מגזין פורים מיוחד • הבדחן מגלה: "עדיין לא מרגיש נעים עם זה"

קשה היא עבודתו של הבדחן. קשה במיוחד עבודתו של בדחן בערב חג הפורים. כמות המסיבות והאירועים שאליהם עליו להתכונן היא גדולה. לכל אירוע אופי אחר וסגנון שונה, ובפרט שעל כל זה יש להוסיף את מעמדי ה'מצווה טאנץ' שנערכות בעשרות מידי ערב בסיומן של החתונות וגם שמחות השבע ברכות אליהן הוא מוזמן בכדי להופיע.

דווקא בימים אלו, התפנה כתב 'בחדרי חרדים' לשוחח עם אחד הבדחנים הוותיקים בתחום הרב ישראל שכטר. אין חכם כבעל הניסיון, אומר הפתגם, ולבדחן שלפנינו יש חצי יובל של ניסיון בבדחנות ושמחת חתן וכלה אמיתית.

בטיש פורים אצל הרבי מזוטשקא אמסנא | צילום: שוקי לרר.

איך מתכוננים לאירוע מבחינת החרוזים וההיכרות עם המשפחה? 

 "אין אירוע הדומה לחבירו. לכל משפחה יש את האופי שלה ולכל מחותן יש את ה'נערווים' שלו (השיגעונות והדרישות שלו). דווקא בתקופה כה לחוצה של ערב חתונה הם נדרשים לפנות זמן ולשבת, להיזכר ולהתרגש. כבר בשלב הזה בו כל מחותן מזכיר את הוריו וסביו ונזכר בהם, אם הם הלכו לעולמם כבר ל"ע או אפילו אם הם עדיין בחיים, אין ספק שזה רגע גדול מבחינת כל אחד והוא יגיב לזה באופן שונה מחבירו. הכלל הוא שיש לשבת עם המחותנים עצמם במטרה לדלות פרטים על הדורות הקודמים. כמובן שאם מדובר במשפחה לה כבר ערכתי בעבר "מצווה טאנץ" אין צורך, שהרי אני יכול לספר להם על המשפחה", הוא אומר בצחוק.  "לאחר שהמחותן נתן לי את פרטי המשפחה יש לי להיות בקשר עם אחד מילדיהם, לקבל פרטים על הוריו."

כל צד אמור לעדכן את השדכן על הרגישויות המשפחתיות, ריקוד "מצווה טאנץ". אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לכתבה. 

האם יש הבדל בין גראמען באידיש לעברית או אנגלית?

"תראה, נולדתי בארצות הברית. יש לנקודה זו חשיבות רבה בשל העובדה שאפשר לבדח בשלוש שפות: עברית, אנגלית ואידיש. אני עושה כבר גראמען בעברית - 25 שנה, ועדיין לא מרגיש נעים עם זה. אני יכול להעיר שאפילו באנגלית אני מרגיש יותר בנח מאשר ביצוע של גראמען בעברית - יתכן כי אמי מהבית חסידת סאטמאר ויש ענין של אל תטוש תורת אמך..."

פעם קרה שטעית והיה לא נעים?

"חשוב לדעת... אין כמעט אירוע שעובר 'חלק' תמיד יש מצב שמישהו שתכננת 'לגמור עליו את ההלל' כבר הלך לביתו בתום החתונה בשל השעה המאוחרת או דוד רחוק או סתם מכר שביקש להתיישב ולשמוע סיפורים על עצמו, ואז יש צורך לאלתר במהירות בכדי שלא ישימו לב. אם נחפש ממש מקרה לא נעים היה מצווה טאנץ בו שימחתי וידעתי שאבי הכלה הוא לא רקדן 'אי אי אי' והתכוננתי לכך מבעוד מועד. כשסיימתי לקרוא לאבי החתן - הוא ניגש לרקוד. לא אשכח לעולם שהצלם כל כך צחק, שהוא כמעט נפל מהסולם..."

לצד הרבי מזוטשקא אמסנא בטיש פורים. צילום: שוקי לרר.

היה איזה רגע מסוים - שלא יוצא מהראש שלך?

"יש סיפור שלא יוצא לי מהראש ותמיד נותן חיזוק בעבודתו של  הבדחן. זכורני שהיה פעם מקרה בחתונת אחד מצאצאי הגאון הרב אלחנן (חונא) היילפרין זצ"ל, שהיה רב בגולדרס גרין בלונדון. כשהגיע הרגע במצווה טאנץ זכיתי לקרוא לו. היה זה באולמי מודיעין הישנים, למי שזוכר, ברחוב בן גוריון בב"ב. וכשסיימתי את המצווה טאנץ, עליתי לגג המבנה לשאוף אוויר. כששבתי לאולם, נאמר לי שהוא לא רצה לגשת לרקוד לפני שנותן לי  את ה"שבעס געלט" אותם דמי בדחנות שנותנים למי שעורך את המצווה טאנץ, וכשלא הצליחו לאתר אותי הוא מינה שליח שיזכה עבורי. כמה חשוב להקפיד על המנהגים ולא לשנות מהם כמלא הנימה...", הוא אומר ושוב חיוך מתגלגל מבין שפתיו.

מן הסתם הידיעה שזכית לשמח חתן וכלה לכשעצמה נותנת סיפוק עצום לבדחן לאחר אירוע?

הרב שכטר נאנח ומתרווח לאחור, נראה שרק חיכה לשאלה הזו שתופיע. "תראה", הוא אומר, "ישנה קושיא ידועה: הרי חתן וכלה הם הכי שמחים בעולם, ואם כן מה כל העניין לשמח אותם? אולי אחרי שנה כשהעסק נרגע אז יותר מתאים להגיע לשמח אותם.

והתשובה היא כדי להתחיל את חיי הנישואין עם חיוך, על רגל ימין. ואז בעז"ה הכל ימשיך על מי מנוחות.

ולכן, כמובן שיש לי סיפוק עצום שיש לי את הזכות לכך לגרום לזוגות להתחיל את החיים עם חיוך וגם כלפי ההורים. כשהאבא רוקד עם הבת שלו אין התרגשות גדולה מזה..." הוא מסיים בעיניים נוצצות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!