המצב המשפטי הנוכחי של גיוס בחורי ישיבות

כידוע לכולנו בג"ץ הורה לשנות את ההסדר הקודם אשר היה נהוג לגבי מי ש"תורתם אומנותם" והשאיר חלל אשר על צה"ל ועל המחוקק היה למלא, בנוגע לחובת הגיוס של בחורי הישיבות.

אתגרים לא פשוטים עמדו בפני הגורמים הללו, האתגרים היו משפטיים. לבחורי הישיבות יש את הזכות הבסיסית לחופש דת, כך שיוכלו לקיים את אמונותיהם, אשר אותה אמונה ואורח החיים לא תמיד מסתדרים עם אופי השירות בצה"ל, כמו גם מצוות לימוד התורה, ובחופש דת זה אסור למחוקק לפגוע. בעיה נוספת היא העובדה שמי שנכנס להסדר הקודם הרי הסתמך על אותן דחיות שירות ועל ההסדר הקודם, וגם בהסתמכות זו אי אפשר לפגוע. מנגד, לא ניתן היה להתעלם מפסיקת בג"ץ.

על כן המחוקק תיקן את חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (תיקון מס' 19), והחיל לתוכו את סעיפים 26ב עד 26כט. כל ההסדר החדש נמצא בסעיפים אלו, ואתם מוזמנים לקוראו, ולהלן ננסה לעשות סדר בהסדר הסבוך. למעשה המנגנונים בהם בחר המחוקק כדי להתגבר הן על ההסתמכות והן על תנאי השירות אשר למעשה פוגעים בחופש הדת, הם שילוב של חלק מבחורי הישיבות בשירות לאומי ומנגד כדי לא לפגוע בהסתמכות הוא החיל את ההסדרים החדשים בצורה מדורגת, כך שלמעשה הגיוס יהיה תלוי גיל, כך שמי שהסתמך יותר זמן ויותר שנים על דחיות "תורתו אמונתו", ההסדר החדש יפגע בו פחות.

החוק מחלק את תחולתו לפי שלושה תאריכים מרכזיים, יום התחילה, אשר מוגדר כיום 20.03.2014. תקופת ההסתגלות מיום התחילה ועד ה30.06.2017 ותקופת הקבע אשר אחרי 01.06.2014.
מתאריכים אלו הוא גוזר את חובתו של כל בחור ישיבה כלפי חוק שירות ביטחון, לפי גילו בתקופות אלו, ובעיקר לפי המועד בו הגיע לגיל 18.

לדוגמה, תקופת ההסתגלות הינה תקופה בה בעיקרון שילובם של מי שבעת כניסת החוק היו בין גילאים 18-22, יהיה רך, הם יקראו לבדיקות ויוצע להם להשתלב בשירות סדיר או שירות לאומי, אך הפוקד יהיה מוסמך לתת להם דחיות (אם מצא כי מתקיימים התנאים לדחיית שירות) ובגיל 24 לפטרם משירות. הרעיון יהיה עידודם של בחורי הישיבות לגיוס, מתוך ניסיון למלא מכסות מסוימות, בדרך של עידוד ותמריצים. עם הכניסה לתקופת הקבע, ועם ירידת הגיל של בחור הישיבה הרי שמידת הכפייה עולה.

הגיוס ייבחן משנה לשנה באמצעות מכסות שנקבעו, ואם התמריצים יעבדו וימולאו המכסות, למעשה יוכל שר הביטחון להמשיך ולדחות כמו גם לפטור בחורי ישיבות נוספים, כאשר מטרת החוק היא להביא לגיוסם של בחורי ישיבות רבים ככל האפשר, באמצעות תמריצים, שילובם בשירות לאומי והכשרות תעסוקתיות, עד גיוס מקסימלי למעט מספר "תלמידים מתמידים".

לכל בחור ישיבה, בין אם כבר נדחה שירותו מפעם לפעם כ"תורתו אמנותו", ובין אם הוא מתכנן לבקש דחיה כזו, נוכח העובדה כי טרם הגיע לגיל הנדרש, מומלץ לעיין בחוק ולהבין מה הסדר אשר יחול עליו, כאשר בחלק מהמקרים לא ניתן יהיה לדעת זאת, מאחר וסמכויות הפוקד תלויות ביעדי הגיוס הרלוונטיים, כפי שנקבעו במכסות.

בכל מקרה אם נקראתם ללשכת הגיוס, לבדיקות או לגיוס, ולדעתכם הוא אינו מוסמך לעשות זאת, כדאי לפעול בעניין, ולהסדיר את המעמד. בכל מקרה אין להתעלם מהזימון. עוד נכונו לנו חבלי לידה עם החוק ופירושו, כפי שייעשה בבית הדין הצבאי, אשר יכול ויפרש את החוק בצורה מחמירה, וכדאי להסדיר את המעמד מראש.

עו"ד אבי פינרסקי הוא עורך דין צבאי יוצא הסנגוריה הצבאית, אשר עוסק בתחומי המשפט הצבאי והפלילי.

המאמר אינו יכול להחליף ייעוץ משפטי פרטני והמדובר במידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בשום דרך

לשאלות, הבהרות והערות מוזמנים ליצור קשר בפייסבוק או בנייד 053-3373105
כתובת אתר המשרד היא www.finarsky.co.il

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!