תחליף לבחורי ישיבות – שירות לאומי אזרחי

בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, נאלצו גורמי הצבא להתאים את עצמם למציאות, לפיה בית המשפט העליון קבע כי הסדר הגיוס ודחיית השירות של בחורי ישיבות הוא לא חוקתי לשיטתו. הפסיקה גרמה מתח, גם נוכח העובדה כי מבחינה פוליטית גיוס של כלל בחורי הישיבות היה יכול להביא לפיצוץ, גם נוכח העובדה כי יש משמעות להסתמכות בחורי ישיבות שביקשו דחייה נוכח העובדה כי "תורתם אמונתם" ומנגד גם את העובדה כי צה"ל לא ערוך לקליטת כמויות מתגייסים חדשים, כאלו שגם הוא יצטרך להתאים את עצמו לאורח חייהם.

לצורך כך יצרו הרשויות מנגנון של גיוס, דחיות גיוס ומתן פטור לתלמידי ישיבות. בתוך מנגנון זה ניתן גם כלי לשילוב בחורי ישיבות חרדים ב"שירות לאומי אזרחי", התנאים להפניה לשירות לאומי אזרחי קבוע בחוק שירות ביטחון [נוח משולב] התשמ"ו-1986 והתנאים לשירות ב"שירות לאומי אזרחי" קבועים בחוק חדש אשר נחקק ופורסם לא מזמן בחוק שירות לאומי-אזרחי, תשע"ד-2014. בטור זה נעסוק בחוק שירות לאומי-אזרחי, המסדיר את הכללים והתנאים לשירות זה.

שירות לאומי אזרחי למעשה מהווה מסלול חליפי לשירות בצה"ל, אשר עם סיומו המשרת מוכר כמי שמילא חובותיו לפי חוק שירות ביטחון ואף זכאי לזכויות מסויימות שלהם זכאים חיילים משוחררים. השירות הלאומי אזרחי כפוף להסכמת מי שהופנה לבצע שירות זה.

החוק מבחין בין שני סוגי שירות שונים, שירות אזרחי-בטחוני ושירות אזרחי-חברתי. בחוק ישנה רשימה של הגופים בהם ניתן לבצע שירות אזרחי-בטחוני, ואת הסמכויות הייחודיות אשר מקבלים המשרתים שירות זה. סמכויות אלו יכולות להיות סמכויות של שוטר (למי שמשרת במשטרה), סמכויות של פקח (למי שמשרת בניידות של גופים "ירוקים") ועוד סמכויות שונות למי שמשרת בגופים השונים, בהתאם לגוף הבטחוני בו הוא משרת.

יש גופים רבים בהם ניתן לבצע שירות שהוא שירות לאומי-חברתי, במקרים ייחודיים גם לעשות שירות כזה בחו"ל, אם מדובר בעזרה וסיוע לישראלים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, סיוע למעוניינים לעלות לישראל, סיוע לישראלים במצבי חירום והסברה ממשלתית, כל עוד מספקים תנאי מחיה ביטוח בריאות וכו'.

משך השירות והמעבר בין הגופים השונים תלוי בסוג השירות במכסות הגופים ובאפשרות הקליטה של המתמודדים.

למעט בנסיבות חריגות, על המשרתים שירות לאומי אזרחי לא יוטלו מטלות ניקיון והם לא יועסקו בעבודות אשר במהותן הן פקידותיות. במהלך השירות לא יעבוד המשרת בשכר או ילמד לימודים כלשהם. למשרתים ישולמו דמי כלכלה בשיעור שייקבע.

הממונה יוודא כי השירות בגופים הפעילים שירות לאומי אזרחי לא ייפגע באורח חייו החרדי של המשרת ויוודא כי התנאים לקיום אורח חיים חרדי יישמרו במקום. לצורך כך ימונה עובד שיש לו רקע והיכרות עם אורח חיים חרדי כדי שייפקח על כך ויבצע את הבדיקות המתאימות.

הגוף המפעיל אינו יכול להיות מפלגה או לעסוק בפעילות פוליטית או מפלגתית. השירות הלאומי אזרחי יכול להיות מבוטל אך לפני ביטולו יש להעניק למשרת זכות שימוע ולהעביר לו את הנימוקים לצורך ההחלטה, כדי שיוכל לנמקה.

הפסיקה של בג"ץ למעשה יצרה מציאות בה יגוייסו עוד בחורי ישיבות שבעבר הצהירו כי "תורתם אומנותם" וזכו לדחיות שירות ולפטור בעקבות כך. נכון לעת הזו, זהו מצב נתון. נוכח העובדה כי השירות בצה"ל ביחידות רבות גם טומן בחובו סיכון לפגיעה באורח החיים ובמצפונם של חיילים חרדים הכלי של השירות הלאומי אזרחי נועד לתת מענה לבעיה זו, כך שיאפשר שמירה על אורח חיים חרדי יחד עם תרומה משמעותית ביותר לחברה למדינה ולקהילה, ועל פניו נראה כי יש לו פוטנציאל לכך. הזמן יראה האם השימוש בחוק השירות הלאומי אזרחי הוא ברכה או קללה.

עו"ד אבי פינרסקי הוא עורך דין צבאי יוצא הסנגוריה הצבאית, אשר עוסק בתחומי המשפט הצבאי והפלילי.

המאמר אינו יכול להחליף ייעוץ משפטי פרטני והמדובר במידע כללי בלבד

לשאלות, הבהרות והערות מוזמנים ליצור קשר בפייסבוק או בנייד 053-3373105
כתובת אתר המשרד היא www.finarsky.co.il

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!