לא יכולים להירגע: "זאת טרגדיה שאי אפשר לעכל בכלל"
חבריו של הגאון הצעיר רבי יצחק ליברמן זצ"ל, פשטו על הכוללים ובתי המדרש ברחבי הארץ, במטרה להקים קרן עזרה וסיוע, שתאפשר לאלמנתו הצעירה לגדל את ארבעת היתומים הרכים • "הלב שלנו שותת דם, אתמול ראיתי את היתומים ופשוט פרצתי בבכי חסר מעצורים", מספר אחד החברים • "איך אפשר להמשיך הלאה? אני באמת לא יודע!!!"
- שימי פרקש כתבה מקודמת
- א' ניסן התשפ"ג
- 6 תגובות
פטירתו המזעזעת של הגאון הצעיר רבי יצחק ליברמן, מבכירי האברכים בכולל פוניבז' ומבכירי בוגרי ישיבת פוניבז' בעשורים האחרונים, ממשיכה להיות נושא שיחה מרכזי ברבים מהריכוזים החרדיים.
לסיוע לארבעת היתומים הרכים הקליקו כאן<<<
"הוא היה אברך כזה מיוחד, שבכל מקום שהוא הלך, היו מתלחששים מאחוריו שהוא עתיד להיות מגדולי הדור הבא. ממש ככה! הדרך שלו להפוך לר"מ בישיבת פוניבז' המפורסמת כבר היתה סלולה, היו כאלו שיכלו גם לנחש פחות או יותר בעוד כמה שנים זה יקרה, כי הוא באמת היה מיוחד במינו, בכל סוגיא שהוא למד היו לו הערות וסברות כל כך מיוחדות, וכולם מסביב היו מגיעים לשתות בצמא את דבריו" אומרים מכריו.
אחד החברים שלומדים אתו בכולל האברכים מספר: "כשהוא נהיה חולה, זאת היתה תדהמה אדירה! כולנו הוכינו בהלם כבד, התחלנו להתפלל עליו אבל עד שקלטנו כמה המצב חמור, זה כבר היה אחרי הכל, הוא נפטר מהר מאוד ואנחנו פשוט המומים. זאת טרגדיה שאי אפשר לעכל בכלל".
החבר מספר שהוא הגיע אתמול לבית המשפחה כדי לנחם את האבלים ההמומים: "ראיתי שם את היתומים שלו, ארבעה ילדים שהגדולה מביניהם רק בת תשע. לא יכולתי לעמוד בזה, פשוט פרצת בבכי חסר מעצורים.
"תחשבו על זה, הילדים האלו, לא ידעו מי זה אבא שלהם. לא תהיה להם אפשרות להכיר אותו באמת. מה ילד בן שש מבין? מה יכול ילד בן שנתיים לזכור? הוא אפילו לא ידע איך היה נשמע הקול של אבא שלו, איך אבא שלו היה צוחק או כיצד התנגן קול הלימוד שלו בבית...
"אולי אני מדי רגיש", הוא משתף, "זאת באמת הפעם הראשונה שהמוות מכה קרוב כל כך אלי, במעגל החברים הקרובים שלי, אבל אני חושב שגם אנשים קרים ופחות רגישים, מתקשים מאוד לעכל את הטרגדיה הנוראה הזאת. מדובר כאן באובדן עצום ונורא לעם ישראל כולו, קל וחומר למשפחה הקרובה, לאלמנה האומללה וליתומים הרכים. אני מסתכל עליהם וחושב לעצמי: איך אפשר להמשיך הלאה? אני באמת לא יודע".
החבר מוסיף: "אני אומר את האמת. אני הולך לבתי הכנסת בסביבה, דופק על הבימה ומבקש בבכי שאנשים יעזרו ליתומים שיתרמו. גם אני חתמתי על הוראת קבע למרות שאני אברך כולל ו'כספי המעשר' שלי תפוסים כבר לכמה שנים קדימה...
"זאת הדרך שלי להתמודד עם הכאב, אני מנסה לעשות משהו מועיל, לגייס, לרפד ולו במעט את שביל הייסורים שצפויה האלמנה לעבור בשנים הבאות, בגידול של ארבעה יתומים רכים, על כל המשתמע מכך".
לסיוע לארבעת היתומים הרכים הקליקו כאן<<<
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות