"11 שנה לא היה רב לירושלים - פתאום נזכרו"
נציג הציונות הדתית בירושלים מוחה נגד מינויו של הגר"ש אליטוב לרב זמני בירושלים: "נגוע בשיקולים זרים"
- משה ויסברג
- ח' אלול התשע"ד
- 4 תגובות
הגר"ש אליטוב שמונה לרב הזמני. צילום: יוסי פורמנסקי
נציגי בתי הכנסת הציוניים בירושלים, מתנגדים למינויו של הרה"ג שמעון אליטוב, חבר מועצת הרבנות הראשית לרבה הזמני של ירושלים.
עורך הדין אילן קמינצקי, יו"ר נציגות בתי הכנסת הציוניים בירושלים, פנה ליועה"מ לממשלה כדי שיבדוק האם נועצה בו מועצת הרבנות הראשית טרם מינויו של הרב אליטוב והאם המינוי נעשה על דעתו.
.
במכתבו כותב קמינצקי "כידוע לכם, מזה כאחת עשרה שנה לא מכהן בירושלים רב ראשי. מיותר להכביר מילים על הפגיעה בתושבים ובשירותי הדת שנובעת ממצב משונה זה.
"בירושלים מצויים אלפי בתי עסק, מפעלים, בתי הארחה, מלונות, מסעדות, אולמות שמחה וגני אירועים, המייצרים או מספקים מזון ונזקקים לשירותי כשרות.
"האפשרות שקיימת בדין למנות רב כ"ממלא מקום" לרבני העיר, עמדה בפני מועצת הרבנות הראשית מאז ומעולם, אך בשל היקף שירותי הכשרות בירושלים, גיוונה ומורכבותה, מועצת הרבנות הראשית לא ראתה לנכון לעשות בה שימוש מעולם: הכשרות עצמה מפוקחת על ידי אנשי המקצוע של מחלקת הכשרות במועצה הדתית ואילו על תעודות ההכשר חתם הרב הראשי לישראל.
"אפילו בשנת השמיטה הקודמת, שנת התשס"ח, שנה שבה יש משמעות מיוחדת לממונה על הכשרות, לא הפעילה מועצת הרבנות הראשית את סמכותה למנות ממלא מקום לרבני העיר.
"אך", ממשיך ומתפלא עורך הדין, "ראה זה פלא: בחלוף יום אחד בלבד מקביעת תאריך הבחירות, מימשה מועצת הרבנות הראשית את סמכותה, שלא ראתה לנכון לממש מזה אחת עשרה שנים, ומינתה "ממלא מקום לרבני העיר" בתחום הכשרות זאת, על אף שבעוד זמן קצר אמורים להיבחר שני רבני עיר במינוי של קבע.
"מעבר לצורך הכללי במינוי רב שיפקח על הכשרות, המועצה לא העלתה – נימוקים שיש בהם ממש – למינוי הבהול", כותב קמינצקי.
"דומה שהחלטה זו, על פניה, בדרך קבלתה ובמיוחד עיתויה, נגועה בשיקולים זרים ופגמים מהותיים, המעלים חשד כבד של חוסר תום לב וחריגה מהוראות הדין כנראה שהמטרה האמיתית נעוצה ברצונם של גורמים שונים לנסות ולהמשיך לעכב את ההליכים למינוי רבני העיר ירושלים".
עורך הדין אילן קמינצקי, יו"ר נציגות בתי הכנסת הציוניים בירושלים, פנה ליועה"מ לממשלה כדי שיבדוק האם נועצה בו מועצת הרבנות הראשית טרם מינויו של הרב אליטוב והאם המינוי נעשה על דעתו.
.
במכתבו כותב קמינצקי "כידוע לכם, מזה כאחת עשרה שנה לא מכהן בירושלים רב ראשי. מיותר להכביר מילים על הפגיעה בתושבים ובשירותי הדת שנובעת ממצב משונה זה.
"בירושלים מצויים אלפי בתי עסק, מפעלים, בתי הארחה, מלונות, מסעדות, אולמות שמחה וגני אירועים, המייצרים או מספקים מזון ונזקקים לשירותי כשרות.
"האפשרות שקיימת בדין למנות רב כ"ממלא מקום" לרבני העיר, עמדה בפני מועצת הרבנות הראשית מאז ומעולם, אך בשל היקף שירותי הכשרות בירושלים, גיוונה ומורכבותה, מועצת הרבנות הראשית לא ראתה לנכון לעשות בה שימוש מעולם: הכשרות עצמה מפוקחת על ידי אנשי המקצוע של מחלקת הכשרות במועצה הדתית ואילו על תעודות ההכשר חתם הרב הראשי לישראל.
"אפילו בשנת השמיטה הקודמת, שנת התשס"ח, שנה שבה יש משמעות מיוחדת לממונה על הכשרות, לא הפעילה מועצת הרבנות הראשית את סמכותה למנות ממלא מקום לרבני העיר.
"אך", ממשיך ומתפלא עורך הדין, "ראה זה פלא: בחלוף יום אחד בלבד מקביעת תאריך הבחירות, מימשה מועצת הרבנות הראשית את סמכותה, שלא ראתה לנכון לממש מזה אחת עשרה שנים, ומינתה "ממלא מקום לרבני העיר" בתחום הכשרות זאת, על אף שבעוד זמן קצר אמורים להיבחר שני רבני עיר במינוי של קבע.
"מעבר לצורך הכללי במינוי רב שיפקח על הכשרות, המועצה לא העלתה – נימוקים שיש בהם ממש – למינוי הבהול", כותב קמינצקי.
"דומה שהחלטה זו, על פניה, בדרך קבלתה ובמיוחד עיתויה, נגועה בשיקולים זרים ופגמים מהותיים, המעלים חשד כבד של חוסר תום לב וחריגה מהוראות הדין כנראה שהמטרה האמיתית נעוצה ברצונם של גורמים שונים לנסות ולהמשיך לעכב את ההליכים למינוי רבני העיר ירושלים".