20 שנה לפלישה האמריקאית: סיפורה של מלחמת המפרץ השנייה
היום לפני 20 שנים פלשו כוחות אמריקניים גדולים לעיראק, כאשר העילה הרשמית לפלישה היתה נשק להשמדה המונית שמפתח סדאם חוסיין, טענה שהתבררה לבסוף ככוזבת. פלישה זו התפתחה למלחמה גדולה שגבתה את חייהם של עשרות אלפי עיראקים ושינתה את פניו של המזרח התיכון | זהו סיפורה של מלחמת המפרץ השנייה
- שלו שינברג
- כ"ז אדר התשפ"ג
- 2 תגובות
20 שנה אחרי שפרצה בקול סערה, מלחמת המפרץ השנייה מוסיפה להדהד ברחבי העולם ולרתק אינספור קוראים הצמאים לכל מידע שנחשף עליה ועל האישים שנטלו בה חלק. שמותיהם של הדמויות הראשיות במלחמה העקובה מדם הזו - שהתרחשה על אדמות עיראק, סחפה לתוכה עשרות מדינות ועלתה בלמעלה מ-100 אלף הרוגים לשני הצדדים - ממשיכים לעורר עניין רב בכל רחבי תבל.
את מלחמה זו לא ניתן להבין מבלי להכיר קודם כל את סדאם חוסיין, האיש שהטיל אימה על העולם כולו והעמיד בחשש את קיומה של מדינת ישראל. חוסיין, איש מפלגת הבעת' העיראקית, לקח חלק משמעותי בהפיכת 1968 שהתרחשה במדינתו, וכעבור קצת יותר מעשור הפך לנשיאה של עיראק. בתפקיד זה הוביל את עיראק במלחמתה נגד איראן, ועמל רבות על פיתוח נשק גרעיני - עד שזה הופגז בידי כוחות חיל האוויר של ישראל.
בשנת 1990 פלשו הכוחות העיראקיים לכווית, מה שגרר תגובה בינלאומית נגדם. קואליציה בת 34 מדינות בהנהגת ארה"ב קמה, ואחרי שפקע האולטימטום שהציבו לחוסיין פלשו לכווית ותוך כ-100 שעות שיחררו אותה מידי העריץ. בשעות אלו התחבאו אזרחי מדינת ישראל במקלטיהם בעוד עיראק הטילה עליהם טילי סקאדים ללא רחם. ישראל התבקשה שלא להגיב למתקפה העיראקית, וראש הממשלה יצחק שמיר בחר באומץ רב אכן לא לקחת חלק במלחמה.
אחרי מלחמת המפרץ נותרו היחסים בן סדאם חוסיין לארה"ב מתוחים. ארה"ב ומדינות אחרות ראו בו עריץ שמדכא את זכויות בני עמו, והוציאו גינויים שונים נגד ממשלו. אחרי המתקפה הקשה על ארה"ב ב-11 בספטמבר 2011, במהלכה תקפו מטוסים חטופים זירות שונות באמריקה, כאשר בראשן מגדלי התאומים שקרסו תוך זמן קצר, החל נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לפמפם באוזני ארה"ב כי עיראק מתכננת לבצע פיגועים נגדה.
הטראומה בארה"ב הייתה אז גדולה, והחשש בבית הלבן החל לגבור. בינואר 2002 התייחס הנשיא בוש בנאומו הידוע ל"ציר הרשע", שמורכב לשיטתו מקוריאה הצפונית, איראן ועיראק. כבר אז עלה החשד שחוסיין מפתח נשק להשמדה המונית, ובוש הציף את החשש בפומבי ואמר כי דבר זה מסכן את העולם כולו. ממשל בוש הציג ראיות שונות להימצאותו של נשק גרעיני בעיראק, כשמקביל עלה אף החשש כי המדינה מקיימת קשרים עם ארגון אל קאעידה, הארגון שאחראי לפיגועי ה-11 בספטמבר.
דאגות אלו ואחרות בנוגע למשטר חוסיין והשלכותיו הפוטנציאליות הובילו את בוש לגבש החלטה יחד עם בריטניה: יציאה למתקפה משולבת נגד עיראק בשטחה, בתמיכת מדינות נוספות. המבצע שהוכן נקרא "קוברה 2", ותוכנן לכלול בתוכו כוחות צבאיים עצומים.
ב-20 במרץ 2003, היום לפני 20 שנים, ניתן האות לפתיחת המתקפה, כשהעילה הרשמית היא חיפוש הנשק הגרעיני שמפתח חוסיין. הכוחות הפולשים מנו בתחילת המבצע ובהמשכו כ-300,000 חיילים מצוידים, אל מול 375,000 עיראקיים וחברי ארגונים ששיתפו פעולה עם חוסיין. בתחילת המבצע פגעו כוחות חיל האוויר האמריקנים במתקנים ממשלתיים בבגדאד ובשאר עיראק, תוך הטלת אימה על תושבי המדינה וחיפוש אחר המנהיג חוסיין ובני משפחתו.
במקביל חיפשו כוחות מיוחדים כל זכר להימצאותו של נשק גרעיני. החיפושים עלו בתוהו, ובינואר 2005 נאלץ צוות הפקחים להפסיקם לאלתר. ההנחה המקובלת היום היא כי מעולם לא החזיק חוסיין בנשק הגרעיני, ושהוא יצר מצג שקרי כאילו אכן יש לו כזה כדי למנוע מרידות נגדו.
במהלך ימי הפלישה החרדה בישראל הייתה רבה. הזיכרונות מימי מלחמת המפרץ הראשונה היו טריים עוד, ומדינת ישראל חששה שישנו שוב. עם הפלישה לעיראק הוכרז ברחבי הארץ מצב חירום, והתושבים נאלצו פעם נוספת לשאת עליהם את ערכות המגן מפני התקפה כימית או ביולוגית. גם חיל הנ"מ הישראלי נערך למתקפה, אך בסופו של דבר היא לא הגיעה והמראות מ-1991 לא שבו.
שבועות ספורים אחר הפלישה לעיראק הופל משטר הבעת' שבראשו עמד חוסיין, ותחתיו קם ממשל חדש שמידר את הסונים מהשלטון. בהוראת ארה"ב אימצה עיראק חוקה חדשה, שזכתה לתמיכה של 78% על אף הטרור שניסה למנוע זאת.
השנים הבאות בעיראק התאפיינו אף הן בטרור הרב שפקד אותה, בו נרצחו מאות חיילים מכוחות הקואליציה. בסך הכולל נהרגו לעיראקים ותומכיהם כ-120 אלף, בעוד לכוח ארה"ב ותומכיה נהרגו כ-4,800. רק באוקטובר 2011 הודיע נשיא ארה"ב ברק אובמה על פינויו של הכוח האמריקני האחרון מעיראק.
ומה באשר לסדאם חוסיין? העריץ נלכד כתשעה חודשים אחרי תחילת הפלישה, והתיעודים מתפיסתו הופצו ברחבי העולם. בבוקר ה-30 בדצמבר 2006 הוצא חוסיין להורד בתלייה, והוא בן 69 במותו. "הקצב מבגדאד" שינה את פניו של מזרח התיכון מקצה אל קצה, והיה אחראי לכמה מהמלחמות הקשות ביותר שהתרחשו באדמותיו בעשורים האחרונים.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות