הבולדוזר שפיתח את עיר התורה והחסידות • פרופיל

מאות ליוו בשבוע שעבר בבני ברק למנוחות את הרב מוישה אירנשטיין ז"ל, ראש העיר המיתולוגי של בני ברק במשך שנים רבות, סגן יו"ר המרכז הארצי של אגודת ישראל ויו"ר אגודת ישראל בבני ברק, שמינף את עיר התורה והחסידות, הפך אותה לפורחת ומשגשגת במבני ציבור, בתי מדרשות לרוב ומקוואות טהרה משוכללים.

כולם כינו אותו ה'בולדוזר', מי שהגיע לכס ראש העיר, והפך כל אבן בה, כאשר כל חסידות - קטנה כגדולה - קיבלה אצלו מענה.

ראש עיריית בני ברק, חנוך זייברט, אמר בהספדו במסע הלוויה שיצא מבית המנוח ברחוב רמח"ל בבני ברק, כי מעשיו של ר' משה מניבים פירות עד היום ומוסיפים להתרחב. הוא פעל בהחלפת קרקעות ציבוריות, כדי לאפשר בניית מקוואות בתוך העיר. עשה להקמת בתי כנסת, מוסדות תורה וחינוך, ישיבות. הוא עיצב את דמות הרבנות בבני ברק וזכות זו ממשיכה ותמשיך להתבסס. נתן בתשואות חן קמחא דפסחא. הייתה לו הנאה לעזור ליהודי, להיטיב עם עוד מישהו. שאל את העובד בעיריה, במה עוד ניתן להיטיב עמו. הוא לא היה זקוק למכתבי תודה, אלא לעיניים השמחות של האדם המקבל. כל מי שדפק בדלתו התקבל בלבביות ובחיוך. העיד עליו.

"ראייתו היתה לטווח ארוך", הוסיף זייברט וסיפר. "הוא פיתח את העיר מבחינת תעסוקה ושירותים עירוניים. הבין כי העיר צריכה להתרחב, ופעל לצקת יסודות לדברים שחלקם התממש רק עתה, אחרי שני עשורים, כמו מגדלי העסקים בצפון העיר.

"עד היום אומרים בעירייה, בעת שמשיבים על בקשות 'אי אפשר', כי אילו היה ר' משה אירנשטיין עכשיו בעירייה, היה זה אפשרי ולא הייתה בעיה. הוא מצא פתרונות ולעתים לקח סיכונים, כדי לעזור ליהודים או למוסדות תורה".

"הוא היה ראש העיר סך הכל שתי קדנציות והצליח לחולל מהפך כלכלי ומשמעותי שתושבי העיר נהנים מפירותיו עד עצם היום הזה. פרויקטים שר' משה החל לקדם בזמנו, ונראו אז כמדע בדיוני, צצים היום", ציין זייברט והתכוון למגדלי המשרדים הענקיים שצצו בשנים האחרונות כפטריות אחרי הגשם באזור המסחרי של צפון בני ברק. תוכניות המגדלים הללו שורטטו לראשונה במשרדו של אירנשטיין כששימש כראש עיריית בני ברק.

בשנים האחרונות חלה, אך למרות זאת המשיך לבוא לבית החסידים של גור ברחוב יהושע להתפלל וללמוד גם כאשר היה שרוי בכסא גלגלים, היה כל העת בשמחה והתגבר על כל המכאובים. בימים האחרונים לקה בדלקת ריאות חריפה ואושפז בבית החולים שיבא תל השומר, ובבוקרו של יום ראשון השיב את נשמתו ליוצרה.

מלחמות היהדות - מגיל צעיר
הרה"ח רבי משה אליהו הלוי אירנשטיין ז"ל, נולד בוורשא החסידית שבפולין לפני שמונים ושמונה שנים לאביו הרה"ח רבי חנוך העניך הי"ד, והיה חתנו של חבר הכנסת לשעבר הרה"ח רבי זלמן ינקלביץ ז"ל.

היה מזקני וחשובי חסידי גור, ראש עיריית בני ברק לשעבר, אשר השיב נשמתו לבוראה בשנת השמונים ושמונה לחייו. בפטירתו נעקרה דמות מיוחדת ויקרה של איש חי ורב פעלים לתורה ולחסד, דבוק כל ימיו ברבותיו מגור ושליחם הנאמן, קבע עתים לתורה ולתפילה, נתן נפשו לעשות למען הכלל והפרט, ממרחיבי גבולות הקדושה ובונה העיר בני ברק בתפארתה עם היכלי תורה.

ברבות השנים, בשנת תרצ"ה, עלה אביו עם משפחתו לארץ והשתקע בתל אביב. היה זה בעקבות הוראת רבו האדמו"ר ה'אמרי אמת' מגור, כשהוא מותיר אחריו משפחה גדולה ופרנסה מבוססת בפולין, אל ארץ אי הוודאות הגיע בתחילה ר' העניך אירנשטיין לבדו, ומאוחר יותר העלה את משפחתו וילדיו.

בתל אביב היה ר' העניך אירנשטיין מעמודי התווך של היישוב התורתי החסידי החדש בעיר. ביתו היה פתוח לרווחה ואורחים רבים שיחרו לביתו.

הבן מוישה למד בישיבת 'שפת אמת', כאשר אביו נרצח בידי ערבי בירושלים, השלטונות הבריטים ביקשו לנתח את הגופה ומוישה הזהירם לבל יעזו לגעת בגוף אביו.

כבר בגיל צעיר פעל להצלת נפשות, בין היתר בהצלת ילדי ישראל במסגרת ה"פעילים". כך פלש עם חבריו, מחופשים בבגדי חאקי, למושבה מקוה ישראל, לחלץ ולהציל ילדים פליטי שואה.

בשנת ת"ש, הגיעו האדמו"ר ה'אמרי אמת' ובניו לארץ, במסע ההצלה המפורסם מפולין, ומשה זכה להיות משמש בקודש אצל האדמו"ר ה"בית ישראל" מגור שהיה משגרו בשליחויות חסד סודיות. ואף היה נוכח בעת ביקורו המפורסם של האדמו"ר מבעלזא זצ"ל אצל האמרי אמת בו התבטא כידוע: "הבחורים והאברכים שלכם קידשו שם שמים".

באותם ימים, היה מחסור במזון חריף במזון בירושלים, אם כי לבחורי הישיבה היה מי שסיפק מעט לחם. מוישה מצא שק קקאו במחסן הישיבה והחליט לעשות ממנו שוקולד למריחה, ללפת את הלחם, שישביע מעט את הבחורים הרעבים. ה"אמרי אמת" ביקש אז לבדוק אם יש לבחורים מה לאכול. ואכן סיפרו כי אפילו שוקולד למריחה יש להם. האמרי אמת בא לבדוק זאת בעצמו ושמח לראות את משה במלאכת ההכנה. ואף בירכו כי לא יחסר לו דבר.

בימי המצור על ירושלים היה רץ תחת אש להביא קרח ומוצרים חשובים אחרים, כמו מכשירי רפואה, הנצרכים לבריאותו של ה'אמרי אמת'. גם יומיים לפני פטירתו הביא רופא מפורסם באמבולנס של מד"א לביתו.

מקצת מרגשי ההוקרה שרחש לו ה'פני מנחם' מגור זצ"ל, ניתן לראות בדברים שכתב לספרו של ר' משה על חותנו, ח"כ לשעבר הרב זלמן ינקלביץ ז"ל 'חייו ותורתו': "לכבוד הרב החסיד עוסק בצרכי ציבור באמונה, איש חי ורב פעלים לתורה ולתעודה, בעל מזג טוב, הר' משה א. הלוי אירנשטיין שליט"א".

פרדס כץ, מקוואות וניקיון
תחילת פעילותו בבני ברק הייתה במאמץ העסקנים לבלום את התפשטותה של בני ברק באמצעות שכונת פרדס כץ. שהיה מתחם מבוצר, עם גדר וכניסה אחת ויחידה, בה הוצב שומר. שבדק כל יוצא ונכנס, כדי לסכל כל אפשרות של השפעה דתית על העולים החדשים מטריפולי, לוב.

"היה מצב אז"ף מספר בן משפחת אירנשטיין, "שהגיעו יהודים עולים וסיפרו שמעבירים את ילדיהם על דתם. לאחר מאמץ אורגנה עצומה של עולים, שבעקבותיה אישרה העירייה הקמת בית ספר חרדי במעברת פרדס כץ. אבל הייתה דילמה: מי מוכן להכניס ראשו למקום סכנה וללמד שם?

"הנחשון היה רבי משה אירנשטיין שהודיע כי הוא אינו מפחד, וכך היה למלמד הראשון במעברת פרדס כץ. רבים מיהודי פרדס כץ ראו בו עשרות שנים מורם ורבם ואפילו כיבדו אותו בסנדקאות לילדיהם".

בנוסף פעל רבות במשמרת השבת, ובפרט כאשר היה ראש העיר עמד על המשמר לבל תחולל השבת במרכז עירוני הגובל בבני ברק ופעל לביצור חומת השבת בכל תחום אפשרי.

בחייו נהנה ר' משה מיגיע כפיו בחנות דגים שהחזיק. מספר נכדו: "היה אפשר רבות לראות את סבא כשהיה עומד בחנותו הקטנה ברחוב ירושלים, לשם היה מגיע יהודי שצריך טובה דחופה בעירייה, וסבא היה מבקש סליחה מהלקוחות, מנגב ידיו ורץ לעירייה לסדר את הדברים". ברבות השנים הקים יחד עם אחיו, ר' ישראל ז"ל, את אולמי מודיעין ברחוב בן גוריון ברמת גן.

כל השנים היה פעיל מרכזי באגודת ישראל ובשנת תשמ"ג נבחר כראש עיריית בני ברק, ברוב גורף של 83 אחוז, ושימש בתפקיד שתי קדנציות. בשנים הללו חולל מהפך לשעה ולדורות בבני ברק. הוא הפך את העיר בני ברק ממושבה קטנה לעיר גדולה, ובעיקר היה מסור לכל מוסדות התורה. בתקופה קצרה, שלא היה לה תקדים. בנה שש מקוואות חדשות ועוד אחת ששופצה ביסודיות. היה זה לבקשת רבה של בני ברק, הגאון רבי יעקב לנדא זצ"ל. הגר"ש וואזנר אמר לרבי משה, כי הוא מקנא בעולם הבא שיהיה לו על המקוואות שיסד.

כאשר לא היה כסף בעיריה לשלם עבור הסולר למקוואות, שלף ר' משה שיק אישי ושילם עבור הסולר.

במשך השנים אף יזם את החוף הנפרד בהרצליה, עבור תושבי העיר, "זקני בני ברק" עוד זוכרים כי כאשר הגשם הראשון היה יורד בבני ברק, כל העיר הייתה מוצפת במים. משום שהתשתיות היו של מושבה ולא של עיר. כך נוצר מצב עגום, שבימים גשומים התוודעו תושבי העיר לנהרות חדשים בעיר ולא ניתן היה לעבור את הכביש בימי גשם סוערים, אפילו במגפיים. ר' משה היה זה שעשה את הבלתי אפשרי והסדיר ניקוז מושלם, ש"ביטל את הצורך בגונדולות" בעיר.

בכל בני ברק לא היו כמעט רמזורים, עד שר' משה 'רישת' את העיר, אותה גם סלל וריבד מחדש, ברמזורים לוויסות התנועה ולבטיחות הולכי הרגל והנוסעים ברכב. הוא גם דאג לפנסי רחוב יעילים, מה שהיה חסר בבני ברק.

ר' משה דאג לנקיון העיר ועשה זאת ביעילות ובנחישות. הוא עקב בעצמו בהפתעה אחר עבודת המכוניות האוספות את הזבל, וכך ידעו שלא ניתן עוד לעבוד בשיטת "פח כן, פח לא". בערבי חג ובמיוחד בערב פסח, נסע ברכב הוולבו העירוני שלו, אחרי מכוניות פינוי האשפה, לוודא שרחובות העיר נקיים.

עם כל תוכניות הייעול והשיפור, לא רצה לפגוע באף יהודי ולא פיטר אף עובד מהעיריה.
בנה את מגדל המים ברחוב חזו"א, לשיפור אספקת המים ולחץ המים בבתים. הקים את בנין העיריה ברחוב ירושלים. חתם על ברית ערים תאומות עם עיריית ברוקלין שבעקבותיה הוקם 'פארק ברוקלין' המפורסם בשכונת רמת אלחנן. נטע ובנה את גן "תשעים ושלוש" מחדש, וטיפח את "גן ורשה". גינות וגני משחקים בכל רחבי העיר.

ר' משה דאג להפשרת בניה על גגות גני ילדים לשם הקמת בתי כנסת, וכן הפשרת הפרדסים הגדולים טריווקס וברמן לבניה עירונית, תוך הפקעת שטחים נרחבים למען הציבור ופיתוחם.

גם מבחינת בניית מוסדות תורה, באה עדנה לעיר. ר' משה עבד קשה מול משרדי הממשלה והביא תקציבי ענק עבור בניית מוסדות. היתה זו תקופת פריחה לעיר התורה והחסידות. זכורים לכל הקמת סמינר 'בית מלכה' של חסידי בעלזא בעיר, שנבנה בזכותו ועוד בתי מדרש רבים שלימוד התורה שבהם יהיו לעילוי נשמתו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!