עולה על השולחן. כבר בעבר כשהוטחו בו האשמות מסוג זה טען כי הוא מקפיד לאכול רק מאכלים כשרים, הן בפומבי והן בביתו הפרטי. בנוסף, הוא אף הביע את זעמו על הפרסום. "נכנסים לי לצלחת" רטן אז נתניהו. ובכן, מסתבר שגם במישור הזה של נושא הכשרות - דבר כ"כ בסיסי ביהדות - נתניהו ניצח. הגוש שבנה בעמל והמיתוג שלו כראש הממשלה האהוב על ציבור שומרי המסורת הצליח להסיט מהדרך כל אפשרות לביקורת נגדו.

אנחנו החרדים הפכנו לעדר שצועד אחרי המלך ביבי בעיניים עצומות. בביקוריו בבני ברק (בעיקר בתקופת קמפיינים) זוכה נתניהו לכבוד מלכים מצד בני הישיבות. בתיעודים נשמעים מאות מהם מקבלים אותו בהתרגשות ובשירה משל היה גדול הדור. וזה האבסורד: אדם שהמרחק בינו ובין תורה ומצוות רחוק יותר מהמרחק בין רוסיה של פוטין לדמוקרטיה ליברלית, מתקבל באהדה בחוגים החרדים, אהדה שרק צומחת ככל שחולפות השנים.

זוהי אהדה עיוורת נעדרת כל בדל של ביקורת, גם כזו שנחוצה. הרי מה יותר טבעי מלדרוש שמנהיג הגוש האמוני בישראל ישמור לפחות באופן פומבי על מראית עין של יהדות בסיסית? שלא יישב בנסיעה מדינית על חשבון משלם המסים בישראל במסעדת טריפות? הרי לשם כך החרדים נאבקים על החוק שיאפשר למנוע הכנסת חמץ לבתי החולים, לשמור על המינימום של הזהות היהודית במרחב הציבורי. אחרי שנים רבות בגלות בהן היהודים נמנעו, לעיתים במסירות נפש, מחמץ בפסח, ראוי שמקום ציבורי וחשוב כמו בית חולים במדינה היהודית יאפשר את המרחב הסטרילי הזה.

נתניהו בפזיזותו גם מעניק תחמושת במתנה לגוש מתנגדיו. "אין גבול לצביעות של נתניהו - אוכל במסעדה לא כשרה ואז רץ הביתה להצביע בעד חוק החמץ", הגיב יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד לתיעוד של נתניהו מלונדון.

יתרה מכך, תיעודים שמתפרסמים לאחרונה בהם נראות עבודות על מתווה הרכבת הקלה בעיצומה של השבת הפסיקו להרשים מישהו בציבור החרדי. בעבר נפלו ממשלות על קדושת השבת, היום הכול מותר מפני קדושת הגוש.

הסחרור הפוליטי של השנים האחרונות שיבש את הכול. החרדים שחברו לגוש הימין בקשר גורדי, הופכים אט אט לימניים יותר, לאומניים יותר, שונאים בכל לב את הצד השני, אף שהוא מכיל מנהיגים כמו בני גנץ שליבו חם ליהדות הרבה יותר מנתניהו. בשם הנאמנות לגוש שמקרינה מהפוליטיקה החרדית אל לב החברה החרדית, לאף אחד כבר לא אכפת שנתניהו תועד לצד שרימפס במסעדה, שהוא מחלל שבת בפרהסיה, בנסיעה רשמית. העיקר שהוא "בצד שלנו". ונתניהו עצמו אף לא מנסה להסתיר זאת. מדוע לו להעמיד פנים? החרדים הם שלו. לתמיד. אחרי שהצליח להאכיל אותם שהצד השני הוא אויב שרוצה למכור את המדינה לאחים המוסלמים; שבשמאל שכחו מה זה להיות יהודים, הוא יכול להתרווח בניחותא על הכורסא במסעדת הטרפות בלונדון ולאכול מה שבא לו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!