מלחמת אוקראינה עיצבה מחדש את הקשרים הצבאיים של רוסיה ואיראן

ב-24 בפברואר, יום השנה הראשון לפרוץ מלחמת אוקראינה, טען דובר המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ון קירבי, כי רוסיה תוכל לספק בקרוב לאיראן מטוסי קרב מתקדמים כחלק מיחסי ההגנה שלהם המתרחבים במהירות.

"בנובמבר, איראן שלחה ארטילריה וטנקים לרוסיה לשימוש באוקראינה" אמר. "ורוסיה מתכננת לשתף פעולה עם איראן כדי להשיג עוד יותר ציוד צבאי. בתמורה, רוסיה מציעה לאיראן שיתוף פעולה ביטחוני חסר תקדים, כולל בנושאי טילים, אלקטרוניקה והגנה אווירית".

הוא הזהיר כי "יש שיתוף הפעולה הגובר הזה בין איראן לרוסיה, לא רק בוודאי יקשה על דברים באוקראינה, אלא שזה בהחלט עלול להקשות על המצב הביטחוני במזרח התיכון".

איראן סיפקה לרוסיה מאות מל"טים חד-פעמיים עמוסי חומרי נפץ, שלעתים קרובות מכונים בתקשורת קמיקזה או מל"טים "מתאבדים". מאז ספטמבר, רוסיה השתמשה ברחפנים הללו בהתקפות חוזרות ונשנות נגד רשת החשמל של אוקראינה. למוסקבה ולטהראן יש תוכניות לבנות מפעל ברוסיה שייצר לפחות 6,000 רחפנים אלה.

רוסיה צפויה גם לספק לטהרן לפחות 24 מטוסי קרב מתקדמים מסוג Su-35 כדי לסייע לה לשדרג את חיל האוויר הישן שלה. "רוסיה ואיראן עדיין בוחנות סוג חדש של שותפות ביטחונית שמונעת על ידי הצורך של רוסיה ברחפנים איראניים להכריע את הכוחות האוקראינים", אמר ניקולס הראס, המנהל הבכיר לאסטרטגיה וחדשנות במכון ניו ליינס, ל-New Arab.

"השותפות החדשה הזו נמצאת בשלב מתקדם ועשויה להוביל לברית הגנה רשמית בין שתי המדינות". הראס הסביר כי בעוד שאיראן תרצה בסופו של דבר לרכוש מערכות נשק מתקדמות יותר מרוסיה, סוג זה של הסדר רשמי יהיה "תלוי עד כמה רחוק מוסקבה רוצה ללכת עם השותפות הזו" ו"בתעשיית הביטחון הרוסית תהיה גישה לחלקים למערכות נשק שכיום עם סנקציות".

הוא הוסיף: "לא מוסקבה ולא טהראן מוכנות לחלוטין לקיים מערכת יחסים הגנה חדשה יותר ועמוקה יותר, אך עדיין שתי המדינות נמצאות בשלב גישושים".

אנטון מרדסוב, אנליסט רוסי עצמאי וחוקר מהמכון למזרח התיכון ציין, שמצד אחד, שיתוף הפעולה הצבאי הרוסי-איראני לפעמים עמוק יותר ממה שנהוג להאמין. לדוגמה, בגלל אמברגו הנשק של האו"ם נגד איראן, מוסקבה סייעה לטהראן לשפר את מערכת זיהוי המכ"ם שלה על ידי אספקת מכ"מים מתקדמים ללא יצוא ושני הצדדים סיכמו הסכמים נוספים.

הוא גם חושב שהיו "פרקים נוספים של שיתוף פעולה מודיעיני וצבאי" מאחורי הקלעים. "מצד שני, למוסקבה ולטהראן יש מספיק סתירות במדיניות החוץ שלא רק הרשויות אלא גם האוכלוסיות של שתי המדינות מודעות להן היטב, כפי שמראים סקרי דעת קהל שונים", אמר.

"הדבר היחיד שרוסיה לא רצתה בסופו של דבר להיות, "תלויה בטהרן" עבור נשק מסויים, אני חושב שהקרמלין זכר את הנקודה הזו, והצדדים עדיין מצאו תוכנית שיתוף פעולה עסקי למדי, שאמורה ליישר את העמדה הפגיעה של מוסקבה", אמר מרדסוב.

הוא ציין כי היחסים הצבאיים בין רוסיה לסין התחזקו בצורה ניכרת בשנים האחרונות, כאשר שני הצדדים עורכים בין היתר סיורים אוויריים משותפים. עם זאת, איש לא קרא לזה ברית. במקום זאת, מדובר ב"פשוט אינטראקציה על רקע של אתגרים ויריבים משותפים, שיכולים להצטמצם במהירות אם יתגלו קשרים אחרים".

קייל אורטון, אנליסט עצמאי במזרח התיכון, טוען שהשותפות הזו אינה חדשה כפי שהיא עשויה להיראות. "שיתוף הפעולה האיראני-רוסי במלחמה באוקראינה מוצג כפיתוח חדשני, ויש בכך היבטים טכניים חדשים - כמו מפעל הרחפנים האיראני שהוקם בשטח רוסי - אבל הקשר עצמו אינו חידוש", אמר.

"איראן ורוסיה וסין היו גוש אסטרטגי אחיד - ציר, אפשר לומר כי במשך עשורים רבים המדינות הללו כבולות בעוינות אידיאולוגית למערב ובשיתוף פעולה רחב טווח", אמר.

לדעתו של אורטון, בכל מקום שבו מוצאים את איראן, רוסיה נמצאת שם איתה - מציאות שלטענתו ממשלות רבות במזרח התיכון גילו, במיוחד ישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!