מועצה דתית לדוגמה - המהפכה השקטה של יהושע ישי
גירעון של עשרות מיליוני שקלים, חוסר אימון ציבורי וחוסר יעילות, כזה היה מצבה של המועצה הדתית בבירה עד לפני שנים אחדות • יהושע ישי, היו"ר המכהן, מספר ל'בחדרי חרדים' כיצד מחק את החוב לחלוטין, שיקם את תדמית המועצה וייעל את השירות לציבור • האם יתמודד לתפקיד מנכ"ל הרבנות? • ומה עוד ניתן לעשות במועצה הדתית?
- אבי גרינצייג
- י"א אלול התשע"ד
- 5 תגובות
שנת השמיטה בפתח, ובמועצה הדתית בירושלים נערכים עד לרגע האחרון - במטרה לספק את כל צורכי הכשרות של העיר.
לאחר עשרות שנים בהן לא מכהן רב עיר בירושלים, הצליח לראשונה יו"ר המועצה הדתית המקומית, יהושע ישי, למנות רב זמני לצורך חתימה על תעודות הכשרות בשנת השמיטה. בתפקיד זכה הגר"ש אליטוב, שיחסוך את העול מכתפיו של הרב הראשי לישראל הגר"ד לאו.
במקביל, נפגש ישי במשך שעות ארוכות עם כל גופי הכשרות בירושלים, על מנת למצוא את הפתרון הטוב ביותר עבור כולם ולחסוך בעלויות לציבור הרחב. בין הפתרונות שמגבש ישי בימים אלו - שיתוף פעולה בין כל גופי הכשרות, מה שיוזיל את העלות לצרכן בקניית פירות וירקות בשווקים.
יחד עם זאת, במועצה הדתית בירושלים לא מתכוונים לשקוט על השמרים, ומבינים את גודל האחריות המוטלת עליהם, בעיר הגדולה בישראל, אך גם זו השמרנית ביותר ברמת ההקפדה על כללי הכשרות והצביון הדתי. כחלק מהתמודדות הייחודית לקראת שנת השמיטה, יזם יו"ר המועצה הדתית פיקוח הדוק על משגיחי הכשרות.
במועצה הדתית הפנימו את הסיטואציה בה נמצא משגיח הכשרות בעימות תמידי מול בעל העסק שבו הוא עובד, דבר אשר הקשה את פעילות המשגיח בעסק, ובמקרים רבים, המשגיח אף נאלץ בשל כך להתייצב מול מעסיקו, כשהתברר שהוא אינו מקפיד על כל ההלכות הנדרשות, באופן שהיה עשוי להוביל לפיטוריו.
בעיה זאת מוכרת היטב למשרד לשירותי דת, והיא עומדת במסגרת מהפכת הכשרות של סגן השר לשירותי דת הרב אלי בן דהן.
בירושלים, כך מתברר, הפתרון לבעיה כבר נמצא. "לאחרונה השקנו מערכת ממוחשבת, שעתידה לפתור את מצוקת המשגיחים ולאפשר פיקוח הדוק ובטוח גם בשנת השמיטה", טוען ישי, ומסביר: "באופן עקרוני, בכל עסק יש משגיח מטעם הרבנות, כאשר על המשגיחים ישנם מפקחים, שתפקידם לדאוג שהמשגיחים אכן עושים מלאכתם נאמנה. מכיוון שהמשגיח נתון למרותו של בעל העסק, התפקיד שלנו הוא לדאוג שתהיה לנו מרות על המשגיח ולמפקח שמעליו, לפחות כמו זו של בעל העסק".
לדבריו, לצורך זה, הוקמה מערכת ממוחשבת, (מעין אפליקציה) אשר נועדה לייעל את הפיקוח. במסגרת מערכת זו, המפקח על המשגיחים שמבקר בבית העסק לעיתים דחופות מדווח למערכת הממוחשבת על הימצאותו של המשגיח במקום, ואם ישנה תקלה הרי שהיא מדווחת מיד.
בשלב זה, כל מה שנותר למערכת לעשות בשעת תקלה הוא להוציא את מכתב ההתראה לבעל העסק. "מערכת כזו פעילה במוסדות ציבוריים כמו העירייה, ומשמשת את פקחי החניה שלה הפועלים בעיר", אומר ישי. "אנחנו העתקנו את המודל הזה לעולם הכשרות, וכך אנו מגבירים את הפיקוח על המשגיחים ויוצרים מציאות שלפיה המשגיחים מחויבים לרבנות יותר מאי פעם, מה שמגדיל באופן משמעותי את הסיכוי שבמידה והמקום שבו אתם אוכלים זוכה לתעודת כשרות של הרבנות הראשית, הרי שהוא נמצא בפיקוח תמידי".
כך מוחקים גירעון
למרות המערכת הממוחשבת, במועצה הדתית לא סומכים רק על עצמם ומבקשים מהציבור לפקוח גם הוא עיניים משל עצמו. לדברי ישי, על הציבור לשים לב אל המשגיחים ואף לדרוש שוב ושוב לראות את תעודת הכשרות ואת המשגיח בעצמו. "כאשר אדם מגיע אל בעל העסק ומבקש ממנו לראות את
תעודת הכשרות, בעל העסק מבין שהתעודה לא תלויה בעסק שלו סתם, אלא היא כלכלית עבורו", מסביר ישי.
"קל וחומר שכאשר לקוח מגיע ומבקש לראות את המשגיח, בעל העסק מבין שהחזקת המשגיח בעסק שלו היא רווחית עבורו. מכאן אני פונה לציבור לדרוש לראות התעודה ואת המשגיח. זה יסייע לנו ובסופו של דבר גם לציבור כולו".
יהושע ישי הוא סיפור הצלחה במועצה דתית נכשלת. לירושלים הוא הגיע בשנת 2007, אחרי שנים של אנדרלמוסיה מוחלטת במועצה הדתית הגדולה בישראל. היסטוריית הכישלון החלה עוד בשנת 2002, לאחר שההתנהלות במועצה הדתית חרגה מכל כללי המנהל התקין - הודיעה המדינה כי המועצה הדתית בירושלים מפוזרת. במקומה, מינה שר הדתות ועדה ממונה אשר מנהלת את ענייני המועצה הדתית עד היום.
ישי, בעברו מנכ"ל חברה קדישא תל אביב והממונה על תקציב שירותי הדת במשרד הדתות, החל את כהונתו כיו"ר הוועדה הממונה בשנת 2007. עם כניסתו לתפקיד הייתה המועצה הדתית בעיר בגרעון ענק של 49 מיליון שקלים. "ההתנהלות פה במשך שנים הייתה כושלת", הוא מסביר. "כך למעשה הגיעה המועצה הדתית למצב שבו מדי חודש נוצר גרעון של שמונה מאות אלף שקלים. משנת 2002 עד לשנת 2007 צברה המועצה חוב של 49 מיליון שקלים, ועם המציאות הקשה הזו הייתי צריך להתמודד".
ישי, איש ניהול במקצועו, החל בתכנית הבראה למועצה, שבמסגרתה פוטרו למעלה ממאה עובדים במועצה הדתית. בסוף שנת 2008, כשנה בלבד לאחר שנכנס לתפקידו, הצליח ישי לצמצם את הגרעון בשלושה מיליון שקלים.
בשנת 2010 הצליח ישי להוריד את הגירעון בעוד 14 מיליון שקלים, כאשר אז, הוא חתם הסכם עם המדינה על תכנית הבראה, שבמסגרתה שילמה המדינה מחצית מסכום החוב, ונתנה את היתרה כהלוואה למועצה. בסוף שנת 2013, סיים ישי את השנה עם תקציב עודף, ללא אגורה אחת חובה.
"מה שעשינו היה לצמצם משמעותית בהוצאות. גיליתי שמרבית ההוצאות של המועצה הן משכורות לעובדים - קרוב לשמונים אחוז מהתקציב. היו פה הרבה מאד משרות שלא היה בהן צורך".
לאחר פיטורי העובדים הלא נצרכים, התפנו במועצה הדתית שטחים רבים שאותם המועצה הייתה שוכרת, וכשהפסיקו לשכור אותם, המועצה הדתית חסכה עוד כסף רב.
"נישואין, מקוואות וכשרות"
בשלב הבא יזם ישי מהפכה בתחום השירות לציבור וייעול שירותי המועצה הדתית בעיר, לרווחת הציבור.
ל'בחדרי חרדים' הוא מסביר: "המועצה הדתית אחראית לטיפול בשלושה דברים מרכזיים: נישואין, מקוואות וכשרות. בכשרות הובלנו מהפכה של ממש, בדמות המערכת הממוחשבת שמסייעת לשמור על ביטחונם של המשגיחים ולהבטיח את הכשרות המקסימאלית של בתי העסק.
"גם בתחום המקוואות יצרנו תקדימים לרווחת הציבור. בשש השנים האחרונות הקמנו עוד שישה מקוואות בירושלים אשר בנייתם מומנה על ידי העירייה, כאשר האחרון אמור להיפתח כבר בחודש הבא. חשוב לנו להחזיר את אימון הציבור במועצה הדתית ובשירותי הדת שאנו נותנים".
ישי אף בוחר לציין לטובה את שמו של ראש העירייה ניר ברקת, ומספר כי הוא קשוב מאוד לכל צורכי המועצה הדתית בירושלים ונרתם לעזרה כשפונים אליו.
"מהפכה משמעותית במיוחד נרשמה בתחום רישום הנישואין. מי שנרשם בעבר במשרדי המועצה הדתית בירושלים, יכול בוודאי לספר על שעות של המתנה בתורים ארוכים ומייגעים, עם דרישות שונות להבאת מסמכים רבים שהיקשו מאד את ההליך כולו.
"עם סיום הטיפול בגירעון הודעתי שהשירות חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות והארכתי את שעות קבלת הקהל לרישום נישואין בעוד שעתיים", אומר ישי. "עד לאחרונה אגף רישום נישואין היה פתוח עד לשעה 16:00, כך שאנשים שעובדים משמונה בבוקר ועד ארבע, היו נאלצים להפסיד שעות עבודה כדי לבוא ולהירשם לנישואין.
"זה משמעותי עוד יותר לעדים שהיו צריכים לבוא עם הנרשם, ונאלצו להפסיד ימי עבודה. כיום הם יכולים לבוא ולהירשם עד השעה 18:00 בערב, מה שמאפשר לאנשים שעובדים ביום, לבוא ולהירשם לאחר שעות העבודה".
• אני מבין שעכשיו אתם גם מתחילים לחלק שי לנרשמים לנישואים?
"נכון. כחלק מהתפיסה שאני מוביל - במסגרתה אנחנו אמורים לתת שירות לציבור, אני מוביל עכשיו פיילוט של חלוקת שי לחתנים והכלות שיגיעו להירשם לנישואין במועצה הדתית. מטרת החלוקה היא להנעים את הביקור שלהם אצלנו ולכן כל כלה תקבל ערכת טיפוח וחתן יקבל מטען נייד לפלאפון".
• האם אתה מתכוון להתמודד על תפקיד מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל?
״זה נכון שהיו אלי עד כה מספר פניות בנושא מחלק מהגורמים שמעורבים בתהליך, אולם בינתיים לא קיבלתי החלטה״.
ישי מצהיר כי בכוונתו להמשיך את תנופת הפיתוח של המועצה הדתית, בכשרות, רישום נישואין ומקוואות.
״בשנים הראשונות התמקדתי בהוצאת המועצה הדתית מהגירעון, ועכשיו, אחרי שהמועצה הדתית הגיע לאיזון תקציבי, זה הזמן להתחיל בפיתוחה, קידומה ואהבתה על ידי תושבי ירושלים״.
לאחר עשרות שנים בהן לא מכהן רב עיר בירושלים, הצליח לראשונה יו"ר המועצה הדתית המקומית, יהושע ישי, למנות רב זמני לצורך חתימה על תעודות הכשרות בשנת השמיטה. בתפקיד זכה הגר"ש אליטוב, שיחסוך את העול מכתפיו של הרב הראשי לישראל הגר"ד לאו.
במקביל, נפגש ישי במשך שעות ארוכות עם כל גופי הכשרות בירושלים, על מנת למצוא את הפתרון הטוב ביותר עבור כולם ולחסוך בעלויות לציבור הרחב. בין הפתרונות שמגבש ישי בימים אלו - שיתוף פעולה בין כל גופי הכשרות, מה שיוזיל את העלות לצרכן בקניית פירות וירקות בשווקים.
יחד עם זאת, במועצה הדתית בירושלים לא מתכוונים לשקוט על השמרים, ומבינים את גודל האחריות המוטלת עליהם, בעיר הגדולה בישראל, אך גם זו השמרנית ביותר ברמת ההקפדה על כללי הכשרות והצביון הדתי. כחלק מהתמודדות הייחודית לקראת שנת השמיטה, יזם יו"ר המועצה הדתית פיקוח הדוק על משגיחי הכשרות.
במועצה הדתית הפנימו את הסיטואציה בה נמצא משגיח הכשרות בעימות תמידי מול בעל העסק שבו הוא עובד, דבר אשר הקשה את פעילות המשגיח בעסק, ובמקרים רבים, המשגיח אף נאלץ בשל כך להתייצב מול מעסיקו, כשהתברר שהוא אינו מקפיד על כל ההלכות הנדרשות, באופן שהיה עשוי להוביל לפיטוריו.
בעיה זאת מוכרת היטב למשרד לשירותי דת, והיא עומדת במסגרת מהפכת הכשרות של סגן השר לשירותי דת הרב אלי בן דהן.
בירושלים, כך מתברר, הפתרון לבעיה כבר נמצא. "לאחרונה השקנו מערכת ממוחשבת, שעתידה לפתור את מצוקת המשגיחים ולאפשר פיקוח הדוק ובטוח גם בשנת השמיטה", טוען ישי, ומסביר: "באופן עקרוני, בכל עסק יש משגיח מטעם הרבנות, כאשר על המשגיחים ישנם מפקחים, שתפקידם לדאוג שהמשגיחים אכן עושים מלאכתם נאמנה. מכיוון שהמשגיח נתון למרותו של בעל העסק, התפקיד שלנו הוא לדאוג שתהיה לנו מרות על המשגיח ולמפקח שמעליו, לפחות כמו זו של בעל העסק".
לדבריו, לצורך זה, הוקמה מערכת ממוחשבת, (מעין אפליקציה) אשר נועדה לייעל את הפיקוח. במסגרת מערכת זו, המפקח על המשגיחים שמבקר בבית העסק לעיתים דחופות מדווח למערכת הממוחשבת על הימצאותו של המשגיח במקום, ואם ישנה תקלה הרי שהיא מדווחת מיד.
בשלב זה, כל מה שנותר למערכת לעשות בשעת תקלה הוא להוציא את מכתב ההתראה לבעל העסק. "מערכת כזו פעילה במוסדות ציבוריים כמו העירייה, ומשמשת את פקחי החניה שלה הפועלים בעיר", אומר ישי. "אנחנו העתקנו את המודל הזה לעולם הכשרות, וכך אנו מגבירים את הפיקוח על המשגיחים ויוצרים מציאות שלפיה המשגיחים מחויבים לרבנות יותר מאי פעם, מה שמגדיל באופן משמעותי את הסיכוי שבמידה והמקום שבו אתם אוכלים זוכה לתעודת כשרות של הרבנות הראשית, הרי שהוא נמצא בפיקוח תמידי".
כך מוחקים גירעון
למרות המערכת הממוחשבת, במועצה הדתית לא סומכים רק על עצמם ומבקשים מהציבור לפקוח גם הוא עיניים משל עצמו. לדברי ישי, על הציבור לשים לב אל המשגיחים ואף לדרוש שוב ושוב לראות את תעודת הכשרות ואת המשגיח בעצמו. "כאשר אדם מגיע אל בעל העסק ומבקש ממנו לראות את
תעודת הכשרות, בעל העסק מבין שהתעודה לא תלויה בעסק שלו סתם, אלא היא כלכלית עבורו", מסביר ישי.
"קל וחומר שכאשר לקוח מגיע ומבקש לראות את המשגיח, בעל העסק מבין שהחזקת המשגיח בעסק שלו היא רווחית עבורו. מכאן אני פונה לציבור לדרוש לראות התעודה ואת המשגיח. זה יסייע לנו ובסופו של דבר גם לציבור כולו".
יהושע ישי הוא סיפור הצלחה במועצה דתית נכשלת. לירושלים הוא הגיע בשנת 2007, אחרי שנים של אנדרלמוסיה מוחלטת במועצה הדתית הגדולה בישראל. היסטוריית הכישלון החלה עוד בשנת 2002, לאחר שההתנהלות במועצה הדתית חרגה מכל כללי המנהל התקין - הודיעה המדינה כי המועצה הדתית בירושלים מפוזרת. במקומה, מינה שר הדתות ועדה ממונה אשר מנהלת את ענייני המועצה הדתית עד היום.
ישי, בעברו מנכ"ל חברה קדישא תל אביב והממונה על תקציב שירותי הדת במשרד הדתות, החל את כהונתו כיו"ר הוועדה הממונה בשנת 2007. עם כניסתו לתפקיד הייתה המועצה הדתית בעיר בגרעון ענק של 49 מיליון שקלים. "ההתנהלות פה במשך שנים הייתה כושלת", הוא מסביר. "כך למעשה הגיעה המועצה הדתית למצב שבו מדי חודש נוצר גרעון של שמונה מאות אלף שקלים. משנת 2002 עד לשנת 2007 צברה המועצה חוב של 49 מיליון שקלים, ועם המציאות הקשה הזו הייתי צריך להתמודד".
ישי, איש ניהול במקצועו, החל בתכנית הבראה למועצה, שבמסגרתה פוטרו למעלה ממאה עובדים במועצה הדתית. בסוף שנת 2008, כשנה בלבד לאחר שנכנס לתפקידו, הצליח ישי לצמצם את הגרעון בשלושה מיליון שקלים.
בשנת 2010 הצליח ישי להוריד את הגירעון בעוד 14 מיליון שקלים, כאשר אז, הוא חתם הסכם עם המדינה על תכנית הבראה, שבמסגרתה שילמה המדינה מחצית מסכום החוב, ונתנה את היתרה כהלוואה למועצה. בסוף שנת 2013, סיים ישי את השנה עם תקציב עודף, ללא אגורה אחת חובה.
"מה שעשינו היה לצמצם משמעותית בהוצאות. גיליתי שמרבית ההוצאות של המועצה הן משכורות לעובדים - קרוב לשמונים אחוז מהתקציב. היו פה הרבה מאד משרות שלא היה בהן צורך".
לאחר פיטורי העובדים הלא נצרכים, התפנו במועצה הדתית שטחים רבים שאותם המועצה הייתה שוכרת, וכשהפסיקו לשכור אותם, המועצה הדתית חסכה עוד כסף רב.
"נישואין, מקוואות וכשרות"
בשלב הבא יזם ישי מהפכה בתחום השירות לציבור וייעול שירותי המועצה הדתית בעיר, לרווחת הציבור.
ל'בחדרי חרדים' הוא מסביר: "המועצה הדתית אחראית לטיפול בשלושה דברים מרכזיים: נישואין, מקוואות וכשרות. בכשרות הובלנו מהפכה של ממש, בדמות המערכת הממוחשבת שמסייעת לשמור על ביטחונם של המשגיחים ולהבטיח את הכשרות המקסימאלית של בתי העסק.
"גם בתחום המקוואות יצרנו תקדימים לרווחת הציבור. בשש השנים האחרונות הקמנו עוד שישה מקוואות בירושלים אשר בנייתם מומנה על ידי העירייה, כאשר האחרון אמור להיפתח כבר בחודש הבא. חשוב לנו להחזיר את אימון הציבור במועצה הדתית ובשירותי הדת שאנו נותנים".
ישי אף בוחר לציין לטובה את שמו של ראש העירייה ניר ברקת, ומספר כי הוא קשוב מאוד לכל צורכי המועצה הדתית בירושלים ונרתם לעזרה כשפונים אליו.
"מהפכה משמעותית במיוחד נרשמה בתחום רישום הנישואין. מי שנרשם בעבר במשרדי המועצה הדתית בירושלים, יכול בוודאי לספר על שעות של המתנה בתורים ארוכים ומייגעים, עם דרישות שונות להבאת מסמכים רבים שהיקשו מאד את ההליך כולו.
"עם סיום הטיפול בגירעון הודעתי שהשירות חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות והארכתי את שעות קבלת הקהל לרישום נישואין בעוד שעתיים", אומר ישי. "עד לאחרונה אגף רישום נישואין היה פתוח עד לשעה 16:00, כך שאנשים שעובדים משמונה בבוקר ועד ארבע, היו נאלצים להפסיד שעות עבודה כדי לבוא ולהירשם לנישואין.
"זה משמעותי עוד יותר לעדים שהיו צריכים לבוא עם הנרשם, ונאלצו להפסיד ימי עבודה. כיום הם יכולים לבוא ולהירשם עד השעה 18:00 בערב, מה שמאפשר לאנשים שעובדים ביום, לבוא ולהירשם לאחר שעות העבודה".
• אני מבין שעכשיו אתם גם מתחילים לחלק שי לנרשמים לנישואים?
"נכון. כחלק מהתפיסה שאני מוביל - במסגרתה אנחנו אמורים לתת שירות לציבור, אני מוביל עכשיו פיילוט של חלוקת שי לחתנים והכלות שיגיעו להירשם לנישואין במועצה הדתית. מטרת החלוקה היא להנעים את הביקור שלהם אצלנו ולכן כל כלה תקבל ערכת טיפוח וחתן יקבל מטען נייד לפלאפון".
• האם אתה מתכוון להתמודד על תפקיד מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל?
״זה נכון שהיו אלי עד כה מספר פניות בנושא מחלק מהגורמים שמעורבים בתהליך, אולם בינתיים לא קיבלתי החלטה״.
ישי מצהיר כי בכוונתו להמשיך את תנופת הפיתוח של המועצה הדתית, בכשרות, רישום נישואין ומקוואות.
״בשנים הראשונות התמקדתי בהוצאת המועצה הדתית מהגירעון, ועכשיו, אחרי שהמועצה הדתית הגיע לאיזון תקציבי, זה הזמן להתחיל בפיתוחה, קידומה ואהבתה על ידי תושבי ירושלים״.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות