מעל אלף פסיכולוגים מתריעים מפני הסכנה הנשקפת

מעל לאלף פסיכולוגים ופסיכולוגיות העוסקים בתחום הטיפול בילדים ונוער חתמו על גילוי דעת המתריע באשר לסכנה הנשקפת לבריאות הנפש נוכח הרפורמה המשפטית והפגיעה בדמוקרטיה.

בין החתומים/ות על גילוי הדעת – פסיכולוגים ופסיכולוגיות מכל רחבי הארץ, מחטיבות התמחות שונות (קלינית, חינוכית, רפואית, שיקומית, התפתחותית), ובהם פסיכולוגים/ות בכירים/ות בשירות הציבורי ככלל ובשירותים הפסיכולוגים החינוכיים בפרט.

להלן נוסח גילוי הדעת:

"בחודשים האחרונים, וביתר שאת בשבועות האחרונים, מציאות מורכבת ומאתגרת מטלטלת את חיי כולנו. כפסיכולוגים.ות אנו חשות וחשים ששתיקה אינה עוד פריבילגיה שנוכל להרשות לעצמנו, ושממחויבותנו המקצועית לחברה להשמיע קולנו.

אחד מרכיבי היסוד בחשיבה הפסיכולוגית הוא מרחב שבו מקום לאפשרויות שונות, להרהור, לסובייקטיביות ואחרוּת. חשיבה זו היא הבסיס לתפיסתנו המקצועית. יתר על כן, הקוד האתי של הפסיכולוגים.ות חרט על דגלו מספר עקרונות מהותיים, ביניהם: מחוייבות חברתית – כבוד לבני אדם באשר הם תוך מודעות להבדלים ביניהם... ערנות למקום המקצועי והאתי בחברה ובקהילה והבאת ידע פסיכולוגי לידיעת הציבור במטרה לתרום לרווחת בני האדם וקהילתם (עקרון ד' בקוד האתי).

אנו החתומים על גילוי דעת זה פועלים.ות בשם העקרונות שלעיל ומתריעים.ות מתוך עמדה מקצועית וערכית ומתוך אחריות חברתית מפני השלכות המצב המסוכן שבו שרוייה החברה הישראלית בעת הזו, ולנוכח המשך החקיקה המשפטית המתוכננת.

מדיווחים שוטפים בתקשורת ומניסיוננו המצטבר במרחבים טיפוליים וחינוכיים ניכר קשר ישיר המבוסס גם מחקרית בין פגיעה בחירויות, בשוויון ובזכויות בסיסיות לבין פגיעה בבריאות וברווחה הנפשית–חווית מצוקה וסטרס מתמשך, התגברות העוצמות הרגשיות, חרדות ודיכאון, פגיעה בקשרים חברתיים ומשפחתיים. במערכת החינוך אנו עדים/ות בתקופה האחרונה למצוקה רגשית גוברת בקרב ילדים/ות, בני ובנות נוער וכן בקרב צוותי חינוך.

חשוב להדגיש שכפי שמבוגרים/ות עשויים למצוא עצמם בעין הסערה, כך גם פעוטות וילדי/ות גן – אשר מצוקת המבוגרים/ות סביבם עשוייה לחלחל אליהם ולהשפיע על מצבם הרגשי.

כפסיכולוגים ופסיכולוגיות מוטל עלינו תפקיד של שמירה על מטופלינו ודאגה לזכויותיהם/ן על מנת שיחושו יציבות וביטחון הנחוצים לשם חוויה רגשית מאוזנת ולשם תפקוד והמשך התפתחות תקינה. בפרט רגישים לכך ילדים/ות, שהיחסים והחוויות הנוכחיים ואלה שיפגשו בהמשך חייהם מעצבים את בני ובנות האדם שהם יגדלו להיות ואת השתלבותם בחברה.

בעוד שחינוך לדמוקרטיה מקדש ערכי שיוויון, פלורליזם, סובלנות ומחוייבות עמוקה לזכויות כל אדם וכל אזרח – כך גם חינוך לדמוקרטיה עומד בהלימה עם בריאות נפשית. קיים חשש כבד שהמהלכים המתוכננים במסגרת הרפורמה יפגעו בדמוקרטיה הישראלית, ובתוך כך עלולים לפגוע אנושות בבריאות הנפש ובתשתית לטיפול נפשי לכלל תושבי/ות ואזרחי/ות מדינת ישראל, זאת בדגש על מיעוטים, כפי שקרה במשטרים בהם הצטמצמה והתבטלה הדמוקרטיה.
כפסיכולוגים/ות בשירותים הציבוריים, במערכות חינוך, בעמותות, ובקליניקות פרטיות אנו עובדים/ות עם מגוון רחב של מטופלים/ות, מתרבויות, חברות ורקעים שונים.

מתוך כך, ובשילוב הידע המקצועי שברשותנו, מחוייבותינו לומר כי בלי דמוקרטיה לא רק שאין בריאות נפש, אין חיי נפש ראויים. אנו מודעים/ות לחשיבות הצורך בקיום שיח ענייני, מכבד, קשוב ומווסת כדי למצוא נקודות חיבור, מכנים משותפים ותקווה לאיחוי הפצעים הקיימים בחברה הישראלית. אך מעבר לכך אנו מודעים/ות גם לחשיבות הצורך שבהתרעה באותיות קידוש לבנה על פגיעה בערכים דמוקרטיים בסיסיים החיוניים לבריאות הנפש.

אנו קוראים/ות לנבחרי/ות הציבור ולבעלי/ות תפקידים בתחום הפסיכולוגיה בישראל לעצור, לחשוב על אזרחי/ות המדינה, בדגש על ילדים/ות ונוער, ולפעול לשמירה על הדמוקרטיה הישראלית לפני שיהיה מאוחר מידי. בשם הפסיכולוגיה, בשם הערכים, בשם הצורך בשמירה על בריאות הנפש".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!