מקבץ בדיחות אקטואלי ומשעשע: כשחסימת כבישים מותרת רק לשמאלנים

עשיתי עכשיו תאונה קטנה, והנהג השני ביקש שנחליף פרטים, אז מהיום קוראים לי 'דוד כהן' ..

בישראל לחסום כביש זה כמו לעקוף בכביש - מותר רק אם אתה בא מהשמאל

הרגע הזה שאתה ילד בן עשר ואמא מבקשת ממך לשמור על התור בקופה בסופר והיא הולכת להביא מוצר ששכחה, ולפני שהיא חוזרת מגיע התור שלך .. עוברת בי צמרמורת רק מלחשוב על זה!

איזה שטויות זה שקפה שחור מעורר, הנחתי אותו ליד המיטה אתמול ועד עכשיו הוא לא צלצל

הרגע הזה שדלת נטרקת לך בטעות, ומהבהלה אתה פותח אותה וסוגר אותה שוב, אבל הפעם בעדינות

איך טיפש מעיף את הזמן? זורק שעון באוויר

אישה לבעלה: "קשה לי לנשום". עונה לה הבעל: "נשמה, מה שקשה לך אל תעשי"

רופא: "הצ'ק שנתת לי חזר" , הפציינט: "גם הכאבים שלי שטיפלת בהם חזרו"

ממה מתים תאי מוח של טיפש? - מבדידות ..

מורה: "מישהו מהתלמידים יכול להגיד לי מה בא אחרי ל'?" יוסי: פקק של 20 מכוניות".

לשולחנו של מנהל הגיעו 700 קורות חיים ואמר למזכירתו: "קחי את ה-30 העליונים בערימה ואותם תזמני לראיונות, את השאר תגרסי", המזכירה הנדהמת אמרה: "השתגעת? 670 איש?! , אולי שם נמצאים הטובים ביותר?" אז המנהל ענה: "אני לא צריך אנשים בלי מזל" ..

אישה זקנה נכנסת למוזיאון, מסתכלת על הקיר ואומרת לשומר: "לזה אתם קוראים אומנות?" השומר עונה: "לא, לזה אנחנו קוראים מראה" ..

שני אנשי צבא הולכים ברחוב וצולעים, כשהם מתקרבים זה לזה אומר אחד מהם לשני: "מלחמת לבנון, מוקש.. לפני עשרים שנה.." , עונה השני: "חליקה מבננה, כאן ברחוב.. לפני חמש דקות.."

מחר אני עושה מכירה פומבית של הטעויות שלי, שמעתי שעל טעויות משלמים ..

לא הרבה יודעים אבל אחד הכישרונות שלי זה לישון, אני מסוגל לעשות את זה בעצימת עיניים ..

במבחן אמריקאי אתה בטוח שהולך לך טוב במבחן ואז אתה שם לב שסימנת תשובה ב' שלוש פעמים ברצף ..

שאלו שמאלן אחד: את מי אתה שונא יותר, את יגאל עמיר או את נתניהו? - מה אתה משווה בכלל, הוא ענה, יגאל עמיר הוא בסך הכל רוצח מתועב.

נשיא מדינה שנבחר על ידי פוליטיקאים מתנגד לבחירת שופטים על ידי פוליטיקאים. מוזר, לא?

אם זה ראש האופוזיציה, נעבך, איך אפשר להעלות על הדעת שמצאו גם מישהו שמתאים להיות זנב האופוזיציה.

משנכנס אדר מרבין בשמחה. אני מקפיד להכניס את אדר 10 דקות קודם.

שף שרגא: יש לנו לפורים גם "אוזני ושתי". זה אותו מתכון כמו "אוזני המן", רק בתוספת קרן.

ילד אחד מספר בשמחה לחבר: באתי לאיש שמוכר פלאפל ואמרתי לו שבשבוע שעבר קניתי מנה ושכחתי לשים טחינה. אז הוא אמר לי: קורה ששוכחים, אין מה לעשות. אתה יכול לשכוח מזה. החבר שאל את הילד: אבל למה אתה שמח בגלל זה? השיב הילד: בגלל ששכחתי גם לשלם.

אמרו לי שאני לא יכול לומר שאני לא אוהב גפילטע פיש כי אף פעם לא ניסיתי לטעום את זה. אז טעמתי וכבר אחרי ה'גפיל', עוד לפני ה'טעפיש', זה לא מצא חן בעיני.

הרגע הזה שאתה מסיים להגיד "על מזוזות ביתך ובשעריך" ופתאום אתה מסתפק אם כבר אמרת "והיה אם שמוע".

אני מאוד אוהב את יום שלישי, משום שעוד יומיים זה כבר יום אחד לפני ערב שבת.

הצעת ייעול: שימכרו את הברכות בחופה כמו שמוכרים את העליות לתורה, ואף אחד לא יעלב.

הרגע הזה שאתה מתבייש להמשיך לדפדף ולחפש בחומש איפה הפטרת פרשת שקלים וכדו', ואתה פשוט נעצר בהפטרה מקרית ומביט בחומש כאילו זה שם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!