חופר: מה קורה מתחת לאדמה בשוק היווני ביפו?

בקיץ 2014 נערך שלב שלישי של חפירות במתחם השוק היווני, טרם החלפת התשתיות במקום והנחת תשתיות חדשות.

החפירות נערכו ברחובות הגימנסיה העברית, רחוב יהושע בן פתחיה ורחוב יועזר איש הבירה. החברה הממשלתית לתיירות בשיתוף עיריית תל אביב מבצעת עבודות תשתית ופיתוח במתחם ובמסגרת עבודות אלו מתבצעות עבודות חפירה ארכיאולוגיות. את הפרויקט מנהלת ברכת קלימשטיין לוי מחושן ניהול פרויקטים.

מיד לאחר חשיפת הממצאים ותיעודם נאלצו לכסותם בשכבת בטון ומלט והם יישארו עדות סמויה מן העין לאלפי שנות היסטוריה עותומאנית, צלבנית, אסלאמית קדומה והלניסטית, רומית ביזאנטית ביפו.

רחוב יהושע בן פתחיה
שרידי בניה התגלו כשהם כוללים קטע מתעלת השקייה בנויה ומטוייחת שכיוונה צפון-דרום. תעלות כאלה היו בשימוש חקלאי ביפו במהלך התקופה העות'מנית.

מי בארות נשאבו באמצעות מתקני אנטיליה ומאוחר יותר במנועים, נאגרו בבריכות מטוייחות ומשם תועלו באמצעות תעלות מטוייחות לתעלות חפורות בקרקע שהתפצלו אל המטעים והערוגות.

יצויין שתעלות מטוייחות כאלה נמצאו במקומות רבים ברחבי שוק הפשפשים ועד למתחם מגן אברהם המרוחק יחסית מלב העיר העות'מנית. בשאר הרחוב לא נמצאו שרידי בניה, אם כי זוהו שכבות הצטברות ארכיאולוגיות לפחות משני שלבים.

השלב הקדום תוארך על פי הממצא הקראמי ושברי זכוכית לתקופה הצלבנית (מאות 13-12 לספירה), כשתחילת פעילות ככל הנראה בתקופה האיסלאמית הקדומה (מאות 11-8 לספירה). השלב המאוחר משתייך לתקופה העות'מנית המאוחרת (סוף המאה ה-18 עד לתחילת המאה ה-20 לספירה).

בשני השלבים היה שטח זה חלק מהמערך החקלאי של יפו, ולכן נעדרים שם מבנים, כשמצד שני הממצא בהצטברויות העפר, כמו גם חתכי הריבוע, מעידים על פעילות אדם לאורך מאות שנים.

רחוב יועזר איש הבירה
הממצא הינו קרמיקה למן התקופות ההלניסטית (מאות 1-4 לפנה"ס) והרומית-ביזנטית (מאות 1 עד 7 לספירה), דרך חרסים איסלאמיים וצלבניים ועד לתקופה העות'מנית המאוחרת ותקופת המנדט.

שרידי בניה נחשפו בשני ריבועים, ובריבוע נוסף נמצאה רצפת טיח נרחבת. במרכז הרחוב נחשפו שרידי מתקן בנוי אבני גוויל בינוניות (איור 2) שמתארו קרוב לוודאי מלבני (חלקו הדרומי נותר בחתך ולכן לא ניתן לקבוע באופן מוחלט).

את השימוש שנעשה במתקן לא ניתן לקבוע ללא ממצא מתייחס ברור. המתקן נמצא כשהוא מלא באבנים. הממצא הקראמי סביבו ומתחתיו מתוארך לתקופות האיסלאמית והצלבנית.

תעלת השקייה זהה בסוגה ובתאריכה לזו שתוארה למעלה (ברחוב יהושע בן פתחיה) נחשפה בריבוע ממזרח לריבוע בו נמצא המתקן. גם כאן התוואי הינו מדרום לצפון אם כי אין ודאות לקשר ישיר בין שתי התעלות.

כמו כן נחשפו שני שלדי בעלי חיים- שרידי בהמה, חמור או סוס. הפגר הושלך ככל הנראה לבור, דבר המסביר את הארטיקולציה החלקית ואת דחיסות במיקום העצמות (איור 3). בריבוע סמוך ממערב נמצאו עצמות יונק בינוני, אולי כלב, בתוך שוחה מלבנית במתארה. הממצא המתייחס אל שני השלדים מתוארך לתקופה העות'מנית.

רחוב הגמנסיה העברית
המקום - דרומי: בין מסעדת ד"ר שקשוקה לבין צומת יהושע בן פרחיה.

בחלק זה נחפרו שלושה ריבועים. לא נמצאו בהם שרידי בניה או מתקנים, אם כי בכל השלושה הופיעו שרידים ברורים של מה שנראה כרצפה סלולה, אולי של דרך או חצר.

הצטברויות העפר שמעל הרצפה היו עשירות בקרמיקה שרובה הגדול שברי סירי בישול עשויים חרס ומזוגגים בזיגוג חום בחלקם הפנימי. סירים וקדירות כאלה מופיעים לראשונה בתקופה האיסלאמית הקדומה אך אופייניים בעיקר לתקופה הצלבנית.

הסירים עדינים ודקים יחסית, דבר המעלה את הסיכוי ששייכים לשלב המוקדם של התקופה הצלבנית, המאה ה-12 לספירה. מלבד הסירים הופיעו גם מספר שברי קנקנים, נרות וקערות מזוגגות.

הופעה צפופה של חרסים מתקופה זו אפיינה גם את הריבוע המערבי מבין שני הריבועים שנחפרו בקצה הדרומי של הרחוב בשלב החפירות הקודם.

ראויה לציון המצאות קרמיקה מתקופה זו במקום ובריכוזים גבוהים למרות הסמיכות לפני השטח. בשכבות העליונות ישירות תחת פני השטח נמצאו חרסים מהתקופה העות'מנית המאוחרת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!