"ניט שבת גערעדט, מתי יהיה גן לילדה?" • טור

כל העולם והרבנית שלו זוכים לשבות ביום השביעי ולנוח מעט מעול השבוע הקשה. כל העולם והרבנית שלו, למעט קבוצה אחת: הנציגים החרדים ברשויות המקומיות. חברי מועצה, יו"רי ועדות, וכמובן - ראשי עיר 'משלנו'. הם אמנם לא יושבים אז במשרד ונוברים במסמכים, אך המשימה השבתית קשה מכל מלאכה: להיכנס לבית הכנסת ולנסות לחמוק עם הילדים למקום הקבוע בלי שמאן-דהו יחליט דווקא עכשיו לעצור אותך ולשאול למה עדיין אין מבנה מסודר בגן של הילדה שלו.

"גוט שבת, גוט שבת, שולם שולם", הוא תוקע מבט חודר. "ניט שבת גערעדט, אבל הילדה נעבעך עדיין לומדת בקרוואן. הבטיחו שכבר באלול יהיה מבנה מפואר ורחב ידיים". כשהנציג מסביר שיש קצת עיכובים אבל הכול יבוא על מקומו בשלום, מוסיף האבא את הטיעון המנצח: "בכל זאת, בחרנו בכם". ה'בכם' נאמר, כמובן, בלשון רבים המכבד, כמיטב המסורת החרדית, אבל המנגינה מספרת סיפור אחר לגמרי. עסקן מושחת, לקחת את הקול שלנו וברחת, חכה חכה, יום נקם ושילם. תן מבנה לגן ועכשיו, ואם לא שכח מהקול שלי בבחירות הבאות. אתה הבנת את זה?

זה במקרה הטוב כאשר האבא ניגש לנציג הציבור, אין כאן המקום לתאר את האיומים של מנהל המוסד שניגש לנציג הציבור ודורש בניין חדש תוך שלושה חודשים או כאשר הגבאי ניגש ושואל מדוע עדיין לא נבנה בית הכנסת חדש, לך תסביר לו שלא ניתן לבנות עבור כל עשרה אנשים בית כנסת, בכל זאת הציבור שלנו סובל ממצוקת דיור, וצריך אפעס לבנות קצת בניניי מגורים בשטחים הפתוחים.

אז אני, עורך דין שמלווה מהצד המשפטי אנשי ציבור בכל הנוגע לתכניות בנייה והרחבה, אני לא הבנתי את זה. יותר נכון, הבנתי שזה לא זה. כולם יודעים "שאלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו", אך בכל הנוגע לבנייה - ההליכים שנדרשים בכדי להגיע לבניין שלם נראים לפעמים מיותרים. הביורוקרטיה הזו גם כן, תנו לבנות פה. אז הביורוקרטיה המשתקת הזו (אגב, בימים אלה נכנסה רפורמת המרפסות אשר תפשט במקצת את הביורוקרטיה) אחראית לכך שאתם מסוגלים לשבת בדירה בקומה עשירית בלי לחשוש שהבניין יקרוס לו לפתע פתאום, לכך שאתם צועדים ברחוב והנוף העירוני נראה לכם הגיוני, שמערכת הכבישים מסודרת והמכוניות לא נתקעות זו בזו. מה לעשות, אלו החיים. אדם לעמל יולד ולא הכול מגיע כאן ועכשיו. נכון שבחרתם בו, ונכון שהוא 'משלנו', ונכון שתינוקות של בית רבן הם הכי הכי חשובים בעולם וראוי לדפוק בשבילם על השולחן ולהאיץ תהליכים, אבל עדיין - יש דרך לעבור, ואין עניין להציק לו כל שבת כשהוא מתייחס קצת לילדיו. גם הם הכי חשובים בעולם.

הציבור החרדי בישראל מונה כיום קרוב למיליון איש, ועדיין - כולם מכירים את כולם שמכירים את כולם שמכירים את כולם. משפחה קטנה שאיכשהו הפכה למעצמה. כמה מכרים יש לחבר מועצה
חילוני? מעגל מצומצם יחסית. משפחה, שכנים, כמה אנשי עסקים בכירים בעיר, אולי גם איזה מנהל מתנ"ס או שניים. חבר מועצה חרדי חשוף ועומד לכל הקהילה הקדושה. הבן דוד שלו, והחברותא של הבן דוד שלו, והגבאי של בית הכנסת של השווער, והשדכנית שאומרת שבן של עסקן דווקא רץ היום בשוק אבל צריך שיהיה לו שם טוב, והמורה שעובדת עם אשתו, והר"מ שלו מהישיבה שתמיד אמר שבסוף ייצא ממנו עסקן גדול, וכולם כולם כולם כולם מגיעים לבית הכנסת בשבת מלאים טענות כרימון. גן אומרים לך, רב איד, תבנה גן לילדה, מה כל כך מסובך.

ואם לא תבנה גן לילדה? אוהו, מה שמחכה לך. אנחנו לא מבזבזים זמן. רק תצא שבת ונרים טלפונים לכל ההורים. שביתה! שביתה תהיה פה! אין לימודים מחר. תינוקות של בין רבן הם הכי חשובים בעולם ולכן חשוב גם לבטל אותם מתורה. מחר נלך יחד בשיירה לבניין העירייה המפואר שבניתם לעצמכם ונעשה ברדק כמו שרק אנחנו יודעים. ונלך לתקשורת. בטח שנלך לתקשורת. בן דוד שני שלי למד חברותא עם יעקב ריבלין, או אחיין של גיסי לומד בגן עם בנו של אבי מימרן, מה אתה יודע. תוך רגע אתה גמור. כשבוגדים בנו אנחנו יודעים להחזיר מלחמה. מיד. אין לנו זמן מיותר להקשיב להסברים שלך שעוד שבוע הכול ייפתר. שבוע זה יותר מדי זמן. כי תינוקות של בית רבן הם הכי חשובים בעולם.

שלא תבינו לא נכון, תרבות החיים הזו היא הכי הכי חשובה בעולם (כמו תינוקות של בית רבן והילדים של העסקן, ראו לעיל). אין כמו תחושת אחווה וזמינות של איש ציבור לקהל הבוחרים בו. זה יופי וצריך להמשיך כך. אנחנו נמשיך להתקשר לעסקן הביתה, או לאשתו אם הוא לא זמין, ולהזכיר לו שהוא כולה שליח הרבנים ושלא ימעל בתפקיד.

אבל רק קצת פרופורציות. אמנם בחרתם בו והוא חייב לכם, עדיין אין לו אפשרות להרים בניין לתלמוד תורה תוך יום. שנת הלימודים נפתחה ולא הכול מוכן בזמן? קורה. בלי לחץ. תתאזרו בסבלנות ותגידו לו גוט שבת יפה. שבת היא מלזעוק והבניין קרוב לבוא.

ונאמן אמן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!