אנשי המפתח בדאע"ש: הצ'צ'ני, אריה המדבר ואיש הכספים

במערב מצטיירים אולי לחצים בינלאומיים להגברת המאמץ הצבאי נגד ארגון המדינה האיסלמית והלבנט (דאעש בערבית, Isis באנגלית), אך קהילת הביון העולמית עדיין מנסה לשרטט תמונה של הארגון, יכולותיו וכוונותיו. רבי המרגלים מהמערב סופגים יותר-ויותר ביקורת על ההמעטה בהערכת דאעש, שבתוך שנה אחת התפוצץ בגדול בהשפעה אל מעבר המגבלות של מלחמת האזרחים בסוריה, שבה התחיל לשגשג.

אפילו גודל הארגון הזה אינו ברור. גופים עיראקיים ואזוריים מדברים על 50 אלף לוחמים. הערכות הביון האמריקני מעמידות את המספר על כ-10,000. הבריטים שמרנים יותר. מקור ביון בריטי אמר שההערכה היא שמדובר על כמה אלפים בודדים.

אבל הבנת המבנה התפקודי של הארגון, וזיהוי מנהיגיו, חשובים כנראה יותר מאשר מניית מספר לוחמיו. כאן הידע מעורפל מאוד - אפילו מנהיג הארגון המוצהר, אבו באקר אל-בגדאדי, היה תעלומה עד שדרשת הרמדאן שלו הופיעה באינטרנט בחודש שעבר. "הם הפיקו כמה לקחים מאז תחילת ההתקוממות שלהם בעיראק ב-2006", אומר אנתוני קורדסמן,

מנהל הביון לשעבר בפנטגון. "יש להם הנהגה מפוזרת הרבה יותר כיום. הם מוודאים שיש להם שני מפקדים בשטח בכל רגע נתון. אין להם שליטה מרכזית. המנהיגים קובעים את המדיניות, אך אינם מנסים לנהל כל מבצע ומבצע. והם ניידים. לרוב הלוחמים אין מושג היכן נמצאת ההנהגה החשובה ביותר".

חיסולים וסמכות דתית
כאשר מועצת הביטחון של האו"ם העבירה בשבוע שעבר החלטה שמגנה את דאעש ומגבילה את יכולות גיוס המימון של הארגון, היא הטילה עיצומים על שישה יחידים, אך רק שניים מהם חברים בדאעש - חמיד חמאד חמיד אל עלי, איש מימון, ואבו מוחמד אל-אדנאני, אחראי התעמולה הראשי שלו.

מקורות אחרים, בהם אנשים שחתומים על הכרזות והמסמכים באזורים שבשליטת הארגון, מקורות גלויים במדיה החברתית ואנשי ביון, מספקים תמונה מקיפה יותר, גם אם מוגבלת, של ההיררכיה של הארגון.

כמו הארגון הקודם, אל-קאעידה בעיראק, ההנהגה הבכירה של דאעש מחולקת בין מועצת שורה - "קבינט" של שרים עם תחומי אחריות מסוימים כמו גיוס, מימון ואספקת מזון - ומועצה צבאית קטנה, עם מפקד משלה. מתחת למועצה הצבאית פועלים ממונים עם תחומי אחריות ומומחיות כמו בניית משאיות נפץ או מטעני צד.

בגדאדי, שהכתיר עצמו ל"חליף" של דאעש, מטיל את סמכותו על הארגון, כפי שעשו לפניו ראשי אל-קאעידה, בשני אמצעי מפתח: יחידת חיסולים פנימית שרוצחת סוטים מהדרך, וסמכות דתית שמפעילה לחץ אידיאולוגי. נוסף על מבנה הליבה הזה, לדאעש יש "ממשלה" של אמירים אזוריים, שאחראים לאזורי השליטה שלהם, ומפקדים צבאיים נפרדים. הצמדת שמות לכל החבורה הזו היא עניין מסובך, בין היתר בגלל השימוש בכינויים מחתרתיים.

ככל הידוע, "שר המלחמה" של הארגון הוא אדם בשם אבו סולימן אל-נאסר, שכמו בגדאדי היה עצור במחנה Bucca האמריקני בעיראק, לפני שנהפך לג'יהאדיסט. חאזם עבדול ראזק אל-זאווי הוא שר הפנים, ואבו ספוואן ריפעי הוא ראש שירות הביטחון, לפי מידע מפורט אך לא מאומת שדלף מאתר אינטרנט אנונימי שנקרא "ויקי בגדאדי" ב-2013.

דמויות אחרות ניתנות לזיהוי ברור יותר. אבל עבדול-רחמן אל-בילאווי היה אחד המפקדים הבכירים בדאעש - כמה מקורות אומרים שהוא המפקד הצבאי העליון. מותו ביוני היה ממש לפני ההתקפה והכיבוש של מוסול. מקורות בארגון מכנסים את ההתקפה הזו "המתקפה של בילאווי".

אבו עומאר אל-שישאני, שהוא צ'צ'ני, נהפך גם הוא לדמות חשובה בארגון. הוא פיקד על קבוצה משלו, ג'ייש אל-מוחג'ירין, בסוריה לפני שערק והצטרף לדאעש. שאקר ווהיב אל-פהדאווי, המכונה "אריה המדבר", הוא מפקד בכיר נוסף, שלהוט יותר להראות את פניו בהשוואה לאחרים. הוא ניתן לזיהוי בעשרות תצלומים: פני בריון קשוח לא מחייך עם שיער שחור ארוך.

עבדאללה אל-ג'נאבי - בעבר דמות מפתח באל-קאעידה שהתחמק מניסיונות התנקשות אמריקאיים - הוא כנראה בכיר נוסף בדאעש, אם כי תפקידו לא ברור. ג'נאבי נושא דרשות דת קבועות בעיר פאלוג'ה מאז נפילתה בידי דאעש ב-2013.

שינוים בהתמקדות הארגון
"הנהגת דאעש היא במהותה מהבעת העיראקי, והיא מעסיקה עצמה מאוד בהחזרת השליטה במדינה לידיה", אומר ריצ'רד בארט, לשעבר ראש היחידה נגד טרור עולמי בביון הבריטי MI6, וכיום מומחה לג'יהאד. "אפשר לראות את זה בניסיון הצבאי שלהם. ותיקי אל-קאעידה הקימו את הגרעין של הארגון, והם מחויבים לאותם אידיאלים".

מבחינת דאעש, היעד האידיאולוגי היה תמיד "האויב הקרוב" - מונח שמתייחס במקור למוסלמים אחרים, בייחוד שיעים ולממלכות כמו ירדן ההאשמית ובית סעוד. בניגוד לכך, רשת אל-קאעידה הגרעינית התמקדה תמיד ב"אויב הרחוק" - הכופרים המערביים.

עם הפצצות האוויר של ארה"ב ורציחת העיתונאי האמריקני ג'יימס פולי, יתכן שדאעש שינתה את ההתמקדות שלה. שלא כמו אל-קאעידה, היא הכריזה על עצמה כחליפות כלל-עולמית זמנית, ולכן ייתכן שהיא זקוקה להפגנת כוח בינלאומית.

"דאעש בהתמודדות מול אל-קאעידה על מי יהיה המותג הג'יהאדיסטי המוביל", אומר מקור מודיעין ישראלי בכיר. "ההבדל מול אל-קאעידה איננו אידיאולוגי. ההבדל הוא איך ומתי. דאעש רוצה הכול עכשיו. על-קאעידה סבלני יותר".

לפי כמה הערכות של שירותי ביון מערביים, לא ברור מכמה סמכות נהנית ההנהגה המרכזית של הארגון על הקבוצות האזוריות שמבצעות את מעשי הטבח באוכלוסייה. זרם חזק של חברים חדשים, שנמשכים לאידיאולוגיה האולטרה-רדיקלית של החליפות, אינו משולב באופן מלא במבנה הפיקוד של הארגון - הן מפני שההנהגה חוששת מהסתננות איומים, הן מפני שהפעילות מתפרשת כעת על פני שטחים כה נרחבים. הקנאים החדשים צפויים להיות פראיים יותר ופחות צפויים בהתנהגותם, מאמינים אנשי הביון.

עדיין לא ברור כמה מהר יוכל דאעש לתקוף את המערב במדינותיו - לפי תכנון מוקדם ריכוזי או ביוזמת מגויסים נלהבים מהמדינות הללו. "במה שנוגע לתכנון התקפות בחו"ל", אומר בארט, "אין להם לפי שעה את היכולות".

פוואז ג'רגס, פרופסור בבית הספר לכלכלה בלונדון, שחקר את אל-קאעידה, מעריך שהמטרה הראשונה תהיה אזורית. "נציגויות דיפלומטיות אמריקאיות או אירופיות בביירות, ירדן או טורקיה הן הבטן הרכה. אני במקומן הייתי חושש מאוד".
החמצן של דאעש: הצפיות בסרטוני הזוועה

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!